עיכוב ביצוע

עיכוב ביצוע החלטה שניתנה בהליכים לבזיון בית-המשפט הינו מן הדברים שאין בית-משפט נעתר להם בקלות. הדברים הם ברורים. אם אכן המסלול המשפטי יחל אף בדיונים סביב "החלטה" בבזיון כי אז ההליך המשפטי לא יסתיים לעולם ותימצאנה החלטות בתי-המשפט פרוצות לכל הפרה. ואולם, קיים שוני בהתייחסות בתי-המשפט ביחס לעיכוב הקשור בהטלת מאסר בפועל של הממרה לבין סוגי כפיה אחרים.

הנטל הרובץ על המבקש עיכוב ביצוע של פסק-דין הכופה ציות הינו נטל הוכחתי גבוה.[146]

במקרה זה, ביום 14.7.82 נתן בית-משפט השלום בטבריה פסק-דין בו חייב את המבקש 1 לעזוב את שטחו של המשיב, קיבוץ תל קציר, ולהימנע מלשוב ולהיכנס לשטח המשיב אלא לצורך ביקורים אצל אשתו, שיערכו לאחר תיאום מוקדם עם מזכיר המשיב (להלן "פסק-הדין"). בשנת 1996 הגיש המשיב בבית-משפט השלום בטבריה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, לכפות את המבקש 1 בקנס או במאסר לציית לפסק-הדין. בית-משפט השלום קבע, כי המבקש 1 אכן הפר את פסק-הדין והתגורר בפועל בשטחו של המשיב, וכי המשיב לא ויתר מעולם על זכויותיו לפי פסק-הדין. ערעורם של המבקשים על החלטת בית-משפט השלום בטבריה (להלן: "ההחלטה") נדחה על-ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת, שדחה גם את בקשת המבקשים לעיכוב ביצועה של ההחלטה. זוהי בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. המבקשים טוענים, כי ביצוע פסק-הדין ייצור, הלכה למעשה, עובדות מוגמרות שלא ניתן יהא לפצות עליהן, וכי למשיב לא ייגרם כל נזק מעיכוב הביצוע. עוד הם טוענים, כי סיכוייהם להצליח בבקשת רשות הערעור טובים.

נפסק כי ההחלטה באה לסייע בביצועו של פסק-דין שניתן לפני למעלה מארבע-עשרה שנה ולפי קביעת בית-משפט השלום בטבריה לא קויים עד היום חרף נסיונות המשיב לאכפו. אף שהמבקשים טוענים לנזק בלתי-הפיך אין הם מפרטים מהו נזק זה ומדוע הוא בלתי-הפיך, לא כל שכן אין הם מראים מדוע נזקם עולה על נזקו של המשיב, שזכה בדינו. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה.

בית-המשפט ינטה ליתן עיכוב ביצוען של סנקציות עד להכרעת ערכאת הערעור מקום שמדובר בבירורה של שאלה משפטית נכבדה.[147]

במקרה דנן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוען של סנקציות שהוטלו על המבקשים על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, לרבות צווי מאסר שהוטלו על המבקשים 2 ו- 3, בשל בזיון בית-המשפט במסגרת משפט אזרחי המתנהל בין הצדדים. עיכוב הביצוע מתבקש עד למתן פסק-דינו של בית-משפט זה בערעור שהוגש על החלטת בית-המשפט המחוזי בנדון. השאלה העומדת לדיון בערעור היא, אם צו להעברת שיקים מסויימים לידי גורם פלוני כולל גם צו להעברת הערך הכספי של אותם שיקים, כך שאי-מסירת התמורה הכספית מהווה הפרת הצו של בית-המשפט גם באם יסתבר, כי אותם צ'קים לא היו יותר בידי הצד הנוגע בדבר בעת מתן הצו.

כאן אנו עוסקים בשאלה משפטית נכבדה, ונראה כי מן הראוי, מבחינת השיקול של מאזן הנוחות, כי החלת הסנקציות האמורות תעוכב עד למתן החלטת בית-משפט זה בשאלה העקרונית. אין ספק, כי הכנסת המערערים למאסר תהווה נזק חמור ובלתי-הפיך, ותפגע בתחושת הצדק למקרה ויתברר כי ערעורם בדין יסודו. אשר על-כן יש לקבל את הבקשה ולעכב את ביצוע הסנקציות האמורות עד למתן פסק-הדין בערעור הנ"ל.

בקשה לעיכוב ביצוע מאסר, הבאה לאחר מספר הפרות צווים מצד המבקש, מוטל על בית-המשפט לשקול, בראש ובראשונה, את סיכויי הערעור.[148]

עובדות המקרה כאן היו כלהלן:

בערעור פלילי זה, בהליך על-פי פקודת בזיון בית-משפט, הורה בית-המשפט המחוזי שהמבקש ייאסר ויוחזק במאסר עד יום 18.1.98, בו יובא לפני בית-המשפט כדי לחזור ולשקול אם יש הכרח להמשיך ולהחזיקו במאסר או שמא מוכן המבקש לקיים את פסקי-הדין שניתנו לזכות המשיבות. המבקש הגיש ערעור על ההחלטה הזאת וזוהי בקשתו לעכב את ביצוע המאסר עד להכרעה בערעור. המבקש לא חלק בתצהיר על טענת המשיבות, לפיה הפר את ציוויי פסקי-הדין. מהחלטת בית-המשפט עולה, כי ההליך שבפניו היה השלישי, או הרביעי, בסדרת הליכים לפי פקודת בזיון בית-משפט, שבגדרם התבקש על-ידי המשיבות לאכוף על המבקש במאסר או בקנס ציות לציוויים. בהליכים הקודמים נקט בית-המשפט נגד המבקש בסנקציה של קנס, שכעבור זמן הופחת משמעותית לפי בקשתו, וכן נקט בסנקציה של מאסר לחמישה ימים, שבעקבותיו הצהיר המבקש כי למד לקח ויחדל מלהפר את הציוויים. אך בבקשתן החדשה הניחו המשיבות תשתית לטענתן, שחרף הצהרתו הוסיף המבקש להפר את הציוויים, ובנסיבות אלה קשה לראות מה יכול בית-המשפט לעשות זולת נקיטת סנקציה חמורה יותר מן הקודמות.

נפסק כי בבקשה לעיכוב ביצוע מן הסוג הנדון, מוטל על בית-המשפט לשקול, בראש ובראשונה, את סיכויי הערעור. לנוכח העמדה שנקט המבקש בהליך בפני בית-המשפט המחוזי, קשה להניח כי יש לערעורו סיכוי סביר. גם מאזן הנוחות פועל במקרה זה בבירור לטובת המשיבות. מטבע הדברים יחלוף עוד זמן לא מבוטל עד שיוכל הערעור להישמע ואם יעוכב ביצוע המאסר, יימצא הצו מתרוקן מתוכנו. בכך שבית-המשפט המחוזי קבע שהמבקש יובא בפניו ביום 18.1.98, כדי לשקול את ההכרח בהמשך המאסר, אין כדי למנוע מן המבקש להקדים ולפנות לבית-המשפט המחוזי בבקשה לחזור ולדון בעניינו לאלתר, על יסוד גרסה שיש בידו למסור בתצהיר שיגיש לבית-המשפט. הבקשה נדחית.

עיכוב זמני, ללא כל תנאי נלווה, של ביצוע המשך המאסר ניתן תוך קביעה כי הצד הזוכה רשאי לחזור ולבקש ביטול העיכוב אם תחזור ההפרה שנית.[149]

בעניין זה נקבע כי בהליכי בזיון בית-המשפט נגד המבקשת החליט בית-משפט קמא ביום 2.9.91 שהמבקשת תיאסר מייד לפרק זמן של שלושים יום. בקשה לעכב את ביצוע ההחלטה "בגלל זכות הערעור" לבית-משפט זה נדחתה. המבקשת הגישה ערעור על ההחלטה ועמו בקשה לעכב את ביצועה. הבזיון שנמצא במבקשת הוא באי קיום הוראות שבפסק-דין של בית-משפט קמא בדבר זכות ביקורים של המשיב את הבנות הקטינות של הצדדים, הנמצאות במשמורתה של המבקשת. בפתח הדיון הודיעה באת-כוח המשיב כי לא תתנגד לעיכוב ביצוע ההחלטה לתקופה של חודש חודשיים כדי לתת לאם הזדמנות ולאפשר לה לקיים את הוראות פסק-הדין בדבר הביקורים, כרוחן וכלשונן. אולם, בא-כוח המבקשת דחה את ההצעה על-הסף. עמדתו היתה שהוא רוצה עיכוב ביצוע ללא כל תנאי נלווה, וביקש לטעון לבקשה.

נפסק כי מעמדתו של בא-כוח המבקשת הוברר שהוא זקוק לישיבה ארוכה. היומן עמוס והמבקשת נתונה במאסר. בהתחשב בהסכמת המשיב, מוחלט לעכב זמנית את ביצוע המשך המאסר ולהורות על שחרורה המיידי של המבקשת, וזאת מתוך הנחה כי היא תקבל על עצמה את הדין ולא תפר עוד את הוראות פסק-הדין בנושא הביקורים. והיה והנחה זו לא תתממש, יהיה המשיב רשאי לפנות לבקש ביטול העיכוב.

ב- ע"פ 6389/99[150] נדחתה בקשה לעיכוב החלטה. בית-המשפט קבע כי:

"המבקשים נמצאו אשמים בבזיון בית-המשפט עקב הפרתם החלטה של בית-המשפט שנתנה תוקף להסדר בין הצדדים במסגרת בקשה לצו מניעה שהגישו המבקשים נגד המשיבה. בהסדר התחייבו המבקשים למכור בתחנות הדלק אך ורק דלקים ומוצרי נפט של המשיבה ולא של חברות אחרות והמשיבה התחייבה לספק דלקים לתחנות הנדונות ולא לפגוע בפעילות הסוכנות שלה המנוהלת על-ידי המבקשים. בהליכי הבזיון בהם נקטה המשיבה נטען כי המבקשים הפרו את ההחלטה והם מוכרים דלקים של אחרים ואינם מוכרים כלל – באותן תחנות – דלקים של המשיבה. בית-המשפט קיבל את טענות המשיבה והחליט כבקשתה.
ההחלטה בה נתקבלה בקשתה של סונול לפי פקודת בזיון בית-המשפט מנומקת היטב, ולכאורה רבים סיכוייה לעמוד במבחן הערעור. הליכי הבזיון נותנים – לכאורה – במקרה זה את התשובה הנכונה ואולי היחידה להפרת צו בית-משפט. גם מאזן הנוחות פועל לטובת המשיבה שכן אם יקויים הצו שלפי הטענה הופר, הרי שגם אם בהליך העיקרי שבמסגרתו נעשה ההסדר שקיבל תוקף של החלטה, יזכו המבקשים, ניתן יהיה לפצותם בכסף."
ב- ע"א 8659/99[151] בית-המשפט נעתר לעיכוב ביצוע בקבעו כי:

"אשר לבקשה לעכב את ביצוע ההחלטה לאכוף על המבקשת בקנס לבצע את החלטת בית-המשפט מיום 1.11.99, התלבטתי האם מן הראוי לעכב במקרה דנן את ביצועה, בהתחשב בכך שהמבקשת לא קיימה את החיוב הפסוק במשך כחודש עד שהגישה לבית-המשפט קמא את בקשתה לעיכוב ביצוע. עם זאת, בהתחשב בטענות המבקשת לעניין אכיפת חיוב ממוני פסוק באמצעות פקודת בזיון בית-המשפט, אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע החלטת בית-המשפט קמא מיום 8.12.99 על-פי פקודת בזיון בית-המשפט, עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו."

[146] רע"א 402/97 חן יוסף ואח' נ' קיבוץ תל-קציר, תק-על 97(1) 787.
[147] בש"פ 500/89 חברת "נשר" סוכנות לביטוח ואח' נ' מר מיכאל הלמן ואח', תק-על 89
(2) 477.
[148] ע"פ 144/98 מרדכי דיין נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ ואח', תק-על 98(1) 57.
[149] בש"פ 4253/92 קמרד יהודית נ' קמרד משה, תק-על 92(3) 994.
[150] ע"פ 6389/99 בישארה סרוג'י ואח' נ' סונול ישראל בע"מ, תק-על 99(3) 1535.
[151] ע"א 8659/99 חברת נוף ים כחול השקעות נ' פול פיינרו, פ"ד נד(2) 625.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עיכוב ביצוע