על בזיון בית-משפט
הפרקים שבספר:
- מבט היסטורי והגדרת המונח "בזיון"
- מהותו של בזיון בית-משפט ("בזיון אזרחי" ו"בזיון פלילי")
- זהות המבזה
- סירוב עד להשיב על שאלות
- סירוב לציית לצווי בית-משפט
- דינו של ממרה צו הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של בתי-המשפט בארץ
- ערעור
- עיכוב ביצוע
- בקשה לנקיטת הליכי בזיון - צורת הבקשה
- הליכי הדיון בבקשה
- רמת ההוכחה
- הגנות בפני הליכי בזיון - מבוא
- אי-קיומו של תנאי הנותן תוקף להחלטה או צו
- צו שניתן ללא סמכות
- אי-בהירות ההחלטה או הצו
- העדר אפשרות לאכיפת פסק-דין
- אי-בהירות צו על-פי פקודת בזיון בית-המשפט
- הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין
- חוסר אפשרות לביצועה של החלטה
- ביצוע מאוחר
- הממרה המשתדל לקיים את צו בית-המשפט
- אכיפת החלטת בית-המשפט בדרך אחרת
- הפרה צפויה מראש של צו או החלטת בית-המשפט
- קיום דרישה מוקדמת טרם נקיטת הליכי בזיון
- ביצוע פסק-הדין או ההחלטה לאחר שניתנה החלטה הכופה ביצוע
- אילוצים אדמינסטרטיבים בביצוע צו
- ערכאות משפטיות שונות ופקודת בזיון בית-משפט - מבוא
- בית-דין רבני
- בית-משפט לענייני משפחה
- ראש ההוצאה לפועל
- מפקח על רישום מקרקעין
- בית-דין לעבודה
- חוק העונשין, התשל"ז-1977 – הבזיון הפלילי
- זילות בית-משפט
- יישום הלכות בזיון בית-המשפט - מבוא
- צו עשה וצו מניעה
- ענייני מקרקעין
- דיני משפחה
- שותפויות
- תכנון ובניה
- רשויות ציבוריות
- כינוס נכסים
- הגבלים עסקיים
- שימוש בשם מסחרי
בקשה לנקיטת הליכי בזיון - צורת הבקשה
צורתה של בקשה לפי פקודת הבזיון נקבעה בטופס שנקבע בתקנות. הבקשה מוגשת בנוסח שנקבע בתקנות בדרך של הזמנה ל"סרבן". על הבקשה לכלול ולפרט מספר תנאים יסודיים בלעדיהם לא תקום סמכות בית-המשפט לאכוף החלטה או פסק-דין על-פי הפקודה.א. קיים פסק-דין או החלטה ברי-תוקף. יש לצרף את פסק-הדין או ההחלטה כחלק בלתי-נפרד ואינטגרלי של הבקשה.
ב. הצו או פסק-הדין הומצאו כדין לנתבע או כי הנתבע יודע על קיומו. ללמדנו יש לטעון אחת משתי חלופות אלו, ידיעה או המצאה בפועל.
ג. הנתבע אינו ממלא אחר הוראות פסק-הדין או ההחלטה ומסרב לקיימם.
ד. נשלחה לנתבע דרישה לקיים את ההחלטה או פסק-הדין הנדונים.
יסוד "ההזמנה" ו"אי-ההיענות" הינם בולטים בנוסח הבקשה וכדברי ההסבר של פרופ' א' הרנון, בספרו[152]:
"סעיף-קטן (2) של הסעיף 6 מורה על מעין תנאי מוקדם להטלת סנקציות הקנס או המאסר והוא נוכחותו של הסרבן; אם כנענה מרצון להזמנה ואם כמובא על-פי כתב-תפיסה (writ of attachment). בתי-המשפט הורו כי קיים תנאי מוקדם נוסף להפעלת סעיף 6: שכנוע בית-המשפט כי הסרבן יודע על תוכנו של אותו צו, אשר בגלל אי-הציות לו, מופעל מנגנון הבזיון. לעיתים הדרישה נשענת על תקנה 212 לתקנות הדיון האזרחי, 1938 לפיה אין פסק-דין או צו בר-ביצוע אלא לאחר שנמסר כדין לנתבע. אל תקנה זו הגיעו, כפי הנראה, מתוך הכרה בתכלית התרופתית של סעיף 6. עם זאת, בתי-המשפט הדגישו, פעמים מספר, כי לא ההמצאה הפורמלית של הצו עיקר אלא ידיעת תוכנו.
באנגליה, ההמצאה הפורמלית של הצו לחייב, כתנאי מוקדם להליכי בזיון, תלויה בכך אם המדובר בצו-עשה או בצו-איסור (לאו). במקרה הראשון, בהעדר המצאה כאמור, אין להפעיל הליכי committal, אך בצו-איסור. העיקר הוא שהחייב יודע על הצו, אם משום שהיה נוכח בבית-המשפט בשעת הוצאתו ואם בכל דרך אחרת.
במקרים יוצאים מן הכלל, מוסמך בית-המשפט לכלוא מבזה במעמד צד אחד (ex parte), תוך הישענות אפשרית על התקנה בדבר דיון אקס-פרטה בהמרצות אך בעיקר בהישען על סמכותו הטבעית של בית-המשפט. ניסוחו של סעיף 6(2) לפקודת בזיון בית-המשפט, יחד עם העדר הנכונות הכללי של בתי-המשפט המקומיים להפעיל את כוחותיהם הטבעיים בסוגיה זו, מעוררים ספק גדול אם יש לצפות להחלטה דומה בארץ."
הבקשה איננה מוגשת בדרך המרצה או כבקשה בכתב אלא בדרך של בקשת להזמנת "הסרבן" בנוסח הסעיף ובתמורת תצהיר בשבועה. לתצהיר ולבקשה להזמנה יש לספח את פסק-הדין או ההחלטה וכן לפרט את העובדות הנוגעות להמריה בתוספת מכתב דרישה. למשיב בבקשה הזכות להגיש תצהיר נגדי ולפרט עובדות ההגנה – אם ישנן בידו. בית-המשפט יוציא ההזמנה לסרבן לדיון.
[152] פרופ' א' הרנון "בזיון בית-משפט – על-ידי אי-ציות", פרסומי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית (תשכ"ה-1965) ירושלים. מס' 19, שם, בעמ' 289.

