שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
שאלה: מהו האיסור הקבוע בתקנה 9 לתקסד"א?תשובה: תקנה 9 לתקסד"א אף פורשה כאוסרת הבאת פרטים מיותרים בכתב התביעה.
שאלה: האם ניתן במסגרת כתב התביעה לכלול ראיות?
תשובה: תקנה 9 לתקסד"א מצביעה אלו פרטים יכיל כתב תביעה וכידוע, אוסרת תקנה הנ"ל לכלול ראיות בכתב התביעה {ת"א (נצ') 4524-10-10 מילי שמואל ליבוביץ נ' בלפוריה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: למה התכוון המחוקק בקובעו כי כתב התביעה חייב לכלול את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה?
תשובה: כוונת המחוקק הינה כי על התובע לפרט בכתב התביעה את כל העובדות הדרושות לו בכדי להקים עילת תביעה שלמה. תביעה אינה מגלה עילה אם התובע לא יהא זכאי לקבלת הסעד המבוקש על ידו אפילו הוכיח את כל העובדות המפורטות בה {ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, פדאור 05(2), 167 (2005); ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, פדאור 05(2), 167 (2005); ע"א 7261/97 אילנה ושלמה שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ, פ"ד נד(4), 464 (2000)}.
על בית-המשפט לדון ולהכריע בתיק שבפניו בהתאם לפלוגתאות כפי שהן עולות מכתבי התביעה וההגנה. טענה החורגת מגדר הפלוגתאות שבתיק מהווה "הרחבת חזית" ובית-המשפט לא ידון בטענה שכזו {ת"א (ב"ש) 40133-05-10 שמואל פורטל נ' אבנר כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (טב') 1381-09-10 גאלב חראנבה נ' המועצה המקומית מג'אר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: האם קיימת חובה לציין את עילת התביעה עצמה או שמא ניתן לציין העובדות המקימות את עילת התביעה עצמה?
תשובה: הדרישה בתקנה 9(5) לתקסד"א הינה ציון העובדות המקימות את עילת התביעה, ואין צורך לציין את העילה עצמה {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, 133 ואילך; ע"א 4866/00 מדינת ישראל נ' חתמי לוידס, פ"ד נו(4), 433 (2002); ע"א (מרכז) 5875-11-11 פ. פנאי 2000 בע"מ נ' אקו-לוגי טכנולוגיות עתידיות (א.ס.) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: כיצד נקבעת סמכותו המקומית של בית-המשפט?
תשובה: על-פי תקנה 9(6) לתקסד"א על תובע החובה לציין את העובדות המראות שלבית-המשפט יש סמכות לדון בתובענה. כלומר, הסמכות המקומית נקבעת על-פי גדר טענות התובע בכתב תביעתו {בש"א (קר') 3567/05 ויסאם סאלח אמארה נ' עלי סלאמה, תק-של 2006(1), 3804 (2006); בר"ע 696/05 בנימין שור נ' אהוד מטרסו, פדאור 05(13), 54 (2005); ת"א (נצ') 11497-01-11 מאהר אל עביד נ' עזבון המנוח יוסף חדר ג'בריל (המנוח), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
לא ניתן להשלים באמצעות תגובה לטענת חוסר סמכות מקומית את שהחסירה הבקשה לביצוע שטר, למשל, מלכתחילה, תוך העלאת טענות עובדתיות היוצרות, לכאורה, סמכות מקומית. טענות מאין אלה יש להעלות בכתב התביעה {דברי בית-המשפט ב- ת"ט (עכו 5472-01-12 זקלין חגית פרבר נ' יוניר מיחזור ח"ג בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: אימתי יורה בית-המשפט לתובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע?
תשובה: המקרים בהם ראוי לחייב תובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, הם אותם מקרים בהם מתעורר חשש שמא הנתבע יתקשה לגבות מהתובע את הוצאותיו אם יזכה בדינו. כך למשל נקבע שכאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת בישראל, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע את הוצאותיו, יש לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות. מקרה נוסף הוא כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9(2) לתקסד"א, שכן בכך גילה, לכאורה, כוונה להכשיל את הנתבע בגביית הוצאותיו {ראה למשל גם רע"א 6901/04 ו'נצ'ון נ' מנהלת ההגירה, טרם פורסם; תא"מ (ת"א) 34682-03-11 אברהם קלרה נ' סבטלנה דונסקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); רע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו; תא"מ (אש') 4717-05-11 אוזדובה שמואל קבלן בנין בע"מ נ' אברהם בן זכריה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); תא"ק (ת"א) 11406-04-11 יעקב גולדשטיין נ' יורם חנסב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (טב') 13609-02-11 דניאלה מוס בסקין נ' דודי גבע, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: מדוע ישנה חשיבות כי תובע יציין כתב תביעתו את שמו, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי-בי-דין?
תשובה: פרטים אלו נחוצים "כדי לזהות את התובע, ואין צריך להסביר את חשיבותו של הדבר" {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 116}. ציון מקום מגוריו של תובע בכתב התביעה, בנוסף לציון מענו להמצאת כתבי-בי-דין, נחוץ לנתבע גם על-מנת לאתר את בעל דינו, ככל שיתעורר הצורך בכך, לצורך גביית הוצאות שנפסקו לזכותו, לצורך ביצוע מסירה אישית לידי התובע וכיוצא באלה. הדבר נחוץ ביתר שאת לגבי תובע שהינו תושב חוץ, שהדרך לאיתורו, בהיעדר כתובת מגורים, עשויה להיות מורכבת יותר {רע"א (יר') 9767-10-11 חיים לייב אברמוביץ נ' ג'ורג'ט גרוסמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: מהי החשיבות בציון המועד בו נולדה עילת התביעה?
תשובה: המועד בו נולדה עילת התביעה הינו פרט מהותי וחשוב וזאת כדי לאפשר לנתבע, בין היתר, להעלות טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה {ת"א (נצ') 5225-06 סבאח מוחמד מנייזל נ' מועצה מקומית טורעאן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (ק"ג) 686-05 גידי תנורים בע"מ נ' יצחק סימנוק, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: מהו הדין כאשר תובע כשל ולא פירט את עילת תביעתו ואימתי נולדה?
תשובה: דחיית התביעה {ראה למשל ת"א (אשד') 16290-11-11 בנק הפועלים בע"מ- סניף אשדוד 658 נ' יצחק פוגל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: מהו הדין באשר להגשת שטר חוב לביצוע?
תשובה: הגשת שטר חוב לביצוע, כמוהו כהגשת תביעה על סכום קצוב לביצוע. לכן, על הבקשה לכלול את הפרטים אשר כוללת תביעה, וכפי שמפורט בתקנה 9 לתקסד"א, כלומר, עליה לכלול את הפרטים המזהים של הצדדים, סכום התביעה, העובדות הרלבנטיות, וכמובן עילת התביעה, גם אם מדובר בעילה שיטרית {ת"ט (נצ') 12780-09-09 סולתם מערכות בע"מ נ' פולידום טכנולוגיות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

