botox
הספריה המשפטית
על בזיון בית-משפט

הפרקים שבספר:

ביצוע פסק-הדין או ההחלטה לאחר שניתנה החלטה הכופה ביצוע

מה הדין כאשר לאחר שניתנה החלטת בית-המשפט המטילה קנס או מאסר על הצד הממרה בוצע פסק-הדין או החלטת בית-המשפט, בין בשלב של ערעור או עד לשלב זה? בנדון זה עלו בפסיקת בתי-המשפט שתי גישות.

האחת, "אם כי אמת נכון הדבר כי הטלת קנס, לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, אינה אלא אמצעי להוצאת פסק-הדין לפועל, ובתור שכזה, הליך אזרחי גרידא, הרי אין הדעת סובלת שמשנקט בית-המשפט באמצעי זה, והצליח על-ידי כך להביא את פסק-הדין לידי ביצוע, יוחזר המצב לישנו ויושב בשל כך בלבד כסף הקנס לחייב אשר צריך היה לקיים את פסק-הדין במועדו ולא קיימו. העובדה שעד שערעור זה בא לידי שמיעה, בוצע פסק-הדין הלכה למעשה, אינה יכולה לשמש אלא עילה להמתקת דינה של המערערת".

השניה, "…. . שהדרך הנכונה ללכת בה בכגון דא, כשהוטל קנס לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, ולאחר מכן בוצע פסק-הדין כהלכתו – בין אם הוגש ערעור על הטלת הקנס ובין אם לא הוגש – היא ללכת אל בית-המשפט המחוזי אשר פסק-דינו לא קויים מלכתחילה, להודיעו שבינתיים פסק-הדין קויים כהלכה, ולבקשו לבטל את החלטתו לפי פקודת בזיון בית-המשפט, או לשנותה".[201]


עם זאת ב- ע"פ 2300/99[202] נקבעה האפשרות כי בנסיבות מיוחדות בית-המשפט יראה בחרטה והתחייבות לקיום צו או החלטה, נימוק להקלה בעונש.

במקרה זה ניתן נגד המערער צו, האוסר עליו למכור קלטות ותקליטורים שהועתקו שלא כדין. המערער הפר צו זה, ובית-המשפט המחוזי החליט ביום 22.3.99 להטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של 30 ימים, במסגרת הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בתי-המשפט, כדי להבטיח את קיום צו המניעה שהוצא נגדו. ביום 11.4.99 החל המערער לרצות מאסר זה.

על החלטת בית-המשפט המחוזי הוגש הערעור דנן, בטיעונו טען בא-כוח המערער, שהמערער הבין עתה את חומרת מעשיו ולא יחזור עליהם עוד. המערער בעצמו הודיע, שאינו עוסק עוד כלל במכירת קלטות ותקליטורים, וכי עיסוקו הוא בעבודות שיפוץ. כן חזר והבטיח, שיקיים את צו המניעה ולא יחזור על מעשיו אשר הביאו להטלת מאסר עליו.

בית-המשפט שקל את הנסיבות, ובהתחשב בכך שזו פעם ראשונה שנעשה נגד המערער שימוש בהוראות סעיף 6 לפקודת הבזיון, ולנוכח התחייבותו של המערער כאמור, ולנוכח נכונותו והצעתו שיתרת תקופת המאסר תומר בקנס – החליט להקל עם המערער כדלקמן:

א. המערער ישוחרר ממאסרו.

ב. יתרת תקופת המאסר, מעבר לימי המאסר שריצה עד היום, תומר בתשלום קנס בסך 15,000 ש"ח. קנס זה ישולם על-ידי המערער בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 5,000 ש"ח כל אחד, החל ב- 18.4.99, ב- 18 לכל חודש. כל תשלום אשר לא ישולם על ידו, הוא ירצה במקומו תקופת מאסר של 8 ימים.


[201] ע"פ 243/65 גילן בע"מ נ' ב' ו-ר' רבינוביץ ואח', פ"ד יט(4) 261.
[202] ע"פ 2300/99 שמואל צדוק נ' מדינת ישראל ו-אן' אם' סי' מוסיקה בע"מ, תק-על 99(2) 184.