botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)

שאלה: האם קיימת חובה לדרוש בכתב התביעה כי על הנתבע לשלם לתובע שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט, למשל?
תשובה: לא. לאור תקנה 14(ב) לתקסד"א, אין צורך לבקש בכתב התביעה, מפורשות, סעד כללי שבית-המשפט מוסמך ליתן אותו בכל מקרה לפי שיקול-דעתו כאילו נתבקש לכך {ראה גם ע"א 391/88 מנהל עזבון המנוח משה פיכטנבוים נ' חיה זלישניק, פ"ד מו(4), 311 (1992); ת"א (יר') 1006/02 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

שאלה: האם המושג "סעד כללי" כולל בתוכו גם ריבית?
תשובה: כן. ריבית או הפרשי הצמדה הם בגדר סעד כללי, ובית-המשפט רשאי לפוסקם מכוח תקנה 14(ב) לתקסד"א, גם כאשר לא נתבקש לעשות כן {ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' דוד טייק, פ"ד מ(3), 169, 206}.

שאלה: האם בית-המשפט מוסמך לפסוק לתובע ריבית מיום היווצר העילה למרות שבכתב התביעה ביקש התובע ריבית מיום הגשת התביעה בלבד?
תשובה: בית-המשפט מוסמך לעשות כן. נעיר כי הקו המנחה הסביר והרצוי הוא שההצמדה והריבית ייפסקו מיום היווצרות העילה ולא רק מיום הגשת התביעה, אלא-אם-כן יש נסיבות המצדיקות סטיה מן הקו המנחה האמור {ע"א 4839/92 יוסף גנז נ' מרדכי כץ, פ"ד מח(4), 749 (1994); ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' ויקטור נחמיאס, פ"ד מו(2), 60 (1992); ת"א (חי') 16655-07 טל שבב כרמיאל בע"מ נ' עזבון המנוח דני אסתרין ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (ת"א) 38412-07 גוטמן אביגדור נ' שמעון הוניגמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: אימתי יתערב בית-המשפט בקביעת בית-משפט קמא באשר לשאלת ריבית או הפרשי הצמדה?
תשובה: בית-משפט של ערעור לא יתערב בקביעת בית-משפט קמא, אם זה התייחס לשאלת ריבית או הפרשי הצמדה. התערבות כזו תהא רק אם בית-המשפט קמא כלל לא התייחס לשאלת הריבית או הפרשי ההצמדה {ע"א 19/83 חברת שלמה כרמל בע"מ נ' בריח חברה לייצור בע"מ, פ"ד לט(4), 522 (1985)}.

שאלה: האם הדרישה לפיצוי בעקבות עוגמת נפש הינה סעד כללי?
תשובה: לא. עוגמת נפש, שהוא נזק בלתי-ממוני, אינה "סעד כללי" מן הסוג שניתן לא לפרשו לפי תקנה 14(ב) לתקסד"א {ת"א (יר') 4941/00 מזרחי נ' דדון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2003); ת"א (ת"א) 22504-10-09 אליהו חיימצ'אייב נ' אס.אל.קיי. ד"ר קור הנדסת קירור בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להעניק לתובע סעד שלא נתבקש על ידו בכתב התביעה?
תשובה: בית-המשפט לא יעניק לתובע סעד שלא נתבקש בכתב התביעה. במקרים שבהם עולה מן הנסיבות שנתבררו במשפט הצורך להעניק לתובע סעד שלא נתבקש, הדרך להתגבר על היעדר עתירה לאותו הסעד היא באמצעות בקשה לתיקון התובענה {ע"א 9137/07 אוסיפובה נ' קלישטיין, פורסם באתר האינטרנט נבו; ע"א 490/85 מלחי יריחו בע"מ נ' מפעלי ים המלח, פ"ד מא(4), 401 (1987); בש"א (ב"ש) 2722/09 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' עיריית אילת, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
נדגיש כי בנסיבות מיוחדות, רשאי אומנם בית-המשפט לפסוק סעד שלא התבקש מפורשות לתיתו, גם בלא שהוגשה בקשה לתיקון כתבי טענות, אך זאת במקרים חריגים בלבד ובהתקיים מספר תנאים ובהם התנאי כי מדובר בסעד הנובע ישירות מן הסעד המקורי שהתבקש וכן כי כל העובדות הדרושות להענקת אותו הסעד נתבררו בפני בית-המשפט והצדק או הצורך ללבן את השאלות המהותיות שבמחלוקת, מחייבם את מתן הסעד אף שלא נתבקש {ראה גם ע"א 253/84 ספיר נ' ספיר, פ"ד מב(3), 14 (1988)}.