על בזיון בית-משפט
הפרקים שבספר:
- מבט היסטורי והגדרת המונח "בזיון"
- מהותו של בזיון בית-משפט ("בזיון אזרחי" ו"בזיון פלילי")
- זהות המבזה
- סירוב עד להשיב על שאלות
- סירוב לציית לצווי בית-משפט
- דינו של ממרה צו הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של בתי-המשפט בארץ
- ערעור
- עיכוב ביצוע
- בקשה לנקיטת הליכי בזיון - צורת הבקשה
- הליכי הדיון בבקשה
- רמת ההוכחה
- הגנות בפני הליכי בזיון - מבוא
- אי-קיומו של תנאי הנותן תוקף להחלטה או צו
- צו שניתן ללא סמכות
- אי-בהירות ההחלטה או הצו
- העדר אפשרות לאכיפת פסק-דין
- אי-בהירות צו על-פי פקודת בזיון בית-המשפט
- הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין
- חוסר אפשרות לביצועה של החלטה
- ביצוע מאוחר
- הממרה המשתדל לקיים את צו בית-המשפט
- אכיפת החלטת בית-המשפט בדרך אחרת
- הפרה צפויה מראש של צו או החלטת בית-המשפט
- קיום דרישה מוקדמת טרם נקיטת הליכי בזיון
- ביצוע פסק-הדין או ההחלטה לאחר שניתנה החלטה הכופה ביצוע
- אילוצים אדמינסטרטיבים בביצוע צו
- ערכאות משפטיות שונות ופקודת בזיון בית-משפט - מבוא
- בית-דין רבני
- בית-משפט לענייני משפחה
- ראש ההוצאה לפועל
- מפקח על רישום מקרקעין
- בית-דין לעבודה
- חוק העונשין, התשל"ז-1977 – הבזיון הפלילי
- זילות בית-משפט
- יישום הלכות בזיון בית-המשפט - מבוא
- צו עשה וצו מניעה
- ענייני מקרקעין
- דיני משפחה
- שותפויות
- תכנון ובניה
- רשויות ציבוריות
- כינוס נכסים
- הגבלים עסקיים
- שימוש בשם מסחרי
העדר אפשרות לאכיפת פסק-דין
באין אפשרות לאכוף קיום פסק-דין לפי הפקודה, ניתן להגיש תביעה חדשה על יסוד העילה שהקים פסק-הדין.ב- ע"א 4272/91[184] נפסק כי כאשר מדובר בהפרת הסכם אשר קיבל תוקף של פסק-דין, עליו נאמר כי הוא פסק-דין לכל עניין והכללים החלים על פסקי-דין בדרך-כלל חלים גם עליו, הרי הסעד של מי שרוצה לאכוף את קיום ההסכם הוא בפתיחה בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי בזיון בית-המשפט. אולם, אם מסיבות כלשהן לא ניתן לאכוף את קיום פסק-הדין בהליכי הוצאה לפועל או בהליכי בזיון בית-המשפט, או אם אין דרך זו נראית יעילה ומעשית, אזי יוכל בעל הדין הטוען לאי-קיום פסק-הדין להגיש תביעה חדשה על יסוד העילה שהקים פסק-הדין. כך כשמדובר בתביעה בגין פסק בוררות וכך גם כשמדובר באכיפת פסק-דין בהסכמה. נראה כי זהו המצב בפשרה שלפנינו, בה הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין מתייחס ליחסים בין מעביד ועובד, אשר בית-הדין לעבודה מוסמך בלעדית לדון בהם.
ב- רע"א 4254/95[185] אף נקבע כי הליכי בזיון בית-משפט הינם היחידים היכולים להינקט לאכיפתו של צו תקף.
הליכי הבזיון נפתחו על-ידי המבקשת (להלן: פז) שביקשה לאכוף על המשיבים (להלן: המפעילים), לקיים צו מניעה שניתן נגדם. צו המניעה ניתן בהסכמה במסגרת החלטה שנתנה תוקף להסדר בין הצדדים, במסגרת תביעה שטרם הסתיימה (להלן: הצו). לפי הצו היה על המפעילים לרכוש עבור תחנת הדלק אותה הם מפעילים מוצרי נפט מפז בלבד ולא לרוכשם מאחרים. בידי המפעילים היתה הרשאה להפעלת התחנה, שניתנה להם על-ידי זכיינות של פז. תוקף ההרשאה פג פחות מחודש לאחר הצו והזכיינות הגישה נגד המפעילים תביעת פינוי. בפועל המשיכו המפעילים להפעיל את התחנה כשתביעת הפינוי תלויה ועומדת נגדם ובכל אותה תקופה נמשכו היחסים המסחריים בין פז לבין המפעילים, אלא שנתגלעו ביניהם סכסוכים כשכל צד טוען שהשני הפר את ההסדר ואת הצו שאישר אותו. פז פתחה בהליך לפי פקודת בזיון בית-המשפט בטענה שהמפעילים הפרו את הצו. השופטת קמא החליטה שלא להזמין את הצדדים לדיון בהליכי הבזיון וכי הטענות תידונה בהליך העיקרי. על כך הבקשה שבפנינו.
בית-המשפט פסק כי דין הבקשה להתקבל. אם סברו המפעילים כי דין הצו להתבטל, או שאין הוא בתוקף, היה עליהם להגיש בקשה לביטולו, דבר שלא עשו. משסבורה פז שהצו הופר, אין בפניה דרך אחרת אלא לנקוט בהליכי בזיון בית-משפט על-מנת לאכוף קיום הצו כל עוד עומד הוא בעינו ולא בוטל. זוהי הדרך היחידה לבקש אכיפתו. לפיכך, אין מקום שלא להיזקק להליכי הבזיון שהוגשו ולהשאיר את הנושא לבירור במהלך המשפט עצמו ועל הליכי הבזיון להתברר. אשר על-כן, מתבטלת החלטת בתי-המשפט קמא ויש לקיים את הליכי הבזיון בבתי-המשפט קמא.
[184] ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח(4) 689.
[185] רע"א 4254/95 פז חברת נפט בע"מ נ' הרצל ששון פור ואח', תק-על 95(3) 1353.

