שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
1. קביעת תאריך לדיון באין קדם משפט – תקנה 151 לתקסד"אשאלה: אימתי תישלח הודעה על תאריך הדיון לבעלי הדין?
תשובה: הודעה כאמור תישלח לבעלי הדין לפחות 15 ימים לפני התאריך, זולת אם היה המקרה דחוף {תקנה 151(ב) לתקסד"א}.
שאלה: האם תקנה 151(ב) לתקסד"א חלה גם על שימוע פסק-דין?
תשובה: לא.
שאלה: מה דין הודעת בית-משפט שאינה ברורה?
תשובה: הודעות בית-המשפט חייבות להיות ברורות וחד-משמעיות. הודעה בלתי-ברורה ודו-משמעית, אשר בעל דין בר-דעת יכול להבין ממנה שאין הוא חייב להופיע, אינה יכולה להיחשב כהזמנה בת-תוקף, גם אם אין חולק שהתקבלה {בש"א 4397/91 גבריאל אקשטיין נ' רמבם מימון, פ"ד מו(1), 462 (1992)}.
2. דחיה למועד – תקנה 152 לתקסד"א
שאלה: מה דין תובע שאינו מתייצב ומבקש דחיה?
תשובה: כאשר תובע אינו מתייצב לדיון, אף שהוזמן כראוי, אך מבקש הוא שהדיון ייקבע למועד אחר; ומנגד, נתבע המבקש כי בית-המשפט ידחה את התביעה – שלוש הן האפשרויות העומדות לפני בית-המשפט: (1) לדחות את התביעה כבקשת התובע ועל-פי סמכותו בתקנה 157(3) לתקנות; (2) למחוק את התביעה על-פי סמכותו בתקנה 157(3) לתקנות; (3) שלא לעשות שימוש בסמכותו האמורה בתקנה 157(3) לתקסד"א, אלא להיעתר לתובע ולדחות את השמיעה למועד אחר שייקבע על-פי הוראת תקנה 152(א) לתקסד"א "אם היה סבור כי למען הצדק מן הראוי לעשות כן".
שאלה: כיצד על בעל דין לנהוג בבואו לבקש לדחות את מועד הדיון שלא מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו המועד לפני שופט אחר?
תשובה: על-פי טופס א' שהוצא על-ידי נשיאת בית-המשפט העליון על בעל הדין לציין, בין השאר, את הפרטים להלן: מועד הדיון שדחייתו מתבקשת; התאריך בו נקבע והודע הדיון שדחייתו מתבקשת; מועדי דיון נוספים בתיק אם נקבעו; מהות הדיון הקבוע קרי, האם דיון מקדמי, דיון עיקרי וכיוצא בזה; העילה בגינה מתבקשת הדחיה; המועד בו נודעה למבקש עילת הדחיה המבוקשת; המאמצים שנעשו על-ידי המבקש למנוע את דחיית הדיון; ככל שהטעם לבקש נעוץ בקושי של בא-כוח המבקש להתייצב לדיון – הנסיבות שבגינן לא ניתן לקיים את הדיון באמצעות עורך-דין אחר; מועדי דיון חלופיים מוסכמים; עמדת יתר בעלי הדין; פירוט המסמכים המצורפים לתמיכה בבקשה.
שאלה: כיצד על בעל דין לנהוג בבואו לבקש לדחות את מועד הדיון מטעמים הקשורים בקיום דיון באותו המועד לפני שופט אחר?
תשובה: על-פי טופס ב' שהוצא על-ידי נשיאת בית-המשפט העליון על בעל הדין לציין, בין השאר, את הפרטים להלן: התאריך בו נודע למבקש הדחיה על מועד הדיון שדחייתו מתבקשת; מהות הדיון; משך הדיון הצפוי; מועדי דיון חליפיים מוסכמים; עמדת יתר בעלי הדין בתיק שדחייתו מתבקשת; מספר התיק המתברר לפני שופט אחר באותו המועד והמהווה טעם בקשת הדחיה; האם קיימת אפשרות לקיים את שני הדיונים בלא דחיה לרבות על-ידי בא-כוח חלופי ומה הם המאמצים שנעשו על-ידי מבקש הדחיה בעניין זה.
3. דחיה ללא מועד – תקנה 153 לתקסד"א
שאלה: אימתי ידחה מועד הדיון ללא תאריך?
תשובה: תקנה 153 לתקסד"א מעניקה לבית-המשפט סמכות לדחות הדיון ללא מועד, כאשר נראה בעיניו כי הדבר ייטיב עם ההתנהלות הדיונית והמעשית בתובענה עצמה. בפרט מתאימה התקנה למקרים בהם מתנהל במקביל דיון נוסף בעל השלכות ענייניות על התובענה, שאז יש להמתין עד תינתן הכרעה באותו ההליך. ואולם, אין מהותה של תקנה זו להכשיר הפסקה בעלת אופי של קבע בניהול התובענה.
שאלה: אימתי תימחק התובענה?
תשובה: תקנה 153(ב) לתקסד"א קובעת כי אם נדחה הדיון ללא מועד והצדדים לא ביקשו להחזיר את המשפט למסלול תוך 6 חודשים – רשאי בית-משפט לזמן את הצדדים ליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה.
שאלה: מהם המקרים בהם בית-המשפט יעשה שימוש בהוראות תקנה 153 לתקסד"א?
תשובה: סמכותו של בית-המשפט על-פי הוראת תקנה 153 לתקסד"א, להורות על דחיה ללא מועד, למשל, כאשר תלויה ועומדת תובענה בבית-המשפט המחוזי למתן פסק-דין המצהיר כי הנתבעת הינה בעלת מלוא הזכויות במקרקעין. ברי לכל, כי באם ייעתר בית-המשפט המחוזי לתובענה, ההליך דנן יהא חסר תכלית וטעם, הואיל ויתברר כי לתובע לא קיימות זכויות כלשהן במקרקעין {ת"א 60424/03 גיברץ שמואל נ' גרינברג מרים, פדאור 05(5), 556 (2005)}.
כאשר מתקיימים, למשל, שני ההליכים סובבים סביב הסכסוך שהתגלע בין בעלי מניות, כאשר כל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של הסכסוך. קיום שני הליכים מקבילים, העוסקים באותו סכסוך, עלול להוביל להכרעות סותרות והוא אינו יעיל, הן מבחינה מערכתית והן מבחינת בעלי הדין. בנסיבות אלה בית-משפט העמיד את ההליכים בהליך אחד, והדיון בו נדחה ללא מועד, תוך מתן החלטה כי על בעלי הדין להודיע מייד כאשר יסתיימו ההליכים ולפרט עמדותיהם לגבי הצורך בקיום דיון בהליך הנדחה {בש"א 946/05 צח אורני נ' WESTREN STEEL SVENSKA AB, פדאור 06(2), 481 (2006)}.

