נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
יחסי עורך-דין-לקוח
ב- ע"א (ת"א-יפו) 2687/00 {עורך-דין יהודה יורם נ' עזבון המנוח יעקב בן ארצי ז"ל, תק-מח 2004(1) 8156, 8158 (2004)} קבע בית-המשפט:"בית-המשפט קבע כי המערער פעל בניגוד לחובתו כעורך-דין וכשלוח בהחתימו את המנוח על חוזי המתנה. נפסק כי חובת הנאמנות המוטלת על עורך-דין חורגת מהכללים הרגילים של יחסי שולח ושלוח. זאת בשל יחסי התלות הקיימים ביחסי עורך-דין - לקוח, במסגרתם מעניק הלקוח לבא-כוחו את השליטה על כוח ההתקשרות. עוד נקבע, כי עצם עריכתו של חוזה מתנה דוגמת החוזים שערך המערער יוצרת חזקה שבעובדה כי מדובר בניצול מעמדו של עורך-הדין. כן, לא ניתן הסבר סביר מדוע ביקש המנוח להדיר את צאצאיו מרכושו ומדוע בחר להעביר את רכושו לאדם שהכיר זמן קצר."
ב- על"ע 1919/02 {הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נ' עורך-דין דוד מילשטיין, תק-על 2004(3), 3099, 3102 (2004)} קבע בית-המשפט:
"בין כך ובין כך, דין ערעורו של המערער להידחות. נשוב ונזכיר: מאז המועד שבו נטל המערער על עצמו את הטיפול בעניינו של המתלונן, וגבה מידו את מלוא שכרו, חלפו כעשרים ואחת שנים. הגם שמעיקרא היה על המערער להתגבר על קשיים מוקדמים מסויימים, אין כלל מקום לפקפק בצדקת מסקנתן של ערכאות הדין המשמעתי, כי המערער הפר את חובת הנאמנות שחב ללקוחו. הניסיון לתרץ סחבת כה חמורה בטיפול בעניינו של לקוח בקיום סיבות או נסיבות אובייקטיביות, נידון על פניו לכישלון. די באורך התקופה, שבה חדל המערער מלעשות את המוטל עליו, כדי להקים חזקה שבעובדה לחובתו, כי ברשלנות חמורה הזניח את הטיפול בעניין של לקוחו. הנטל לסתור חזקה זו רבץ על המערער, ובכך המערער נכשל."

