botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)

1. דרכי המצאת כתב-בי-דין – תקנה 475 לתקסד"א
שאלה: כיצד יומצא כתב-בי-דין?
תשובה: כתב-בי-דין יומצא באת מן הדרכים: במסירה אישית על-ידי פקיד בית-המשפט, על-ידי עורך-דין, פקידו או שליח מטעמו או על-ידי אדם אחר שבית-המשפט או מנהל בתי-המשפט הסמיכו לכך בכתב או על-ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור; על-ידי מוסד; בפקסימיליה {פקס}; באמצעי אלקטרוני.

2. המצאה על-ידי בעל דין – תקנה 475א לתקסד"א
שאלה: כיצד תתבצע המצאה על-ידי בעל דין?
תשובה: תקנה 475א לתקסד"א מטילה חובה על בעל דין המיוצג על-ידי עורך-דין להמציא כתבי-בי-דין בעניינו באמצעות עורך-דינו על-פי הוראת בית-המשפט בהמצאה אישית ובהיעדר הוראה לכך, בדואר רשום עם אישור מסירה.

שאלה: כיצד על בעל הדין לנהוג לאחר שהומצא כתב-בי-דין?
תשובה: על בעל הדין לשמור את אישורי המסירה שברשותו ולהגיש את העתקיהם לבית-המשפט בעת הגשת בקשתו לסעד נגד בעל הדין האחר.

3. המצאה כיצד? – תקנה 476 לתקסד"א
שאלה: מהי מסירה?
תשובה: מסירת כתב-בי-דין היא בהמצאה לידי הנתבע באחת מן הדרכים הקבועות לעניין זה בתקסד"א. קרי, במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, חתומים כדין.

שאלה: מדוע יש להקפיד על כלל ההמצאה?
תשובה: הקפדה על כלל ההמצאה יש בה כדי למלא אחר דרישות התקסד"א, מחד, ואף כדי למנוע אי-וודאות והתדיינויות מיותרות, מאידך.

4. ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו – תקנה 477 לתקסד"א
שאלה: למי ניתן להמציא את כתב-בי-דין?
תשובה: ככלל ההמצאה היא לנמען גופו ובמידה ויש לנמען מורשה אזי ההמצאה תהא למורשהו. תקנה 477 לתקסד"א מבוססת על ההנחה, שהמצאה למי שאינו בעל דין ובכלל זה מורשה של בעל הדין, תביא את ההליך או את כתב-בי-דין הרלבנטי, לידיעתו של בעל הדין {ע"א 4588/96 ישראל חרמץ נ' זלמן מרגוליס ואח', תק-על 2006(2), 3710 (2006)}.

שאלה: האם עורך-דין שסיים את הייצוג בתיק יכול ויהיה כתובת למסירת כתבי-בי-דין עבור לקוחו לשעבר?
תשובה: כן. גם בהנחה כי עורך-הדין הפסיק לייצג את בעל הדין, אין מניעה כי עורך-הדין ימשיך לשמש מורשה לקבלת כתבי-בי-דין ובתנאי שבעל הדין האחר {ממציא הכתב} יוכח כי קיים קשר כלשהוא בין עורך-הדין למרשהו לשעבר, בו יוכל הכתב לעבור לנמען {ראה למשל גם ת"א (חי') 1218/00 זאב בר גוטסמן נ' אברהם בן עמי, תק-מח 2001(2), 8119 (2001)}.
יוער כי ב- רע"א 842/00 {"רסקו" חברה להתיישבות חקלאית נ' מאיר צויקל, תק-על 2000(2), 2178 (2000)} קבע בית-המשפט כי מושכלות ראשונים הם כי בלא הרשאה פורמאלית אין עורך-דין מוסמך לייצג לקוח ולפעול בשמו ומקומו לצורך כל עניין, לרבות לצורך הליך משפטי. שאלת קיומה של הרשאה כאמור הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה. בעניינו טוען וחוזר וטוען עורך-דין גולדברג כי אין הוא מורשה לייצג מי מן המשיבים וחזקה עליו כי הדברים המצויים בידיעתו המיוחדת הינם מהימנים. המבקשת לא הצליחה לסתור מצג זה גם במסמכים שהגישה, והקושי הפרוצדוראלי אליו נקלעה עקב היות המשיבים תושבי חוץ ונוכח העובדה כי אינם מיוצגים על-ידי עורך-דין בישראל אינו יכול להוות עילה לעיקום הדין ועיוות המציאות בדרך של הפיכת עורך-דין גולדברג לבא-כוח המשיבים כאשר הוא אינו מורשה לכך, וכל זאת לצורך פתרון בעיה שנוצרה לעניין מסירת כתבי-בי-דין.

שאלה: מי ייחשב כ"מורשה"?
תשובה: מורשה הוא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיע לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו {בר"ע 1947/91 סיריל שטיין ואח' נ' מרקוס דוד כץ, פ"ד מה(4), 705 (1991)}.

שאלה: האם במקום שניתן לבצע המצאה למורשה לקבלת כתבי-בי-דין, יהיה מקום להורות על המצאה מחוץ לתחום?
תשובה: לא. במקרה זה, לא יהיה מקום להורות על המצאה מחוץ לתחום.

5. מורשה לקבלת כתבי-בי-דין – תקנה 478 לתקסד"א
שאלה: מי יכול להתמנות כמורשה?
תשובה: מי שגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה למורשה לקבלת כתבי-בי-דין.

6. המצאה לבעלי דין אחדים – תקנה 479 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להמצאה לבעלי דין אחדים?
תשובה: כתב-בי-דין שיש להמציאו לבעלי דין אחדים יומצא לכל אחד מהם וזאת אם אין כל הוראה אחרת.

שאלה: מהו הדין כאשר בעלי דין מיוצגים על-ידי עורך-דין אחד, האם במקרה זה צריך להמציא לכל אחד מבעלי הדין או שמא ניתן להסתפק בהמצאה לעורך-הדין?
תשובה: די בהמצאת כתב-בי-דין אחד לעורך-הדין עבור כל בעלי הדין המיוצגים על ידו.

7. מקום שניתן מען – תקנה 480 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין במקרה וניתן מען להמצאה?
תשובה: בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי-בי-דין יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען. נעיר כי חובה על בעל דין לציין מען להמצאת כתבי-בי-דין, כנדרש בתקנה 480 לתקסד"א. תקלה בציון פרטי מען להמצאה, או בעדכונם, רובצת לפתחו של בעל הדין הנוגע לדבר {ע"א 27/50 פרלה כהן נ' קריית יוסף אגודה הדדית לשיכון בע"מ ואח', פ"ד ח 336 (1954)}.

8. המצאה לבן משפחה או למזכיר יישוב – תקנה 481 לתקסד"א
שאלה: אימתי יומצא כתב-בי-דין לבן משפחה?
תשובה: במקרה ולא היתה אפשרות למצוא את הנמען. כלומר, החובה הראשונית היא המצאה לנמען עצמו ורק אם המצאה זו בלתי-אפשרית ניתן להמציא לבן משפחתו הגר עימו.

שאלה: האם המצאה לבת זוגו של הנתבע בדירתם המשותפת היא המצאה כדין?
תשובה: כן {בש"א (אשד') 1135/04 גארי בן יוסף יאנובר נ' איברגימובה אומיטדה, תק-של 2004(4) 968 (2004)}.

שאלה: האם המצאה לכלה הינה המצאה כדין?
תשובה: לא {ת"א (יר') 6080/04 בן ציון כהן נ' יששכר שלמה יונה ואח', תק-מח 2004(2), 1359 (2004)}.

שאלה: מהו התנאי שצריך להתקיים בטרם יומצא כתב-בי-דין לבן משפחה?
תשובה: יש להוכיח היעדר אפשרות למצוא את הנמען {ה"פ (יר') 598/01 סטנלי שפירא נ' יעקב רוזנטלר ואח', תק-מח 2002(1), 90 (2002)}.

שאלה: מהו הדין באשר להמצאה שנעשתה לבן הנמען ואחר כך הוברר כי הבן לא גר עם הנמען?
תשובה: במקרה זה ההמצאה אינה כדין {המ' (ת"א) 6071/90 ניסים שהרבני נ' תואם מפעלים, תק-מח 92(1), 1276 (1992)}.

9. המצאה למורשה בהנהלת עסקים – תקנה 482 לתקסד"א
שאלה: מה הדין כאשר לחברת-חוץ יש מורשה בישראל?
תשובה: במקרה זה ניתן להמציא כתבי-בי-הדין לידי המורשה הנמצא בישראל.

שאלה: האם תקנה 482 לתקסד"א קובעת כללים באשר לסמכות המקומית או הבינלאומית?
תשובה: לא. תקנה 482 לתקסד"א אינה קובעת כללים לסמכות הבינלאומית של בית-משפט אלא היא דנה רק בכללי המצאה {ע"א (ת"א) 3381/01 גרופ סאב נ' אליהו ספקטור, תק-מח 2003(3), 33 (2003)}.

שאלה: מהם האלמנטים שיש להוכיח כדי להיכנס למסגרתה של תקנה 482(א) לתקסד"א?
תשובה: (1) תובענה בעניין עסק; (2) כנגד אדם שאינו מתגורר בתחום השיפוט של בית-המשפט; (3) הכתב הומצא למורשה של הנמען; (4) העוסק אותה שעה בעצמו מטעם הנמען בהנהלת העסק באותו איזור שיפוט.

10. המצאה בעניין מקרקעין – תקנה 483 לתקסד"א
שאלה: כיצד יומצא כתב-בי-דין בתובענה במקרקעין?
תשובה: מורשה במובן תקנה 483(א) לתקסד"א אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין. אין מדובר בשלוח כמשמעותו הטכנית של דיבור זה אלא במי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו {ע"א 403/64 ש' לוינסון ואח' נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט(1), 108 (1965)}.

שאלה: מה הדין באשר לתובענה להחזרת מקרקעין פנויים?
תשובה: כל כתב-בי-דין שאי-אפשר להמציאו בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין שבמקרקעין.

11. המצאה לתאגיד – תקנה 484 לתקסד"א
שאלה: כיצד תתבצע מסירה לתאגיד?
תשובה: המצאת כתב-בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד.

שאלה: האם ניתן להמציא כתב-בי-דין למנהל החברה?
תשובה: כן. ניתן להמציא כתבי-בי-דין למנהל החברה וההמצאה תיחשב כהמצאה כדין אף אם לא הומצאה במשרדה הרשום של החברה {ר"ע 526/83 יוסף פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט, פ"ד לז(4), 485 (1983)}.

שאלה: האם מסירה לבן משפחתו של מנהל החברה הינה מסירה כדין?
תשובה: מסירה למנהל החברה הוכרה בפסיקה כמסירה כדין אך זאת כאשר המסירה מתבצעת לידיו באופן אישי ולא לידי בן משפחתו {בש"א (אשד') 1186/04 פטר את בניו בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ סניף גור, תק-של 2004(4), 984 (2004)}.

12. המצאה למדינה – תקנה 485 לתקסד"א
שאלה: מהו המען להמצאת כתב-בי-דין למדינה?
תשובה: המען יהא משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית-המשפט הדן בתובענה. במקרה והיה בית-המשפט הדן בתובענה בית-המשפט העליון יהא משרד פרקליטות המדינה כמען להמצאה {ראה לעניין זה ע"א 3836/04 מנהל מס שבח מקרקעין, איזור רחובות נ' גבעת הכרך בע"מ, תק-על 2004(3) 1931 (2004); בש"א (יר') 2246/03 מדינת ישראל נ' קיבוץ שריד, תק-מח 2003(3), 3115 (2003)}.

13. המצאה לרשות מקומית – תקנה 486 לתקסד"א
שאלה: כיצד יומצא כתב-בי-דין לרשות מקומית?
תשובה: המצאת כתב-בי-דין לרשות מקומית יכולה שתהא בהמצאת הכתב לראש הרשות, לסגן ראש הרשות, למזכיר או לפקיד ראשי אחר של הרשות או בהנחתו במשרד הראשי של הרשות.

14. המצאה לפסול-דין – תקנה 487 לתקסד"א
שאלה: כיצד יומצא כתב-בי-דין לפסול-דין?
תשובה: המצאת כתב-בי-דין לפסול-דין תהא בהמצאתו לאחד מהוריו או לאפוטרופסו ובאין לו הורים או אפוטרופוס – בהמצאה למי שהפסול-דין גר עמו או נתון להשגחתו והכול אם לא הורה בית-המשפט אחרת.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט להורות כי מסירת הכתב לפסול-הדין עצמו תהא המצאה כדין?
תשובה: כן {ראה סיפא תקנה 487 לתקסד"א}.

15. אישור קבלה – תקנה 488 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר לאישור קבלת כתב-בי-הדין?
תשובה: על-פי תקנה 488 לתקסד"א מי שהומצא לו כתב-בי-דין לפי הוראות תקסד"א יידרש לאשר את הקבלה בכתב.

שאלה: כיצד על השליח המוסר את המסמך לנהוג בבואו לבצע המסירה?
תשובה: עליו לתעד את דרך המסירה ובכלל זה את זהות מקבלו. בדרך זו ניתן לקיים בירור של ממש בנוגע לאופן ביצוע ההמצאה ובכך למעשה נמנעת אי-בהירות.

שאלה: כיצד על שליח המוסר כתב-בי-דין לעורך-דין לנהוג בבואו לבצע המסירה?
תשובה: לנהוג כאמור לעיל שכן מסירה לעורך-הדין אינו פוטר מן הצורך להצביע על זהות מקבל המסמך, העובד במשרדו.

שאלה: האם קיימת חובה כלשהי על השליח לברר ביחס לנהלים פנימיים של מקבלו בדבר הסמכות לקבלתו?
תשובה: אין מקום להטיל על השליח החובה כאמור.

16. הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה – תקנה 489 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר למסירה כאשר הנמען לא נמצא או מסרב לקבל המצאה?
תשובה: על השליח לפעול בשקידה ראויה וסבירה ובמידה ולאחר מכן הנמען לא נמצא או מסרב לקבל ההמצאה על השליח להדביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר הנראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק. בטרם ביצוע הנ"ל, על השליח לוודא כי אכן מדובר במקום מגוריו או מקום עסקו של הנמען {ת"א (מחוזי) 601/94 הנאמן על נכסי החייב, עורך-דין משה פרדם נ' יצחק רום ואח', דינים מחוזי לב(2) 624; ר"ע 526/83 פרושנובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט, פ"ד לז(4), 485 (1983)}.

שאלה: האם הדבקת כתב התביעה על דלת ביתה של ארוסתו של הנתבע מהווה מסירה כדין?
תשובה: תקנה 489 לתקסד"א לא חלה, שכן מסירה בהדבקה ניתן לבצע רק ביחס לאדם שאפשר לפי הוראות תקסד"א להמציא לו כדין את הכתב. הואיל ומקבלת המסירה אינה עונה על דרישה זו, הרי שלא ניתן לבצע אצלה מסירה בהדבקה {בש"א (אש') 1167/04 איברגימוב סביר ואח' נ' לוין איגור, תק-של 2004(4), 5121 (2004)}.

17. רישום זמן ההמצאה ודרכה – תקנה 490 לתקסד"א
שאלה: כיצד על שליח לנהוג באשר לרישום זמן ההמצאה ודרכה?
תשובה: בהמשך לנאמר לעיל, פגמים בהמצאה פוגעים בתובע ועל-כן יש לבחון אם בוצעה ההמצאה כיאות. על השליח לפעול בשקידה ראויה וסבירה. שליח לא יצא ידי חובתו אם הלך פעם אחת לבית הנתבע ומצא את הבית סגור או נעדר זמנית בן הבית מסיבה אחרת. השליח חייב לשוב ולנסות למצוא את הנתבע בביתו בשעה שיש לצפות שיימצא בו ומן הראוי שיחקור וידרוש אצל השכנים הינכן נמצא הנתבע. שליח שהמציא כתב ירשום על גבי עותק של הכתב או צרף אליו, סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, הודעה המציינת את זמן ההמצאה ודרכה, ואם היה שם מי שזיהה את האדם שהכתב הומצא לו או את הבית שבו הודבק הכתב, וראה שהכתב נמסר, הושם או הודבק – יציין גם את שמו ומענו של המזהה ויבקשו לחתום.

שאלה: האם תקנה 490 לתקסד"א תחול על המצאה בדואר רשום עם אישור מסירה?
תשובה: לא. הוראת תקנה 490 לתקסד"א לא תחול על כתב-בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה {ראה תקנה 497 לתקסד"א}.

18. חקירת שליח בי-דין – תקנה 491 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר לחקירת השליח?
תשובה: תקנה 491 לתקסד"א קובעת כי כאשר "הוחזר כתב-בי-דין לפי תקנה מתקנות אלה ודבר ההמצאה לא אומת בהודעה מאת השליח, חייב בית-המשפט או הרשם, או אומת כאמור – רשאי הוא לחקור את השליח בדבר פעולותיו, או להביאו לידי חקירתו כאמור בידי בית-משפט אחר, ורשאי הוא להצהיר שהכתב הומצא כראוי או להורות על דרך המצאה הנראית לו".

שאלה: האם תקנה 491 לתקסד"א תחול על המצאה בדואר רשום עם אישור מסירה?
תשובה: לא. הוראת תקנה 491 לתקסד"א לא תחול על כתב-בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה {ראה תקנה 497 לתקסד"א}.

19. המצאה על-ידי מוסד; חובת מי שנשלח לו כתב-בי-דין; המצאה לאנשי הסגל הדיפלומטי – תקנות 492 עד 494 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להמצאה על-ידי מוסד?
תשובה: דרך המצאת בי-דין באמצעות מוסד, כקבוע בתקסד"א, לא באה אלא להקל על אפשרויות ההמצאה וזאת כאשר ברור כי מדובר במוסדות ציבור מן הסוג בהם ההמצאה תתאפשר ביתר קלות ומהירות כאשר ההמצאה תתבצע בטכניקה הקבועה. מדובר בהמצאה לבעלי דין שהקשר עימם, מכל הסיבות שהן, אפשרי ואף קל יותר, רק באמצעות המוסד.

שאלה: כיצד על אדם במוסד לנהוג כאשר קיבל מסירה?
תשובה: תקנה 493 לתקסד"א העוסקת בחובת מי שנשלח לו כתב-בי-דין קובעת כי "נשלח כתב-בי-דין לאדם במוסד כאמור בתקנה 492 לתקסד"א לשם המצאה לנמען, ימציאו, ככל האפשר, ויחזיר עותק אחד בחתימתו ובחתימת הנמען ובציון מועד ההמצאה; חתימת האדם כאמור תהיה ראיה להמצאה ולזמנה ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין".

שאלה: מהו הדין באשר להמצאה לאנשי הסגל הדיפלומטי?
תשובה: תקנה 494 לתקסד"א קובעת כי "היה הנמען מדינת חוץ או מחלקה, נציגות או סוכנות של מדינת חוץ או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, ישלח בית-המשפט או הרשם שני עותקים וזמנה תהא ראיה לכך ויראו את הכתב כאילו הומצא כדין".

20. המצאה בדואר על-ידי בית-המשפט – תקנה 495 לתקסד"א
שאלה: כיצד תתבצע המצאה בדואר על-ידי בית-המשפט?
תשובה: ההמצאה בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה.

שאלה: מהו הדין כאשר ההזמנה לא נשלחה בדואר רשום עם אישור מסירה?
תשובה: בהיעדר קיומן של דרכי המצאה אחרות, הרי חובה מן הצדק לבטל פסק-דין או החלטה בהיעדר שניתנו על סמך המצאה לקויה כזו {ראה למשל בר"ע (ב"ש) 512/01 מאיר דנינו נ' איבון בסח, תק-מח 2001(3), 267 (2001)}.

21. המצאה בדואר בידי עורך-דין למשנהו – תקנה 496 לתקסד"א
שאלה: כיצד תתבצע מסירה לעורך-דין אחר?
תשובה: ניתן להמציא הכתב לידי עורך-דין אחר בדואר רשום עם אישור מסירה ועל הכתב להישלח במעטפה סגורה והחתומה בידי עורך-הדין השולח {תקנה 496(א) לתקסד"א}. זאת ועוד. עורך-הדין יאשר על גבי עותק הכתב שימציא לבית-המשפט או בהודעה שיצרף לו, את מסירת הכתב לדואר ואת תאריך המסירה.

22. המצאה בפקסימיליה – תקנות 497א ו- 497ב לתקסד"א
שאלה: האם ניתן להמציא בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, באמצעות הפקסימיליה?
תשובה: לא ניתן {עא"ח 1011/02 ג'בארין וליד שריידי נ' עותאמה נארימאן רימאן, תק-אר 2003(3), 228 (2003)}.

שאלה: האם ניתן להגיש ערעור באמצעות פקסימיליה?
תשובה: לא {בש"א 1253/01 פריד למפיטר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2001(4), 114 (2001); רע"א 4086/01 אלדד צוראל חברה להשקעות נ' אבישי אפרתי, תק-על 2002(3), 570 (2002)}.

שאלה: כיצד על השולח לנהוג לאחר שליחת הכתב בפקסימיליה?
תשובה: על השולח להודיע לנמען בטלפון בתוך 24 שעות מעת המשלוח, על דבר המשלוח. הודעה זו חייבת למצוא ביטוי בתרשומת {בש"א 3452/01 מינהל מקרקעי ישראל נ' סלע חברה לשיכון, תק-על 2001(2), 855 (2001)}.

שאלה: מהו ההיגיון התפקודי-ארגוני בהוראה לפיה לא ניתן להגיש כתב-בי-דין ראשון בתיק באמצעות הפקסימיליה?
תשובה: בעת פתיחתו של תיק במזכירות נקבע לו מספר. כל התייחסות מאוחרת נעשית על-פי אותו מספר שנקבע בעת הפתיחה. בשעת הגשה באמצעות הפקסימיליה לא ניתן מספר לתיק ועל-כן עלולים להיגרם קשיים מינהלתיים בהמשך {רע"א 4086/01 אלדד צוראל חברה להשקעות נ' אבישי אפרתי, תק-על 2002(3), 570 (2002)}. יתירה-מזאת, הגשתו של הליך מחייבת תשלום אגרה. אם האגרה אינה משולמת אין לקבל את ההליך לרישום {היום בו משולמת האגרה הוא היום בו תיחשב בתביעה כיום ההגשה לבית-המשפט}.

23. המצאת כתב-בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני – תקנות 497ב1 עד 497ה לתקסד"א
שאלה: כיצד יומצא כתב-בי-דין אלקטרוני?
תשובה: כתב-בי-דין זה יומצא לנמען שאינו בית-המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לבית-המשפט לצורך ביצוע הוראות סימן ג'2 לתקסד"א.

שאלה: האם ניתן להמציא באמצעי אלקטרוני כתב-בי-דין הראשון בתיק?
תשובה: לא {ראה סיפא תקנה 497ג לתקסד"א}.

24. תחליף המצאה ובקשה לתחליף המצאה – תקנות 498 ו- 499 לתקסד"א
שאלה: מהו תחליף המצאה?
תשובה: תחליף המצאה כשמו כן הוא, איננו ההליך הראשון והמרכזי למסירת כתבי-בי-דין. הוא מהווה חלופה המופעלת כאשר כשלו הדרכים הרגילות לאיתור הנמען ובאה כדי למנוע מהתובע {למשל} לעמוד בפני שוקת שבורה.

שאלה: מהי מטרת תחליף ההמצאה?
תשובה: מטרת תחליף מסירה אינה רק לצאת ידי חובה פורמאלית אלא ביסודו מונחת ההנחה, שעל-ידי תחליף מסירה תגיע לידי הנתבע הידיעה על הגשת התביעה נגדו, ותהיה לו אפשרות להגיש כתב הגנה ולהופיע בבית-המשפט.

שאלה: כיצד יש להגיש בקשה לתחליף המצאה?
תשובה: בקשה שכזו תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת ביצוע המצאה בדרך שנקבעה.

שאלה: מה הדין כאשר בית-המשפט אינו יכול לומר שקיים סיכוי סביר שהדרך של תחליף המצאה תביא את ההזמנה לנתבע?
תשובה: במקרה זה על בית-המשפט לסרב לביצוע תחליף ההמצאה {ת"א (יר') 1174/96 תייסיר מוחמד סעיד נ' בנימין כהן, תק-מח 96(3), 1286 (1996)}.

שאלה: אימתי יורה בית-המשפט על תחליף המצאה?
תשובה: נוכח בית-המשפט או הרשם שאי-אפשר להמציא כתב-בי-דין בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או מקצתן: בהדבקת עותק שלו במקום נראה לעין שבבניין בית-המשפט וכן בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה; בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי; בכל דרך אחרת שתיראה לו.

שאלה: ברגע שבית-המשפט מאפשר תחליף המצאה מהי המשמעות לאישור האמור?
תשובה: המשמעות היא כי תחליף ההמצאה כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו {ראה תקנה 498(ב) לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין כאשר אין לדעת היכן מתגורר הנתבע?
תשובה: במקרה זה ממילא אין להניח כי תחליף המצאה באמצעות פרסום בארץ ישיג את המטרה. נהפוך הוא, ודאי הוא כי הפרסום יהא פרסום עקר אשר לא יהא בו כדי להביא את דבר הגשת התביעה לידיעת הנתבע {ראה לעניין זה גם בש"א (נצ') 1211/04 עזבון המנוח אחמד ח'אלד שלבי ז"ל באמצעות יורשיו ואח' נ' האני סלים עאתרה ואח', תק-מח 2004(1), 4799 (2004)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט בבואו לדון בבקשה לתחליף המצאה?
תשובה: בית-המשפט או הרשם רשאי שלא להיעתר לבקשה לתחליף המצאה אם ראה מנסיבות העניין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי-סביר {ראה תקנה 499(ב) רישא לתקסד"א}.

שאלה: מהו הדין במקרה ובית-המשפט לא קיבל את הבקשה לתחליף המצאה?
תשובה: כאשר בית-המשפט לא נעתר לבקשה לתחליף המצאה רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב-בי-דין {ראה תקנה 499(ב) סיפא לתקסד"א}.

25. המצאה אל מחוץ לתחום המדינה – תקנות 500 עד 503 לתקסד"א
שאלה: מהם המקרים בהם מותר להביא תביעה נגד תושב חוץ לפני בית-משפט ישראלי?
תשובה: המקרים מנויים בתקנה 500 לתקסד"א {לעניין זה ראה למשל בש"א (חי') 2561/04 סגנטק ישראל בע"מ נ' היין ון דר וילדט, תק-עב 2005(1), 616 (2005); ע"א (יר') 1401/96 מאיר רייס נ' דן זמר ואח', תק-מח 97(1), 2502 (1997)}.

שאלה: מה הדין באשר לשיקול-דעתו של בית-המשפט בבואו לבחון בקשה להמצאה אל מחוץ לתחום?
תשובה: סמכותו של בית-המשפט להתיר המצאה של כתבי-בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט הינה סמכות שבשיקול-דעת בית-המשפט.

שאלה: האם הרשימה המנויה בתקנה 500 לתקסד"א הינה רשימה סגורה?
תשובה: כן {ע"א 613/70 גדומסקי נ' רוזמאיטי, פ"ד כח(1), 800 (1971)}. נעיר כי המקרים המנויים בתקנה הנ"ל יוצרים, למעשה, סינון ראשוני באשר למקרים שיבואו לשיקול-דעתו של בית-המשפט.

שאלה: מהי המשמעות בהמצאה אל מחוץ לתחום?
תשובה: ההמצאה מחוץ לתחום משמעה הטלת המרות של השיפוט הישראלי על הנתבע היושב מחוץ לתחום השיפוט ובכך מוארכת זרועו של השיפוט הישראלי מעבר לגבולותיו הטבעיים ולכן גם ההמצאה טעונה את רשותו של בית-המשפט.

שאלה: מהו הדין כאשר קיים ספק אם העניין בא בגדרה של תקנה 500 לתקסד"א ואם לאו?
תשובה: מאחר ותקנה 500 לתקסד"א מאריכה את זרועו של השיפוט הישראלי מעבר לגבולותיו הטבעיים, וכרוכה בה סכנה של התנגשות סמכויות ופגיעה בנימוס הבינלאומי, הרי במקרה של ספק אם העניין הינו בגדר התקנה ואם לאו, בית-המשפט לא יתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט {ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד יט(2), 159 (1964)}.

שאלה: מהן הדרכים המקובלות להמצאה מחוץ לתחום?
תשובה: המצאה על-ידי "הרשות הראשית" קרי מנהל בתי-המשפט, המצאה בצינורות הדיפלומטיים והקונסולריים וכן באמצעות הדואר {במקום בו מדינת היעד לא מתנגדת לכך}.

שאלה: מהם השיקולים של בית-המשפט בבואו לדון בבקשה להמצאה אל מחוץ לתחום?
תשובה: בהפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט בעניין ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט ניתן להתחשב גם במבחן של יעילות הדיון בתביעה בארץ. על בית-המשפט לשקול באם יש הצדקה עניינית להטלת עול ההתייצבות בישראל על הנתבע הזר, כאשר כל הצדדים אינם מתגוררים בישראל. שיקול-הדעת הינו רחב ביותר.

שאלה: אימתי יסרב בית-המשפט להמצאה אל מחוץ לתחום?
תשובה: כאשר הבקשה הוגשה באיחור בלתי-סביר; העובדה שהנזק נגרם בארץ, כשלעצמה, אינה מספיקה כדי להקנות לבית-המשפט סמכות בינלאומית לדון בתובענה.

שאלה: כיצד תוגש בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט?
תשובה: הבקשה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע.

שאלה: מהו הדין באשר לביטול צו המצאה מחוץ לתחום השיפוט?
תשובה: תקנה 502(ב) לתקסד"א קובעת כי "הומצא לבעל דין כתב-בי-דין מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לבקש את ביטול הצו המתיר את ההמצאה או לכפור בכתב הטענות בסמכות בית-המשפט לדון בתובענה והכול לא יאוחר מהיום שבו הוא טוען לראשונה לגופה של התובענה".