נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
הגנת הפרטיות
ב- ת"א (ת"א-יפו) 1285/89 {אורי צוקרמן נ' מתי מורגנשטרן, תק-מח 99(4), 16417, 16439 (1999)} קבע בית-המשפט:"הנתבעים מבקשים כי גם אם יקבע בית-המשפט שאכן נפגעה פרטיותו של מר צוקרמן, הרי שעומדות להם ההגנות המנויות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות וכי בכל מקרה נטל ההוכחה מוטל על שכמו של התובע, לאור הוראות סעיף 20 לחוק.
הנתבעים נזקקים בעיקר להגנות המנויות בסעיף-קטן (2)(ב)(ג), וסעיף-קטן (3) לאמור:
'הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה; הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע; בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום- הפרסום לא היה כוזב.'
אתייחס לטעות אלה כסדרן; גם אם חשו הנתבעים חובה מקצועית, חוקית או אחרת לברר את מעשיו של התובע הרי שעמדו בפניהם דרכים חוקיות אחרות לעשות כן. זאת, אף נוכח הייעוץ המשפטי שניתן להם על-ידי היועצת המשפטית דאז, עורך-הדין הגב' א' לין, שיעצה להם לפנות בעניין למשטרה ולטפל בנושא כנהוג במקרים דומים בחברה. לפיכך, לאור עיקרון המידתיות ואף לאור הצורך העכשווי לבחון את חוק הגנת הפרטיות מבעד לפריזמה של פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - נראה כי עמדה בפני הנתבעים אפשרות אחרת, פוגענית פחות, שיכלה מבחינתם להביא לאותה תוצאה של 'חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית' - ואולי אף לתוצאה מוסרית לא פחות.
כך גם לא מצאתי ממש בטיעון בדבר "עניין ציבורי" - המצדיק את הפגיעה בפרטיות, שכן המדובר בעניין עסקי, שאינו עולה כדי עניין ציבורי, המצדיק חקירה פולשנית. מה גם שדרכי החקירה יכלו להתמצות עד תום, וזאת אף באופן ענייני וחוקי.
על ההגדרה של "עניין ציבורי" והאבחנה בינה לבין "עניין לציבור" עמד פרופ' זאב סגל במאמרו "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט(1) (ינואר, 1973) 175. מאמר זה אף פורסם ועודכן בספרו חופש העיתונות - בין מיתוס למציאות (התשנ"ז-1996) 101, תחת הכותרת: "העיתונות והזכות לפרטיות". וכך הוא מגדיר "עניין לציבור" (עמ' 119):
'הדיבור "עניין לציבור" יכול להכיל, כמדומה, כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא. הדיבור "עניין ציבורי" יתייחס רק לפרסום פוגע בפרטיות, שבידיעתו יש משום תועלת לציבור. מאליו ברור שהבחירה בחלופת ה"עניין הציבורי" תביא להפחתת הפגיעה בפרטיות מטעמי זכות הציבור לדעת בהשוואה לפגיעה שהיתה אפשרית לו די היה בקיומו של "עניין לציבור" כדי להצדיק את הפגיעה. דרישת הוכחת ה"עניין הציבורי" לא תצדיק, למשל, פרסום שכל מטרתו היא 'לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים'.'
42. גם בטענה המתייחסת לסעיף 20(א) לחוק הגנת הפרטיות הקובע לגבי "נטל ההוכחה" כי:
'הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שהפגיעה נעשתה בתום-לב.'
לא מצאתי ממש, בנסיבות המקרה.
ראשית, סבורני כי אכן התרחשה פגיעה שאינה בגדר נסיבותיו של סעיף 18(2), ושנית, סבורני כי הפגיעה לא נעשתה בתום-לב הנדרש ובגדר הסביר, כפי שהדבר עולה ממכלול הנסיבות של המקרה ונוכח הכרעתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה.
משום כך שוכנעתי כי בהתייחס לעילותיו של חוק הגנת הפרטיות אכן נפגעה פרטיותו של התובע וזאת בניגוד לחוק וכן בניגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."