רישיון במקרקעין בעין המשפט
הפרקים שבספר:
- רישיון במקרקעין - חלק כללי - מבוא
- האם רישיון הינו "זכות במקרקעין"
- מיהו "בעל"?
- האם יש צורך בהסכם מפורש ליצירת רישיון?
- האם הרישיון הינה זכות הניתנת להעברה?
- מה בין שכירות לרישיון במקרקעין?
- הסמכות המקומית
- הסמכות העניינית
- כתב התביעה ועילת התביעה
- נטל ההוכחה
- סוגי הרישיון במקרקעין - רישיון חינם
- יצירתו של "רישיון מכללא" להבדיל מרישיון מפורש או "רישיון חוזי"
- רישיון בתמורה
- רישיון בלתי-הדיר
- רישיון היונק את חיותו מיחסים משפטיים מיוחדים שבין הצדדים
- הרישיון וביטולו - מבוא
- אורכה לפינוי - עם ביטול הרישיון
- ביטול רישיון חינם
- ביטול רישיון בתמורה
- מתן הודעת ביטול - על-ידי מי?
- ביטולו של רישיון "בלתי-הדיר"
- התניית ביטול הרישיון בתשלום פיצויים
- מקור העילה
- ביטול רישיון - מעמדו של בר-הרשות כמסיג גבול
- דמי שימוש ראויים
- בר-רשות וזיקת הנאה
- בר-רשות והצמדת הרשות לזכות השכירות
- בר-רשות למול זכויות צד שלישי
- מעמדו של בעל רישיון במקרקעין - האם ניתן לראות בו טובת הנאה?
- פסקי-דין מנחים מן העת האחרונה
- ההבחנה בין חוכר לדורות ובר-רשות
מקור העילה
סעיף 16 לחוק המקרקעין קובע כי, בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם, זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.על-פי האמור בסעיף 16 לחוק המקרקעין, חייב התובע להוכיח תחילה כי הוא הבעלים של המקרקעין, אותם מחזיק הנתבע.
למען הסר ספק, נציין כבר עתה, כי במקרים בהם בעל המקרקעין הינו הבעלים ואיננו מחזיקם בפועל, רשאי הוא לתבוע את סילוק-ידו של המחזיק בפועל מכוח היותו בעלים של המקרקעין, ובמילים אחרות, מכוח זכות הבעלים.
סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין".
סעיף 30 לפקודת הנזיקין קובע כי "בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין - על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין".
כלומר, צא ולמד, כי על הנתבע על-פי סעיף 30 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) להוכיח לבית-המשפט כי כניסתו למקרקעין היתה כדין.
מסיג גבול, שמחזיק בקרקע תקופה ממושכת בידיעת הבעלים ובלי שהבעלים יפעלו לסילוקו, עלול להיהפך לבר-רשות ללא תמורה או בר-רשות חינם {ע"א 50/77 אליהו מזרחי נ' אלברט אפללו, פ"ד לא(3), 433 (1977)}.
בר-רשות מחוייב למעשה להכיר בעובדה, כי בעל הקרקע אוחז אף הוא בזכות החזקה במקרקעין ולפיכך, הוא רשאי להיכנס אליהם מתי שיחפוץ אף ללא הסכמתו של בר-הרשות וכל זאת בתקופת החוזה עצמה. בר-הרשות מוגן אף מפני כניסתו של פולש חיצוני שאין לו כל זכות במקרקעין {ת"א (ק"ג) 47/93 מינהל מקרקעי ישראל נ' ציון יצחק, תק-של 99(1), 712 (1999)}.
זאת ועוד. משלא טרח בר-הרשות, הנתבע, לחדש את החוזה או לחתום על חוזה חדש אשר יקנה לו את הזכות להמשיך ולהחזיק בקרקע, הרי יש לראות בו מחזיק שלא כדין בקרקע.
מקום שעילת התביעה מבוססת כולה על הסגת גבול והתובע לא ביקש לתקן את תביעתו באופן שתידון השאלה האם בוטל הרישיון אם לאו, אין בית-המשפט יכול לדון בשאלת קיומה של רשות או ביטולה {ע"א (ת"א) 793/75 ישראל אקסלורד נ' מדינת ישראל ואח', פ"מ תשל"ז(ב), 460, 461 (1977)}.