botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)

שאלה: כיצד נקבעת הסמכות המקומית של בית-המשפט?
תשובה: תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות" או "תקסד"א" מונה חמש חלופות, אשר די בהתקיים אחת מהן כדי להקנות לבית-המשפט, אשר באיזור שיפוטו מצוי האמור בחלופה, הסמכות המקומית לדון בתובענה, למעט החריג כמפורט בתקנה 3(א1) לתקסד"א וכפי שנראה להלן {ראה גם ת"א (ק"ש) 13242-10-11 שיא ספיד בע"מ נ' קייקי כפר בלום ובית הלל ש.מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (ק"ש) 28754-08-11 עיריית תל אביב-יפו נ' מורן גבע, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (ק"ש) 21548-11-11 השתתפויות בנכסים בישראל בע"מ נ' א.ח גולן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: אימתי יש להעלות טענה מקדמית של היעדר סמכות מקומית?
תשובה: העלאת טענה מקדמית של היעדר סמכות מקומית, מקומה בהזדמנות הראשונה הניתנת לצדדים {ת"א 14398/05 שמש משה נ' שמואל אהרנסון, פדאור 05(10), 785 (2005); תא"מ (קריות) 9975-03-11 ע. עפוני לבניין ופיתוח בע"מ נ' אס.בי. שרותי עזר משפטיים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: כיצד יבחן בית-המשפט את סמכותו המקומית?
תשובה: בית-המשפט יבחן האם המבקש הניח בכתב תביעתו תשתית עובדתית מספקת, בעטיה קמה לבית-משפט הסמכות המקומית לדון בתובענה.
בהתאם להוראת תקנה 9(6) לתקסד"א, על התובע לכלול בכתב התביעה את "העובדות המראות שבית-המשפט מוסמך לדון בתובענה". יוצא איפוא, שגם הסמכות המקומית נקבעת על-פי גדר טענות המבקש בכתב תביעתו {בש"א (קר') 3878/05 אריה לנדה נ' רבינר זאב בע"מ, תק-של 2006(1), 3690 (2006)}.
על כתב התביעה לגלות את העובדות שיש בהן כדי להעניק סמכות מקומית ואין להסתפק אך בטיעון משפטי או בהפניה להוראות הדין {ת"א (עכו) 55357-12-11 מדגרת גן השומרון בע"מ נ' יוסף בוכובזה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}. יתירה-מזאת, אין מקום לגזור הכרעה בעניין הסמכות המקומית מעובדות שבאו לעולם לאחר כתב התביעה {תא"ק (רח') 20966-09-11 סואר אחזקות ובניה בע"מ נ' קשר רנט א קאר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו הרעיון העומד מאחורי הסמכות המקומית?
תשובה: מטרתם העיקרית של התקנות המסדירות את סמכותם המקומית של בתי-המשפט הינה מיקסום נוחיותם של הצדדים בניהול הדיון על-מנת שלא ייאלצו להתדיין הרחק ממקום מושבם, ובכלל זה הרצון להקל עליהם הבאת עדויות וראיות בפני בית-המשפט {ראה למשל רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד נז(4), 473 (2003); בש"א (ת"א-יפו) 18977/05 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ, תק-מח 2005(4), 6929 (2005); השווה ל- רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2), 731 (1995)}.

שאלה: אימתי יגיע בית-המשפט למסקנה כי מתבזבז לשווא זמן שיפוטי יקר?
תשובה: "אין זה נדיר שבעלי הדין מקדישים מרץ וזמן רב גם לטיעונים בדבר הסמכות המקומית, לעיתים לא פחות מאשר לעניין הסמכות הפונקציונאלית. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות למקרים שבהם עשוי להתבזבז לשווא זמן שיפוטי יקר. במדינה קטנה כמדינתנו, שבה אפשר להגיע בקלות ובמהירות כמעט מכל מקום לכל מקום, הולכת ופוחתת החשיבות שבנושא" {ש' לוין תורת הפרוצידורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד (הוצאת חברה ישראלית להכשרה מקצועית בע"מ, 1999), 96; רע"א 5038/03 ר.ל.פ.י. חקלאות בע"מ נ' קיבוץ ברקאי ואח', תק-על 2003(3), 1417, 1418 (2003)} .

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר מובאת בפניו בקשת רשות להתגונן והנתבע כופר בסמכות בית-המשפט לדון בה?
תשובה: על בית-המשפט לברר את שאלת הסמכות ואם טענת חוסר הסמכות נראית לו, יעביר את התביעה יחד עם הבקשה לבית-משפט מוסמך {ת"א 747063/04 די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ נ' יעקב ראובן, פדאור 05(3), 130 (2005)}.

שאלה: מה הדין כאשר נתבע לא טען לחוסר סמכות מקומית בכתב ההגנה או כאשר התייצב בפעם הראשונה {כאשר אין צורך בכתב הגנה} בפני בית-המשפט?
תשובה: במקרים מאין אלה יראו את הנתבע כמסכים למקום השיפוט {א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, התשס"ג-2003), 22}.

שאלה: מהי המגמה הקיימת כיום בדבר מעמדה של הסמכות המקומית?
תשובה: המגמה הקיימת בפסיקת בית-המשפט היא להפחית ממעמדה של הסמכות המקומית, ככלי לקידום נוחותו של המתדיין. "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר" {דברי בית-המשפט ב- בש"א 1307/00 "אריה" חברה ישראלית לביטוח נ' שריקי מיכאל, תק-על 2000(1), 585 (2000)}.
זאת ועוד. בהתחשב באמצעי התחבורה הזמינים לאדם בעידן בו אנו חיים, יקשה לקבל את ההנחה כאילו קיום הדיון בבית-משפט המצוי במחוז מסויים, ולא אחר, חיוני להבטחת נוחות הצדדים. לפיכך, נדמה לעיתים כי העלויות המושקעות בהתדיינות בנושאי הסמכות המקומית ובהעברתו של תיק מטיפולו של בית-משפט שהחל לדון בו אל משנהו שבמחוז שיפוט אחר, נעדרות הצדקה מהותית {רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד נז(4), 473 (2003); בש"א 6166/04 איזידור פורמנץ נ' ראובן פיליפ, פדאור 04(12), 310 (2004)}.

שאלה: היכן תוגש תובענה כנגד נתבע?
תשובה: תקנה 3(א)(1) לתקסד"א קובעת כי תובענה הנ"ל תוגש לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע {ת"א (נצ') 785/98 זילברלשג עיטל נ' אל על נתיבי אוויר לישראל, תק-מח 99(3), 1521 (1999)}.

שאלה: האם במערכת יחסים בין נתבע לבין סוכן עצמאי יש כדי להוות בסיס מספק לקביעת סמכות מקומית במקום בו פועל הסוכן, וזאת לצורך קביעת מקום עסקו של הנתבע?
תשובה: כן {בר"ע 501/84 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח נ' משה רוטבן, פ"ד לט(1), 26 (1985)}. די בכך שסוכן עצמאי פועל בעבור אחר כדי לאפשר לתובע להגיש את תביעתו נגד האחר במקום שבו פועל אותו סוכן {ראה לעניין זה גם רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו, פורסם באתר האינטרנט נבו; תא"ק (חי') 31435-11-11 פרארי ייבוא ושיווק לבני נשים בע"מ נ' רומן גנקין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו פירוש המושג "מקום יצירת ההתחייבות"?
תשובה: מקום יצירת ההתחייבות כוללת: התחייבות חוזית – הסמכות המקומית מסורה לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו נחתם החוזה. התחייבות מכוח הדין – הסמכות המקומית נתונה לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו נערכה ההתחייבות {ת"א 730235/04 די.בי.אס שירותי לווין בע"מ נ' אהרוני בנימין, פדאור 05(11), 161 (2005)}.

שאלה: מה הדין כאשר לתובע סניף קרוב למקום מגוריו/עסקו של הנתבע?
תשובה: במקרה זה, על התובע להגיש תביעתו בבית-המשפט הקרוב למקום מגוריו/עסקו של הנתבע {ראה תקנה 3(א1) לתקסד"א; ראה גם ת"א 730235/04 די.בי.אס שירותי לווין בע"מ נ' אהרוני בנימין, פדאור 05(11), 161 (2005); ת"א 709244/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' סלמן חנאן, פדאור 05(16), 169 (2005); רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2), 731 (1995)}.

שאלה: האם יש להסתמך על הפסיקה המפחיתה מחשיבותה של הסמכות המקומית בבואנו להחיל את הוראת תקנה 3(א1) לתקסד"א?
תשובה: לשונה של תקנה 3(א1) לתקסד"א - הינה ברורה. במצב הדברים המתואר בתקנת-משנה זו, אין נתון בידי תובע חופש הבחירה היכן להגיש את תביעתו מבין שלל החלופות האפשריות הנזכרות בתקנה 3(א) לתקסד"א, אלא הוא מחוייב להגישה בתחום השיפוט בו מצוי מקום מושבו של הנתבע {ראה למשל תא"מ (חי') 707361/07 פלאפון תקשורת בע"מ נ' כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
מאחר ולשון תקנה 3(א1) לתקסד"א ברורה, אין מקום להסתמך על פסיקה המפחיתה מחשיבותה של הסמכות המקומית {דברי בית-המשפט ב- תא"מ (חי') 3876-11-10 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גיא ציקורל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם מקום קיום ההתחייבות יכול שיהא גם מקום קיום ההתחייבות שבדין לתשלום חוב שלא נפרע?
תשובה: כן {ת"א 39458/04 די.בי. אס שרותי לווין (1998) בע"מ נ' אורחן 2000 בע"מ, פדאור 05(6), 221 (2005)}.

שאלה: בהתנגשות בין תקנה 3 לתקסד"א ותקנה 5 לתקסד"א – מי גוברת?
תשובה: תקנה 5 לתקסד"א גוברת {רע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון נ' זוהר חי, פ"ד מו(3), 777 (1992); בש"א 9810/03 לנגהם יזמים בע"מ נ' כרסנטי זיו, פדאור 04(24), 780 (2004); ת"ת (רמ') 13317-02-12 סייקלין בע"מ נ' דניאל אוחנה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו הדין כאשר הנהלת החשבונות הראשית ותחנת הפצה של הנתבעת נמצאים בירושלים?
תשובה: ב- ת"א (יר') 13930/04 {שאור עבדאללה ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח', תק-של 2006(1), 10998 (2006)} קבע בית-המשפט כי די בכך שהנהלת החשבונות הראשית של הנתבעת ותחנת הפצה שלה נמצאים בירושלים כדי לקבוע, כי ירושלים הינה מקום עסקה של המבקשת. בית-המשפט ציין כי ממילא לא נראה כי התנהלות התביעה בבית-משפט בירושלים תקשה על נציגי המבקשת הנמצאים בתל-אביב.
שאלה: מהו "מקום עסקו" של נתבעת שהיא חברה בע"מ?
תשובה: יש לומר שהמען הרשום אצל רשם החברות הוא לפחות אחת האופציות לעמידה בתנאי של "מקום העסק". בכתובתה הרשומה, החברה "עוסקת" למצער בקבלת מכתבים הממוענים לכתובת. אכן, בדרך-כלל מקום מענה הרשום של חברה, הוא גם המקום שבו היא מנהלת בפועל את עסקיה, ברם, ייתכנו גם מצבים אחרים, שבו אין הלימה בין השניים. במקרים שכאלה, אין להעמיס על התובע נטל גדול מדיי לחקור ולדרוש מה מקור הפער בין השניים, ומה גובר – האם המען הרשום של החברה, שאליו הוא אמור להמציא אליה מסמכים, כתבי-בי-דין וכדומה, או שמא המען האחר, שבו היא מבצעת פעילות כזו או אחרת {ת"א (יר') 51878-12-11 אם.או.אס שירותי מיחשוב בע"מ נ' ג'נרל מיקרווב ישראל (1987) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו הדין בהיעדר קיומה של אחת מן החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקסד"א?
תשובה: ב- ת"ט (טב') 12471-01-12 {חיים ומשה בע"מ נ' ויולט ערטול, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן המשיב נתפס לכלל טעות שכן, מקום פירעון השטר הינו בבנק הנמשך שמקום מושבו בעיר חיפה ולא בישוב מג'אר. בהיעדר קיומה של אחת החלופות לפי תקנה 3 לתקסד"א, נעדר בית-משפט סמכות מקומית לדון בהתנגדות. לפיכך, הורה בית-המשפט כי הסמכות לדון בהתנגדות נתונה לבית-משפט השלום במחוז חיפה, הן לאור המקום המיועד לפירעון השטר והן לאור מקום עיסוקה של המבקשת.

שאלה: מהו הדין כאשר מוגשת תובענה בבית-המשפט השלום באילת כנגד שני נתבעים: האחד, מצפת והשני מאילת תוך שהנתבע מאילת לא כפר בסמכותו המקומית של בית-המשפט השלום באילת?
תשובה: במקרה זה, משהנתבע השני אינו כופר בסמכותו המקומית של בית-המשפט השלום באילת, יש לקבוע כי בית-המשפט השלום באילת רכש סמכות לא רק כלפי הנתבע השני אלא גם כלפי הנתבע הראשון {ראה גם תקנה 3(ב) לתקסד"א; ת"א (יר') 10314-06-11 אהרון הראל נ' שרותי רכב אהרון כחלון 1999 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.