סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
• "נטל השכנוע"
• "חובת הראיה"
• מידת ההוכחה
• ענייני עבודה
• הוכחת זכות בעלות בקרקע
• תביעה ייצוגית
• לשון הרע - "אמת דיברתי"
• הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
• זכות יוצרים
• הטוען ל"מתנה"
• ענייני מס הכנסה
• מס ערך מוסף
• טענות התיישנות
• הסעת נוסעים בשכר
• הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
• הגנת הפרטיות
• הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
• אי-גילוי מקור הרכישה
• צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
• הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
• טענת עושק
• מרמה
• מתן חשבונות
• מזונות
• אפוטרופסות
• חזקות חוקיות - מעשי רשות
• שותפויות
• תביעות קטנות
• לשון הרע
• ערובה לתשלום הוצאות
• פקודת השטרות
• מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
• "הספק הסביר"
• הסברי הנאשם
• ענייני מיסים
• סמים מסוכנים
• על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
• רצח
• אחריות קפידה
• מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
• "חזקה שבהנחה"
• חזקה שב"עובדת יסוד"
• "חזקה שבעובדה"
• תעבורה
• סמים
• הימנעות מהבאת ראיה או עד
• שוד
• טביעת אצבע
• שוחד
• ניירות ערך
• שיבוש הליכי משפט
• יחסי עורך-דין-לקוח
• תכנון ובניה - שיהוי
• אלימות
• מחזיק בכספים מעוקלים
• החזקת רכוש גנוב
• החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
• מתנה
• חזקת השיתוף
• חזקה בהבנת כתב האישום
• הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
• חזקה שבחוק
• "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"

סמים

ב- ב"ש (חי') 3774/02 {מדינת ישראל נ' דוד בן יצחק לזימי, תק-מח 2002(3), 11394, 11400 (2002)} קבע בית-המשפט כי "סירוב כאמור מהווה, לכאורה, עבירה. ואולם, מעבר לכך, הסירוב הנ"ל יוצר חזקה שבעובדה שאילו היה הנאשם מסכים ליתן דגימת דם ושתן לבדיקת שיכרות, כי אז התוצאה שהיתה מתקבלת היתה פועלת לרעתו."

ב- ע"מ/35/02 {סמל בוריס אמינוב נ' התובע הצבאי הראשי, תק-צב 2002(2), 113, 127 (2002)} קבע בית-המשפט:

"אכן עסקינן בעבירות סמים, אשר נמנות על מיני העבירות "המדבקות והנפוצות" אשר לאור מהותן ולאור מהות המסגרת הצבאית, קיימת חזקה שבעובדה כי יש בהן כדי לפגוע במשמעת הצבא, וכן כי אי-מעצרו של חייל הנאשם בעבירות כאמור, אשר יש לגביהן ראיות לכאורה, או שחרורו מהמעצר, עלול לפגוע במשמעת הצבא. אלא שחזקה זו ניתנת כמובן לסתירה."

ב- ע"פ 1888/02 {מדינת ישראל נ' מקדאד מקדאד, פ"ד נו(5), 221 (2002)} קבע בית-המשפט:

"בהערת אגב נציין, כי פעולתה של חזקה שבעובדה דומה לזו של ראיה נסיבתית. זאת מאחר שההוכחה בדבר התקיימות תנאיה של חזקה שבעובדה, מהווה אף היא בסיס לקביעתו של הממצא הנדרש (י' קדמי על הראיות, חלק שלישי (התשנ"ט), 1245). על-פי טענתה של התביעה, הממצאים שנמצאו בזירה, במיוחד הימצאותה של המסיכה כשעליה רוק של המשיב, בצירוף התנהגותו של המשיב - הם שצריכים להוביל לקביעה שהמשיב אכן נמצא במכונית השניה ונטל חלק בירי."

ב- ע"פ 7362/01 {אוסאמה סעד נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2), 241 (2002)} קבע בית-המשפט:

"כדי לבסס הרשעה בעבירה של החזקת סם לפי סעיף 7(א) ו- (ג) לפקודת הסמים, על התביעה להוכיח כי התקיימו שני המרכיבים של העבירה: המעשה הפלילי שהוא ההחזקה בסם; המחשבה הפלילית שהיא הידיעה על החזקת הסם (ראו: ע"פ 611/80 מטוסיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4), 85, 97 ואילך (1981) (להלן: "עניין מטוסיאן"); ע"פ 4667/93 מיכאלשווילי נ' מדינת ישראל, תק-על 94(2), 659 (1994) (להלן: "עניין מיכאלשווילי"); לפי סעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מוגדרת ' "החזקה" כשליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו...' (ראו גם: סעיף 8 לפקודת הסמים המסוכנים; דעת המיעוט של כב' הנשיא א' ברק ב- ע"פ 250/84 הוכשטט נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1), 813 (1986)).

די בכך שחפץ מצוי בידיו של אדם או נמצא בשליטתו כדי שתיווצר חזקה שבעובדה - המבוססת על נסיון החיים והשכל הישר - כי החפץ מצוי בחזקתו.

מכלול הממצאים יכול ליצור חזקה שבעובדה לפיה מי שהחזיק בסם גם ידע שהוא מחזיק בסם. משנוצרה חזקה שבעובדה רשאי הנאשם, כמובן, לסתור אותה; אולם, מתן הסברים שאינם אמינים, עלול דווקא לחזק את משקל הראיות היוצרות את החזקה שבעובדה (עניין מטוסיאן, 102-101 והאסמכתאות הנזכרות שם; ראו גם: ע"פ 336/80, 822/79 חאלד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(4), 718 (1980); ע"פ 112/89 כיאל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1), 459 (1991); ע"פ 1335/91 אבו פאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 120 (1992); ע"פ 1478/91 מדינת ישראל נ' רובבשי, פ"ד מו(1), 835 (1992); עניין מיכאלשווילי; י' קדמי על פקודת הסמים המסוכנים (מהדורה מעודכנת, התשנ"ז), 49)."

ב- ת"פ (נצ') 109/03 {מדינת ישראל נ' דיצי ואח', תק-מח 2004(2), 4017 (2004)} קבע בית-המשפט:

"להגדרה האמורה על שני חלקיה, מתווסף סעיף 8 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"א-1970 על-פיו:

'לעניין אישום בשל החזקת סם מסוכן, אין נפקא מינה אם הסם המסוכן נמצא ברשותו של הנאשם, או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם או אם הסם של הנאשם נמצא ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אחר, או אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של שום אדם.'

סעיף זה:

'בא, בעיקרו, כדי לרבות ולהסיר ספקות, ואינו מכיל הגדרה עצמאית ממצה של עניין ההחזקה.' (ע"פ 611/80 מטוסיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4), 85, 99 (1981).'

בעוד שהחזקה ממשית מחייבת קיומם של שני יסודות, יסוד פיסי ויסוד נפשי, ובכך מתאפיינת 'שליטתו של אדם בדבר' (כאמור ברישא של הגדרת "החזקה" שבסעיף 2 הנ"ל), הרי שביסוד החזקה קונסטרוקטיבית, שאינה אלא החזקה פיקטיבית ומיוחסת (והיא זו שבסיפא להגדרה), עומדת הדרישה של ידיעה והסכמה. דהיינו, אדם יחשב כמחזיק החזקה קונסטרוקטיבית אם ההחזקה האמיתית היא בידיעתו ובהסכמתו (ראה דעתו של כב' השופט א' ברק ב- ע"פ 250/84 הוכשטט נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1), 813, 821-820, 827-826 (1986) (ואשר אומצה ב- ע"פ 1478/91 מדינת ישראל נ' רובבשי, פ"ד מו(1), 829, 834, 841 (1992).

בנדון זה כב' השופט (כתוארו אז) מ' שמגר ב- ע"פ 611/80 מטוסיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4), 85, 98-97 (1981):

'כאשר דבר מצוי בידיהם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה, יכול אדם להיחשב כמחזיק בדבר, גם אם אין לו שליטה בו, ובלבד שההימצאות בידיהם או בהחזקתם של האחרים נעשית בידיעתו ובהסכמתו; ודוק, כי הידיעה כשלעצמה איננה מספיקה, מאחר שדרושה הן ידיעה והן הסכמה.'

את הידיעה וההסכמה, שהן יסודותיה של החזקה קונסטרוקטיבית, לא ניתן להוכיח, ברוב המכריע של האישומים הפליליים, אלא מתוך מכלול הנסיבות החיצוניות. כמתחייב במשפט פלילי, על נסיבות אלה להביא למסקנה יחידה כי אכן ידע הנאשם על החזקתו של אחר מבני החבורה בדבר, והסכים לכך. במקרה כזה מבוססת ההרשעה על חזקה שבעובדה, שלא נסתרה ושלא נתעורר לגביה ספק סביר, ש'היא מסקנה, הנובעת, בעיקרה, מנסיון החיים ומניתוח, המעוגן בהגיונם של דברים... אשר מלמדים על כך, כי מערכת נסיבות פלונית, כפי שהוכחה במשפט כפשוטה, איננה נוצרת או מתגבשת אלא עקב קיומה של מחשבה פלילית פלונית, המתלווה לנתונים העובדתיים'."

ב- ת"פ (חי') 296/03 {מדינת ישראל נ' אלכסנדר גלוחוב ואח', תק-מח 2004(1), 5548, 5553 (2004)} קבע בית-המשפט:

"על-מנת לעורר "ספק סביר" בחזקות שבעובדה, כאמור, נדרשת ולו רמה מינימלית של אמינות בראיות ההגנה ובסיס כלשהו, להאמין לגרסת הנאשם. בענייננו - מצאתי את ראיות ההגנה מלאות סתירות ופרכות, איני נותנת בהן כל אמון ונקל לי לקבוע כי הנאשם לא עורר אותו "ספק סביר" הנדרש ולהיפך, ניתן לקבוע בודאות כי הנאשם "שלט" בסם וידע אודות קיומו, אפילו לא ידע על הכמות המדוייקת."

ב- ב"ש (חי') 5704/04 {מדינת ישראל נ' נאיף בן מוסא אבוא עצא ואח', תק-מח 2005(1), 80, 86 (2005)} קבע בית-המשפט:

"אכן, גם לפי דברי שני השוטרים, עסקת הסם המסוכן סוכמה עם וודיע (וודיע עצמו לא נעצר. אמנם נערך מרדף אחרי ג'יפ הפגרו שבו נסעו וודיע והאדם הנוסף שהיה עמו, אולם בסופו של מרדף נמצא הפג'רו נטוש ועקבותיהם של נוסעיו נעלמו).

ברם, סבורני כי בנסיבות העניין מתקיימת כאן חזקה שבעובדה כי המשיבים, יחדיו, החזיקו בסם המסוכן: בש"פ 2726/02 מדינת ישראל נ' שתיווי אבורשד, דינים-עליון סא 320 (2002); בש"פ 3921/04 הרוש יהודה נ' מדינת ישראל, דינים-עליון סז 778 (2004). כמו-כן עולה מחומר הראיות שבידי המאשימה כי לכאורה פעלו המשיבים יחדיו לספק את הסם המסוכן לשני השוטרים וכי עשו בסם המסוכן עסקה אחרת, והכל ללא היתר כדין."

ב- בש"פ 8383/04 {פוואז אבו זקיקה (העורר ב- בש"פ 8429/04) נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(3), 3310, 3311 (2004)} קבע בית-המשפט:

"הכרעת השאלה אם סם מסוכן שנמצא בחזקתו הפיסית או המשפטית של אדם, או בשליטתו, בין בידיו ובין בידי אחר, היה בהחזקתו, כמשמעות הדברים בסעיף 7(א) ו- (ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), מושתתת בעיקרה על ניתוח העובדות, נסיון החיים וההגיון. כדי לבסס הרשעה בעבירה לפי סעיף זה, על התביעה להוכיח כי התקיימו שני הרכיבים של העבירה: המעשה הפלילי שהוא ההחזקה בסם; המחשבה הפלילית שהיא הידיעה על החזקת הסם. לפי סעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מוגדרת "החזקה" כ'שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו ...' (ראו גם: סעיף 8 לפקודת הסמים). מכלול הממצאים יכול להקים חזקה שבעובדה לפיה מי שהחזיק בסם גם ידע שהוא מחזיק בסם. משקמה חזקה שבעובדה רשאי הנאשם, כמובן, לסתור אותה; אולם, מתן הסברים שאינם אמינים, עלול דווקא לחזק את משקל הראיות היוצרות את החזקה שבעובדה. (ראו דברי ב- ע"פ 7362/01 אוסמה סעד נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2), 241, 245-244 (2002) והאסמכתאות שם). כך נאמר לעניין המצאות כמות גדולה של סם תחת המושב האחורי של מכונית כי:

'קרוב אני לומר שעצם הימצאה של כמות כזאת של הסם בתוך המכונית מספקת לכאורה כדי להוכיח את ידיעת המערער על הנעשה במכונית הנהוגה על ידו, והרי הוכחה זו לא נסתרה במאומה כי סיפורו של המערער לא היה ראוי לאמון.' (דברי כב' השופט (כתוארו אז) מ' לנדוי ב- ע"פ 246/68 מרדכי ווגר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כב(2), 477, 478 (1968))."

ב- ת"פ (רמ') 3022/01 {מדינת ישראל נ' טהא הישאם - בעצמו, תק-של 2005(1), 9496, 9499 (2005)} קבע בית-המשפט:

"י' קדמי בספרו על פקודת הסמים המסוכנים, הדין בראי הפסיקה (בעמ' 13) אומר:

'חובת ההוכחה בדבר קיומה של ה"ידיעה" מוטלת על התביעה: 'הלכה פסוקה היא, שמציאת סם מסוכן ברשותו של אדם יוצרת חזקה שבעובדה כי הוא ידע על קיומו של אותו סם. חזקה זאת ניתנת לסתירה ונטל ההוכחה הסופי מוטל על התביעה (ראה: ע"פ 706/79 ג'באלי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 169 (1980)).'

ובהמשך:

'מקום שנתפס דבר בשליטתו הפיסית של אדם, או בביתו או במכוניתו - קמה לחובתו חזקה שבעובדה שהוא מחזיק באותו דבר ביודעין.'

'ליבה של הגדרת המושג "החזקה" שבסעיף 34כד לחוק העונשין נעוץ ב"שליטתו" של המחזיק בדבר המוחזק... הלכה פסוקה היא כי "בלעדיות" השליטה הנה תו אופי חיוני והכרחי לשכלולה של "החזקה" ובמקום שהשליטה אינה בלעדית - אין לדבר על "החזקה" שכן איש אינו "מחזיק" בדבר המצוי "בשליטת הכל.' (שם, 15)
די בכך שחפץ מצוי בידיו של אדם או במקום הנמצא בשליטתו כדי שתווצר חזקה שבעובדה כי החפץ מצוי בהחזקתו של אותו אדם. חזקה זו ניתנת לסתירה וכדי לסתור אותה די בספק סביר אם החזקה תופסת בנסיבות המקרה הנדון. (י' קדמי, שם, 44).

ההלכה היא כי לעניין הוכחת הידיעה הבסיסית ניתן להיעזר בראיות נסיבתיות ביניהן בהתנהגות מפלילה ובחזקה שבעובדה הנעוצה בנסיון החיים ... 'מערכת נסיבות נתונה יכול ותיצור חזקה שבעובדה לפיה מי שהחזיק בסם גם ידע על מהות מעשהו' (שם, 49 ו- 73-71)."

ב- ב"ש (ב"ש) 20883/04 {מדינת ישראל נ' פאוז בן סאלם אבו זקיקה ואח', תק-מח 2004(3), 1314, 1315 (2004)} קבע בית-המשפט:

"משנמצא הסם ברכב אשר בו נמצאו שני המשיבים, ומשיב 1 טען כי לא הוציא את הרכב מחזקתו, ורק הוא משתמש ברכב, נוצרת, כאמור ב- בש"פ 3921/04 הרוש יהודה נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 1489 (2004), 'חזקה עובדתית בדבר מעורבותם בעבירת הסמים'. לגבי חזקה עובדתית זו, נאמר ב- בש"פ 3921/04: '... בלא הסבר מניח את הדעת, הופכת החזקה לראיית תביעה בעלת משקל רב... כדי לסתור את החזקה, די בספק סביר. אם לא הצליח הנאשם לעורר ספק סביר, החזקה שבעובדה תעשה לעובדה ותשמש בסיס מספיק להוכחת אשמה ולהרשעה בעבירה... בנסיבות העניין, התבקש כי העורר ימסור גרסה ברורה וקוהרנטית המפרטת ומסבירה את הימצאו במכונית כשהוא תם-לב.' (ראו גם ע"פ 444/75, 513/75 יחזקאל לוי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1), 614 (1975), וכן ע"פ 4667/93 בנימין מיכאלשווילי נ' מדינת ישראל, תק-על 94(2), 659 (1994); ע"פ 1478/91 מדינת ישראל נ' שמעון (ציון) רובבשי ואח', פ"ד מו(1), 829 (1992))."