רישיון במקרקעין בעין המשפט
הפרקים שבספר:
- רישיון במקרקעין - חלק כללי - מבוא
- האם רישיון הינו "זכות במקרקעין"
- מיהו "בעל"?
- האם יש צורך בהסכם מפורש ליצירת רישיון?
- האם הרישיון הינה זכות הניתנת להעברה?
- מה בין שכירות לרישיון במקרקעין?
- הסמכות המקומית
- הסמכות העניינית
- כתב התביעה ועילת התביעה
- נטל ההוכחה
- סוגי הרישיון במקרקעין - רישיון חינם
- יצירתו של "רישיון מכללא" להבדיל מרישיון מפורש או "רישיון חוזי"
- רישיון בתמורה
- רישיון בלתי-הדיר
- רישיון היונק את חיותו מיחסים משפטיים מיוחדים שבין הצדדים
- הרישיון וביטולו - מבוא
- אורכה לפינוי - עם ביטול הרישיון
- ביטול רישיון חינם
- ביטול רישיון בתמורה
- מתן הודעת ביטול - על-ידי מי?
- ביטולו של רישיון "בלתי-הדיר"
- התניית ביטול הרישיון בתשלום פיצויים
- מקור העילה
- ביטול רישיון - מעמדו של בר-הרשות כמסיג גבול
- דמי שימוש ראויים
- בר-רשות וזיקת הנאה
- בר-רשות והצמדת הרשות לזכות השכירות
- בר-רשות למול זכויות צד שלישי
- מעמדו של בעל רישיון במקרקעין - האם ניתן לראות בו טובת הנאה?
- פסקי-דין מנחים מן העת האחרונה
- ההבחנה בין חוכר לדורות ובר-רשות
מתן הודעת ביטול - על-ידי מי?
ב- ע"א 96/50 {יעקב צינקי ואח' נ' ויקטור ע' כיאט ואח', פ"ד ה(1), 479 (1951)} נכנסו המערערים שלא ברשות לבית המשיבים ותפסו כל אחד מהם חדר או מספר חדרים באותו בית.זמן מה לאחר אותה "פלישה" הגיע אחד המשיבים והודיע למערערים כי לעת עתה לא יוציאם מהבית.
לאחר תקופת זמן קצרה, פנה אחד מן המשיבים למשטרה על-מנת להשיג "בדרך אדמיניסטרטיבית" את פינוי המקום וכשלא צלח דבר זה, הלך והגיש תלונה במשטרה.
המשטרה, במקרה דנן, שלחה את אחד השוטרים אשר הודיע למערערים כי אליהם לפנות את הבית.
בא-כוח המערערים טען כי אותו שוטר, אשר הודיע למערערים כי עליהם לפנות את הבית, לא היה "מורשה כחוק" למסור את ההודעה הנ"ל.
בדחותו טענה זו קבע כב' השופט זילברג כי הרישיון שניתן איננו "הסכם" שכן, המדובר ברישיון הניתן בחינם, ללא כל תמורה, ולכן, גם ביטולו אינו "ביטול הסכם".
בשל סיבה זו, אין הצורך בייפוי-כוח או בהרשאה מיוחדת, וכל דרך בה מגלה המרשה את דעתו לביטול הרישיון, דיה ומספיקה לביטולו של הרישיון.