בקע מפשעתי

שאלה: האם בקע מפשעתי מוכר כתאונת עבודה על-פי סעיף 84 לחוק ב"ל?

תשובה: סוגיית ההכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה הינה מורכבת ונפתלת. ראשיתה בפסיקה של בתי-הדין של המוסד לביטוח לאומי, אשר פעלו עוד בטרם הקמת בתי-הדין לעבודה, בלא מבחן משפטי מוגדר הנוגע לעניין ונזקקו במיוחד להיבטים הרפואיים ולהבחנות בין סוגי בקע שונים {ד"ר ש' קובובי, רמ"ח ושס"ה, סוגיות בתאונת עבודה (הוצאת לשכת עורכי-הדין, 1994), 52}. בשנת 1964 תוקן החוק, על-פי מודל חקיקתי במדינת מיסיסיפי בארצות הברית, ונקבעו בו מבחנים ברורים להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה. התיקון לחוק משתקף כיום בסעיף 84 לנוסח המשולב של החוק משנת 1995, אשר נוסחו הובא לעיל {הסקירה לקוחה מתוך עב"ל 189/06 חיים דוניאץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2007(1), 541 (2007)}.
סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי, קובע שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימם יראו בבקע המפשעתי כתאונת עבודה:
1. הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.
2. עקב הופעת הבקע המבוטח הפסיק את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.
3. הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם.
די באי-עמידה באחד התנאים שלעיל, על-מנת שבקע מפשעתי לא יוכר כתאונה בעבודה {ב"ל (נצ') 1798/04 אחמד עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 4892 (2005)}.
אירוע של בקע מפשעתי הוא ייחודי בכך, שלמרות שהוא נובע מתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח, אין להכיר באירוע זה כתאונת עבודה, אלא, אם נתקיימו התנאים המצטברים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי {עב"ל 868/97 פנטוביץ לייב דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 561}. חיזוק לכך שהמחוקק צמצם את המושג "תאונת עבודה" במקרה של בקע מפשעתי, ניתן למצוא בלשון החוק, הבאה על דרך השלילה: "אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם..." {דב"ע לד/31-0 מוריס בסיס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 161}. כלומר, מלכתחילה אין להכיר באירוע של בקע מפשעתי כתאונת עבודה, אלא אם הצליח התובע להוכיח את התנאים המצטברים כנדרש בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי {עב"ל 1348/00 יבגני יוספין נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר-שבע, תק-אר 2007(4), 5634 (2007)}.
כך לדוגמה, ב- ב"ל (ב"ש) 1930/07 {יבגני יוספין נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר-שבע, תק-עב 2007(4), 5634 (2007)} קבע בית-הדין כי התנאים המצטברים, הנדרשים להכרה בבקע המפשעתי כ-"תאונת עבודה", לא נתקיימו, קרי, לא התקיים התנאי של מאמץ לא רגיל וכי המדובר בפעולה לא רגילה במסגרת הפעולות שהתובע עושה מדי יום. כמו-כן, לא התקיים התנאי של הפסקת העבודה בעקבות הופעת הבקע, שכן, התובע העיד כי המשיך לעבוד לאחר האירוע, וזאת עד למועד בו עבר את הניתוח מספר חודשים לאחר-מכן.
על-מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה צריך שיתמלאו מספר תנאים מצטברים ורק לגבי אחד מהם, זה המצויין בסעיף-קטן (3), ניתן למוסד לביטוח לאומי, שיקול-דעת כדי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה, אף אם לא התמלא אותו תנאי.
כפי שנראה, הופעת הבקע חייבת לבוא תוך כדי עבודה ואפילו נגרם הבקע תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אך לא הופיע אותה שעה, אין הוא בא בגדר תאונת עבודה {דב"ע לג/13-0 יצחק הס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 262}. כמו-כן, נדרש כי הופעת הבקע תוך כדי עבודה תבוא כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.
על בית-הדין לקבוע את מועד הופעת הבקע והאם קיים קשר סיבתי בינו לבין המאמץ הבלתי-רגיל. שאלה זו היא שאלה מעורבת של משפט ורפואה והיא מחייבת הגשת חוות-דעת רפואית טרם נתינת החלטה משפטית לגביה {דב"ע לג/13-0 יצחק הס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 262}.

שאלה: כיצד צריכה להיעשות בדיקת החריגות והתדירות בהרמת בלוני גז?

תשובה: ב- ב"ל (ת"א-יפו) 3736/07 {לוי אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(1), 10935 (2008)} קבע בית-הדין כי יש לבחון את החריגות והתדירות של פעולה זו לאור התיאור הכללי של העובדה הכולל הרמות של בלונים במשקל 100 ק"ג כל יום במהלך העבודה כאשר נתקלים במדרגות.
בדיקת החריגות והתדירות צריכה להיעשות ביחס לכלל העבודה ולא כטענת התובע לפיה יש לבדוק את חריגות החזרת בלון מלא למשאית לעומת פריקתו מהמשאית.
הוכח כי התובע נאלץ כל יום במהלך עבודתו לסחוב בלונים כבדים במדרגות. בחינת החריגות בעוצמה ובתדירות לאור עבודתו הכוללת של התובע מביאה למסקנה כי לא מדובר במאמץ חריג בעוצמתו ובתדירותו.
התובע נאלץ מידי יום להרים בלונים כבדים, לעיתים לצורך החזרתם למשאית ולעיתים קרובות הרבה יותר כדי למקמם במקומות אשר הגישה אליהם כוללת שימוש במדרגות. גם במקרה של מדרגות יש להרים את הבלון המלא באופן המצריך שיתוף פעולה של שני עובדים.
בחינת החריגות צריכה להיעשות כאמור לאור המכלול הכולל של הפעולות הדומות אף אם לא זהות.

שאלה: האם העמסת סחורה/הרמת משא הם עניין שיגרתי שנעשית במסגרת העבודה לעניין ההכרה בבקע מפשעתי?

תשובה: ב- ב"ל (ב"ש) 3173/05 {בן חמו מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(3), 6772 (2007)} קבע בית-הדין כי מלאכת ההעמסה והפריקה של הסחורות היתה חלק בלתי-נפרד מעבודתו של התובע; פעולות חוזרות ונשנות שהתובע ביצע כ-15 פעמים בכל יום
יוצא מכאן, כי לא התקיימה דרישת סעיף 84 לחוק הדורש כתנאי להכרה בבקע מפשעתי כתאונה בעבודה, הופעת הבקע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.
משלא נתקיימו במקרה שלפנינו התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק, התביעה נדחית.
ב- ב"ל (ב"ש) 2852/05 {גרשון אמה אלי נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר-שבע, תק-עב 2007(2), 624 (2007)} קבע בית-הדין כי בחוות-דעתו של המומחה-יועץ רפואי, אין ספק, כי המומחה ציין בלשון חד-משמעית, כי התובע סבל מבקע ארבעה ימים לפני האירוע התאונתי. עובדה זו צויינה מפורשות על-ידי הכירורג ד"ר מבור. המומחה אמנם לא שלל את העובדה שהרמת המשא גרמה לכאב במפשעה, אך קבע, כי "לא זה היה הגורם להופעת הבקע".
בהליך שבמסגרתו מתמנה על-ידי בית-הדין מומחה-יועץ רפואי, דוגמת המקרה דנן, בית-הדין נוהג, דרך-כלל, ליחס משקל רב לחוות-הדעת של המומחה מטעם בית-הדין. זאת, מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית-הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין {ראה: דב"ע לו/64-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שרף, פד"ע ז 461; דב"ע נא/191-0 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף נחתום, פד"ע כד 89, 99; ס' אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבתי-דין לעבודה" המשפט ב (תשנ"ה), 199, 212); עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 99(3), 125 (1999)}.
מסקנת המומחה נסמכה על רישומים רפואיים ומסקנותיו הינן מסקנות רפואיות שאינן בלתי-סבירות עד כי יש לפסול את חוות-דעתו, כפי שמבקש התובע {עב"ל 150/03 יהושע כהן נ' המוסד, תק-אר 2004(1), 518 (2004); ראו גם ב"ל (ב"ש) 2498/06 ב' י' נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(4), 4607 (2006); ב"ל (י-ם) 10800/03 ציון דן-שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(1), 5100 (2004)}.

שאלה: מהו "מאמץ בלתי-רגיל"?

תשובה: ב- תב"ע (נצ') נז/310-0 {אורי מלול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(3), 215 (1998)} קבע בית-הדין:
"13. השאלה אם מאמץ מסויים הוא "רגיל" או שאיננו כזה, הינה שאלה שיש להשיב עליה באופן ספציפי לגבי האדם הנדון, שכן מאמץ זהה יכול להיות שגרתי לאדם אחד וחריג - לאחר.
בנוסף, מאמץ בלתי-רגיל איננו חייב להיות חסר תקדים. לשם הכרה בכך שמאמץ מסויים הינו חריג - אין צורך להגיע למסקנה שהוא המאמץ הרב ביותר שאותו מבוטח השקיע אי פעם, אלא די בכך שהוא לא יהיה מאמץ שגרתי שהמבוטח רגיל להתאמץ בו.
בענייננו, עבודתו הרגילה של התובע כוללת מטלות שונות שרק חלקה הוא ביצוע עבודה הדורשת מאמץ פיזי. גם כאשר נדרש מאמץ פיזי כמו סידור ארגזי קרקע על השולחנות, בדרך-כלל הוא מאמץ נמוך יותר מאשר זה שהיה ביום 10.3.96, מאחר שכאמור לעיל, בדרך-כלל המאמץ הוא רק של הזזת ארגזים ממקום למקום על השולחן או משולחן לשולחן ואין הוא כולל מאמץ של הרמת ארגזים מהרצפה לשולחנות ושל הורדתם מהשולחנות לרצפה.
אמנם, גם הרמת ארגזים מהרצפה לשולחן ולהיפך איננה נדירה (וזו כנראה הסיבה שהתובע אישר לחוקר בהודעה נ/3) כי עסק ביום 10.3.96 בעבודתו הרגילה בלי שום דבר חריג, אולם, כאמור כבר לעיל, כדי שמאמץ מסויים יהיה בלתי-רגיל - אין צורך שהוא יהיה חד-פעמי, ודי בכך שהוא לא יהיה שגרתי עבור אותו מתאמץ.
ראיה לכך שגרסתו של התובע בעניין העובדה שבדרך-כלל העבודה איננה דורשת הרמת ארגזים מהשולחן לרצפה ולהיפך ניתן למצוא גם בהודעתו לחוקר, נ/3, שבעמוד הראשון לה נרשם מפי התובע, כאשר תיאר את עבודתו ואת החלק הפיזי שלה, כי העבודה הפיזית שעליו לעשות היא בהזזת הארגזים, העברתם וסידורם, ולא נאמר שום דבר על הרמתם והורדתם. מכאן שגם בעת שהתובע מוסר תיאור רגיל של עבודתו הוא איננו מתאר את הרמת הארגזים מהרצפה והורדתם לרצפה כחלק מעבודתו הרגילה.
14. כשאנו מביאים בחשבון את העובדה לפיה רוב עבודתו של התובע איננה דורשת מאמץ פיזי בכלל (אלא רק החלק של סידור הארגזים) ומצרפים אליה את העובדה שבדרך-כלל סידור הארגזים איננו מצריך הורדת ארגזים לרצפה והרמתם משם - אנו מגיעים למסקנה שניתן לראות את עבודתו של התובע ביום 10.3.96 ככזו הכוללת 'מאמץ לא רגיל', כמשמעות מונח זה בסעיף 1(84) לחוק."

שאלה: מהם התנאים לקיומו של "מאמץ בלתי-רגיל"?

תשובה: קיומו של התנאי בדבר מאמץ בלתי-רגיל יקבע על-פי שתי אמות-מידה:
האחת, עוצמת המאמץ. התשובה לשאלה מהו מאמץ בלתי-רגיל תינתן על-פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשות בעבודתו, או לא. ובשים-לב, כי יש להתייחס באופן סובייקטיבי {דב"ע נא/121-0 מאיר הופמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 171} לנפגע עצמו, שכן, הבקע מופיע בגופו של אדם מסויים על רקע מצבו של אותו אדם ועל רקע המאמצים שהוא רגיל להם ושסטיה מהם היא היא שיכולה להביא לתופעה הסוטה. השניה, אי-תדירות המאמץ {ב"ל (נצ') 2577/02 אברהם סבג נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(3), 4597 (2003); ב"ל (נצ') 1798/04 אחמד עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 4892 (2005)}.

שאלה: מה דינו של בקע המפשעתי נגרם כ- 10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען?

תשובה: ב- ב"ל (ת"א-יפו) 380/03 {פרטוש יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(2), 40 (2004)} קבע בית-הדין כי בהסתמכו על התיעוד הרפואי שהופעת בקע היתה כ-10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען, לא נתקיימו בתובע התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק.
מאחר ועל-פי התיעוד הרפואי ועדות התובע עצמו, נגרם הבקע המפשעתי כ-10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען, הרי שאין לקבוע שמדובר בתאונת עבודה במועד זה ומיותר לבחון אם התקיימו התנאים המצטברים בסעיף 84 לחוק לעניין אירוע זה.

שאלה: מהו התנאי להכרה בבקע מפשעתי?

תשובה: ב- ב"ל (י-ם) 1662/98 {יוסף גולזר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 99(3), 571 (1999)} קבע בית-הדין כי אחד משלושת התנאים המצטברים להכרה בבקע מפשעתי אשר נקבעו בסעיף 84 לחוק הוא כי הנפגע יפנה לקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע. בחומר שהוגש לבית-הדין אין כל רישום כי התובע קיבל טיפול רפואי בגין הכאבים במפשעה, או בגין בקע מפשעתי (בשונה מבקע בטבור) בעת שפנה לטיפול רפואי ביום 18.4.94 או ביום 19.4.94. הדרישה שבסעיף 84 לחוק איננה מתמלאת על-ידי קבלת טיפול רפואי סתם או בקבלת טיפול רפואי עבור תלונה שאיננה בקע מפשעתי. הדרישה מיוחדת לעניין בקע מפשעתי ועל-כן יש לפרש את התנאי כך שהנפגע פנה לקבלת טיפול רפואי בגין הבקע המפשעתי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע. פירוש אחר ירוקן את התנאי מתוכנו.
רק בבדיקה רפואית ביום 1.5.95 נתגלתה אצלו בקע מפשעתי.
על המבוטח להוכיח כי הוא ממלא אחר התנאים שבסעיף 84 לחוק. בנסיבות אלו, עולה בבירור כי התובע לא קיים את התנאי המחייב פניה לטיפול רפואי בגין הבקע המפשעתי תוך 72 שעות ממועד הופעת הבקע. זאת ועוד: אין כל ראיה כי הבקע המפשעתי, בשונה מהבקע בטבור, הופיע תוך כדי עבודה, שהוא תנאי נוסף להכרה בבקע כתאונת עבודה, ושונה משאלת מהות העובדה שביצע הנפגע עת הופיע הבקע או לקשר הסיבתי הרפואי בין הופעת הבקע לבין עבודתו של המבוטח.
בהיעדר הוכחה חותכת כי הבקע הופיע תוך כדי עבודה, לא ניתן להכיר בבקע כתאונת עובדה.
תנאי מוקדם לקביעת אחוזי נכות בגין הבקע המפשעתי הינו קביעה כי הבקע המפשעתי הופיעה עקב תאונת עבודה. משלא מילא התובע אחר התנאים בסעיף 84 לחוק, אין כל אפשרות לקבוע כך, וממילא לא היתה הוועדה רפואית מוסמכת לפסוק לתובע אחוזי נכות בגין הבקע המפשעתי" {ראה גם תב"ע (נצ') נז/310-0 אורי מלול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(3), 215 (1998)}.

שאלה: מהו שיקול-הדעת של המוסד לביטוח לאומי על-פי סעיף 84(3) לחוק ב"ל?

תשובה: על-פי סעיף 84(3) לחוק הביטוח הלאומי, נתון למוסד לביטוח הלאומי הנתבע, שיקול-דעת אם לדחות או לא לדחות תביעות בעניין בקע מפשעתי, מחמת העובדה שלא נמסרה לו או למעבידו של העובד, הודעה על הבקע תוך 72 שעות מעת הופעת הבקע. יודגש, כי שיקול-הדעת של בית-הדין לעבודה הוא מוגבל שכן, בית-הדין אמור רק לבחון את דרך קבלת ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי {ב"ל (נצ') 1100/00 אלה קזנצב נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2001(1), 1780 (2001)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקע מפשעתי