ליקוי שמיעה

שאלה: מה דינה של תופעת "טינטון" על-פי סעיף 84א לחוק ב"ל?

תשובה: "טינטון" הוא מצב רפואי ותופעה סובייקטיבית שקשה להוכיחם מבחינה רפואית. הוא מבוסס על תלונותיו של הנפגע. ההתייחסות לתופעת הטינטון נעשית על-פי תלונות קודמות של המבוטח ורישומים רפואיים.
לאור מצב דברים זה, לפני תיקון החוק, מכוח הפסיקה ועל בסיס חוות-דעת רפואיות נקבע כי, קיומו או אי-קיומו של "טינטון" נבחן על-פי תלונות קודמות של הנפגע בטרם הגיש תביעה להכרה ב"טינטון" כתוצאה מחשיפה לרעש בעבודה ובמקרים שהיו רישומים רפואיים קודמים הכירו בתלונות של מבוטח המתלונן.
תופעת "הטינטון" גורמת לפגיעה בתפקוד בכלל, לרבות בעבודה, והטרדה, עד כדי כך שהיא גורמת לסובל לפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. על-כן, זהו המבחן האובייקטיבי שקבע המחוקק לתופעת ה"טינטון".
כלומר, בטרם תוקן החוק לביטוח לאומי, שלטה הקביעה אם ה"טינטון" תמידי ואם לאו, נבחנה על-פי תלונות קודמות ורישומים רפואיים של המבוטח. מצב דברים זה אשר היה קיים ערב תיקון החוק היווה רקע להוספת התנאים באופן של הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.
כיום לאחר תיקון חוק הביטוח הלאומי, בית-הדין לעבודה כפוף להוראת המחוקק, שהציב מבחן אובייקטיבי ("פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי"), שעל המבוטח לעמוד בו לצורך הוכחת תביעתו ביחס לטינטון בשל הקושי הרפואי להוכיח את תופעת ה"טינטון".
זהו כלי עזר אובייקטיבי שיכול להעיד על כך שהמבוטח אכן סבל והתלונן על "טינטון" בשל הפרעה בתפקוד. לתשומת-ליבינו, סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, מדבר על "פניות" בלשון רבים! {הסקירה שלהלן לקוחה מתוך ב"ל (חי') 405/07 ציבולבסקי יפים נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(3), 307 (2008)}.

שאלה: מהי מטרת הוספת סעיף 84א לחוק ב"ל?

תשובה: ב- ב"ל (נצ') 2633/04 {רפאל אלקובי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(2), 1776 (2006)} קבע בית-הדין כי הוספת סעיף 84א לחוק באה לשנות את המצב המשפטי הקיים. התנאים שנקבעו בסעיף, כתנאי להכרה בליקוי שמיעה כבפגיעה בעבודה, הם תנאים חדשים אשר לא היו חלים טרם תיקונו של החוק, ואין להחילם באופן רטרואקטיווי על מי שתביעתו אמורה להיבחן על-פי המצב החוקי שהיה קיים טרם תיקונו של החוק
במאמר מוסגר יש להעיר כי אותה "עמדת הנתבע", שלפיה מתנגד הנתבע למינוי מומחה רפואי במקרים שבהם לא הוכחה עצמת רעש בשיעור מזערי של dB(A)85, היא עמדה חדשה, באשר הניסיון המצטבר בבית-הדין מעלה שעד לפני זמן לא רב - לא נהג הנתבע להתנגד למינוי מומחה במקרים כאלה, ולא עמד על טענותיו כפי שהועלו בסיכומי בא-כוח הנתבע. תמוה שדווקא עם תיקונו של החוק, על-ידי הוספת סעיף 84א, תיקון אשר ממילא יביא לכך שכל מבוטח שתביעתו תידון על-פי המצב החוקי המעודכן, יצטרך להוכיח תנאי רעש כאמור בסעיף 84א, מנסה הנתבע להביא לשינוי המצב המשפטי שהיה קיים טרם תיקונו של החוק.

שאלה: מהי הפרשנות שיש לתת לתנאי הדורש ירידה בשמיעה בשיעור 20 דציבל בהתאם לסעיף 84א(א)(2) לחוק ב"ל?

תשובה: ב- ב"ל (ב"ש) 1087/08 {יעקב כהן נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר-שבע, תק-עב 2008(2), 3699; ראה גם ב"ל (ב"ש) 1852/07 אלברט קדוש נ' המוסד לביטוח לאומי-סניף באר-שבע, תק-עב 2008(2), 3436 (2008)} נקבע כי מדובר בסעיף חוק אשר תחם מפורשות את הזכאים להיות מוכרים כנפגעי עבודה עקב ירידה בשמיעה - כך שבפועל שצמצם את היכולת לקבל הכרה באמצעות החוק יותר מאשר המצב טרם כניסת התיקון לתוקף - מחייבת פרשנות מצמצמת, שעה שמדובר בחוק סוציאלי מובהק.
לכך יש להוסיף את העובדה שהמחוקק לא ציין האם מדובר בתדירויות הדיבור, שעה שבנושאים אחרים באותו תיקון לחוק מוגדרות תדירויות ספציפיות. מכך לטעמי יש להסיק כי שעה שהמחוקק רצה לתחום תדירויות עשה זאת במפורש, וכשלא עשה כן - כוונתו היתה שדי בירידה בתדירות כלשהי בשיעור שקבע.
היטיבה לנתח סוגיה זו כב' השופטת ורבנר בפסק-דינה בבית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה בעניין ב"ל (חי') 2959/05 {לטבינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(1), 4482 (2006)}, פסק-דין שלא הוגש עליו ערעור לבית-הדין הארצי, ובו קבעה כי:
"משמעות הפרשנות שנותן הנתבע להוראות סעיף 84א מבטלת למעשה את לשון אותו סעיף ברשימת סעיפי הליקוי שכן בהתאם לפרשנות הנתבע לא יוכר ממילא ליקוי שמיעה בלא שתהא קיימת פגיעה בתדירויות הדיבור כך שבד-בבד גם לא יוכר טינטון בלא שתהיה קיימת פגיעה בתדירויות הדיבור...
מלשון הסעיף אף עולה כי כושר שמיעה קיים גם בתדירויות הגבוהות ולא רק בתדירויות הדיבור כך שלא ניתן לייחס למונח "כושר שמיעה" כשלעצמו כוונה חד-משמעית לתדירויות הדיבור שהרי החוק עצמו מדבר גם על כושר שמיעה בתדירויות הגבוהות...
מבחינה רפואית אדם יכול לסבול מטינטון קבוע, והמדובר בסבל של ממש, וזאת גם כאשר שמיעתו לא נפגעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות, אלא שהפגיעה קיימת בתדירויות הגבוהות בלבד, ומתן הפרשנות הניתנת על-ידי הנתבע, להוראות החוק, תביא לתוצאה אשר תשלול זכאות להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה מאדם כזה, גם אם אין ספק שהוא סובל מחבלה אקוסטית ומפגיעה בכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות, שכן סעיף 84א(ב) דורש לעניין טינטון את התמלאות כל תנאי סעיף-קטן (א) ובנוסף לכך פגיעה בתדירויות הגבוהות בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
אם המחוקק רצה לפגוע באופן כה משמעותי באנשים הסובלים מטינטון, היה עליו לעשות כן במפורש ובלשון ברורה ולא להוסיף ללשון החוק מילים שאינן כתובות בהן."

שאלה: מהם התנאים המצטברים להכרה בטינטון על-פי סעיף 84א(ב) לחוק ב"ל?

תשובה: סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, מונה תנאים מצטברים לצורך הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, כך שמעבר לתנאי בדבר הפגיעה בכושר השמיעה העומד בבסיס אותו סעיף, חובה על-פי הסעיף כי התלונות בדבר הטינטון יתועדו ברשומה רפואית, באופן שהפניות יהיו "חוזרות ונשנות", לפני שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
ב- ב"ל (נצ') 1882/07 {מאיר בניסטי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(2), 7212 (2008)} קבעה כב' השופטת ורד שפר כי "מעיון בתיעוד הרפואי המצוי בתיק לא ניתן למצוא בגדרו זכר לרישום ו/או איזכור כלשהו בדבר תלונות מצד התובע לעניין הטינטון, ממנו לטענתו הוא סובל, עובר לסיום העסקתו במקום עבודתו... כל שמצאנו בתיעוד הרפואי, תלונה אחת ויחידה לעניין הטינטון, המתועדת בבדיקת השמיעה מיום 20.03.07, אשר כאמור אינה רלוונטית לעניינינו."
לאור עובדות אלה, קיבל בית-הדין את התביעה בחלקה.

שאלה: מהי פרשנותו של סעיף 84א(ב)(1) לחוק ב"ל?

תשובה: מלשון סעיף 84א(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי ברור, כי הדרישה היא להפחתה בכושר השמיעה בכל אוזן, בכל אחת משתי התדירויות, המוגדרות כ-"תדירויות הגבוהות", לעניין סעיף זה. ובשים-לב לשימוש שעשה המחוקק ב-ו' החיבור, משנכתב: 3,000 הרץ ו-4,000 הרץ. ברי, כי לשם כך יש לבחון ההפחתה בכל אחת מן התדירויות הללו בנפרד ורק בהתקיים התנאי בכל אחת בנפרד, יש בכך כדי למלא אחר דרישתו המפורשת של המחוקק.
נדגיש כי בחינת ההפחתה על דרך "ממוצע" התדרים, יש בה משום קריאה אל תוך הסעיף של תנאי, שלא נקבע על-ידי המחוקק ואין להוסיפו לסעיף על דרך ה-"פרשנות" {ב"ל (חי') 1307/07 בג רחמים נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(3), 445 (2008)}.

שאלה: מהי פרשנותו של סעיף 84א(ב)(3) לחוק ב"ל בעניין רישומים רפואיים לקביעת" טינטון"?

תשובה: ב- ב"ל (נצ') 2018/07 {אשר קהלני נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(2), 4986 (2008)} קבע בית-הדין כי לשון סעיף 84א(ב)(3) ברורה דיה, ואינה קובעת מפורשות כי הרישומים הרפואיים המתעדים פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בגין ה"טינטון" תהיינה דווקא ממועד שקדם להגשת התביעה, או כל מועד אחר, לא כל שכן כאשר בפני פקיד התביעות עמדו בדיקות שמיעה טרם מתן החלטה בעניינו של התובע, כאמור {ראה גם ב"ל (חי) 3344/06 רוברט מורינו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(4), 8000 (2007)}.
במקרה דנן, בית-הדין סבר כי יש לראות בתיעוד הרפואי שהוצג לרבות חוות-הדעת מד"ר מזאוי סלים והבדיקות האודיולוגיות בגדר טיפול רפואי, שכן אין ספק שהינן בגדר "פעולות אבחון רפואי", והמסמכים המתעדים אותן הינם בגדר רשומות רפואיות.
בנוסף, בית-הדין קבע שמשהוצגו בפני הנתבע המסמכים שהוצגו, טעה הוא בהחליטו שהתובע לא ענה על דרישות סעיף 84א(ב) לחוק. לפיכך, בית-הדין קיבל את התביעה במובן זה שיש להכיר גם ב"טינטון" ממנו סובל התובע כנובע מחשיפתו לרעש במהלך עבודתו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ליקוי שמיעה