botox
הספריה המשפטית
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)

הפרקים שבספר:

סוד מקצועי - סעיף 28 לחוק הנוטריונים

סעיף 28 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כדלקמן:

"28. סוד מקצועי (תיקון התשל"ח)
(א) נוטריון ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על-ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על-פי דין, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם ויתר הלקוח בכתב על שמירת הסודיות.
(ב) העובד בשירותו של נוטריון ישמור על סודיות העניינים המגיעים לידיעתו במהלך שירותו באותה מידה שבה חייב הנוטריון בעצמו לשמור על סודיותם.
(ג) נוטריון חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על הסודיות כאמור בסעיף זה.
(ד) סעיף זה לא יחול על גילוי שנצטווה עליו הנוטריון או עובדו לפי צו בית-משפט או בהליך משפטי."

ב- בש"א (נצ') 2272/01 {אריקסון קוונטון נ' בנק הפועלים סניף ראש פינה, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.01)} עלתה השאלה האם ראוי להחיל את עקרון החסיון, הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות, גם על דברים שהוחלפו בין נוטריון ללקוחו, במהלך מתן שירות נוטריוני על-פי החוק.

לדעת כב' השופט ברק, החסיון הינו החריג לכלל השואף לגילוי האמת, עד כמה שיותר בצורה מוחלטת. אלא, שיש לאזן בין האינטרס החשוב של גילוי האמת לבין אינטרסים אחרים של הפרט והציבור המצדיקים הענקת חסיון.

על רקע דברים אלה בחן בית-משפט את טענת המבקשים להטלת החסיון על עדותו של העורך-דין בפעולתו כנוטריון. הגם שנוטריון הינו עורך-דין במקצועו, הרי שהשירות הניתן על ידו איננו שירות מקצועי במובן סעיף 48 לפקודת הראיות.

בפרק ב' לחוק הנוטריונים מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון. לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב.

השירותים שאותם מוסמך הנוטריון להעניק, הינם טכנים בעיקרם, ואינם באים בגדר שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על-ידי עורך-דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר.

בין עורך-הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עורך-דינו את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עורך-הדין לבין הלקוח נרקמים יחסים אישיים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עורך-הדין בחוק לשכת עורכי-הדין.

על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעורך-הדין לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעוץ המשפטי המקצועי שעושה עורך-הדין ללקוח. יחסיהם של עורך-הדין ולקוח בהענקת ייצוג משפטי זכאים לחסיון כחריג לכלל של גילוי האמת, וזאת כחלק מהאינטרס שיש לציבור להבטיח את חירותו של הפרט להיוועץ בעורך-דין באורח גלוי וחופשי מבלי שיחשוש לגילוי הדברים שהוחלפו ביניהם.

כך אכן מורה סעיף 48(א) לפקודת הראיות, הקובע כי עורך-הדין לא יגלה ולא ימסור כראיה דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוחו, או בין אדם אחר מטעם לקוח, שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך-הדין ללקוח.

מכאן שהחסיון המוענק ללקוח, משום תוכנו ומהותו, לא נועד אלא למקרים בהם נותן עורך-הדין שירות שטיבעו מקצועי. שירות כזה לא ניתן על-ידי עורך-דין המשמש כנוטריון, שירות זה הינו טכני במהותו. על-כן, קבע בית-משפט, כי אין מקום להרחיב את החסיון כך שיחול גם על עורך-דין המשמש כנוטריון, רק משום שהוא עורך-דין במקצועו והנזקק לשירותו הוא לקוח.

הגדרת החסיון שבין עורך-הדין ללקוח הינה רחבה למדי ועל-כן נקבע, כי אין להרחיבה יתר-על-המידה על-ידי מתן פירוש ליברלי ורחב. יש לבדוק כל מקרה לגופו ולנסיבותיו ולמהות הקשר ותוכן הדברים שנאמרו בין הלקוח לעורך-הדין, האם יש להם קשר ענייני ומהותי לשירות המקצועי שהעניק עורך-הדין בעניין הנדון.

מן האמור עולה שחסיון עורך-דין לקוח חל על הדברים שנערכו או נאמרו לצורך ניהול משפט או למתן חוות-דעת מקצועית, שהם פעולתו הייחודית של עורך-הדין על-פי חוק לשכת עורכי-הדין {ראה קדמי על הראיות, חלק שני, 783} שם נאמר:

"לעניין משמעותו של הדיבור "שירות מקצועי" אנו מופנים להוראותיהם של הסעיפים 20 ו- 22 לחוק לשכת עורכי-הדין בתחום המקצועי וייחודי."

מדובר בפעולות שאין הנוטריון מוסמך לעשות כנוטריון. על-כן נקבע, כי אין להחיל את החסיון הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות על פעולתו של נוטריון.

מעבר לכך, הוסיף בית-משפט, כי חובות הסודיות המקצועית שהוטלו על נוטריונים קבועות בחוק הנוטריונים סעיף 28 לו, והוא בבחינת חוק מיוחד.