botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)

1. נתבע שלא הגיש כתב הגנה – תקנה 97 לתקסד"א
שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט במקרה והנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד שנקבע?
תושבה: משכתב הגנה לא הוגש במועד, דין התביעה להתקבל, כדרכה של כל תביעה אשר אין הגנה מולה.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט, לפני מתן פסק-הדין בהיעדר כתב הגנה, לשמוע את ראיות התביעה?
תשובה: כן.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט, בבואו לשמוע ראיות התביעה, לזמן את הנתבע לדיון?
תשובה: תקנה 97(ב) לתקסד"א קובעת כי גם אם מבקש בית-המשפט לשמוע את ראיות התביעה, אין להזמין את הנתבע שלא התגונן לדיון, זולת מטעמים מיוחדים {ת"א (חד') 3359-05-11 אמל ג'בארין נ' עאטף ג'בארין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: מהי מטרת הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה?
תשובה: למעשה, לבקשה למתן פסק-דין, בהיעדר הגנה, אין כל משמעות. בית-משפט יכול לתת את פסק-הדין גם מבלי שהוגשה בקשה לשם כך. במילים אחרות, הגשת הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, לא באה אלה להפנות את תשומת-ליבו של בית-המשפט לכך שלא הוגשה הגנה. תוכן הבקשה אינו יוצר את המהות ואין זה מעלה או מוריד מהם הנימוקים אשר נרשמו בה. העובדות הרלבנטיות למתן פסק-דין במקרה של היעדר הגנה הן אלה המצויות בפני בית-משפט, בתוך התיק. קרי, היעדרה של הגנה.
גם אם נפלו פגמים בבקשה למתן פסק-דין, וגם אם פגמים אלה מביאים לתוצאה כאילו בקשה זו לא הוגשה כלל, אין לדבר כל נפקות על פסק-הדין. התובע, זכאי בנסיבות שהיו, לקבל פסק-דין, כיוון שהנתבע לא הגיש כתב הגנה {בש"א (יר') 3488/05 רבינוביץ יצחק נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-של 2005(4), 16116 (2005)}.

שאלה: מהם אותם "טעמים מיוחדים"?
תשובה: טעמים מיוחדים – על-פי הסיפא של תקנה 97(ב) לתקסד"א יכולים להיות כאשר המדובר בתביעה בעלת סכום גבוה והמבוססת בעיקרה על "הערכותיו" של התובע לגבי הנזקים שנגרמו לו. במקרה כזה בית-המשפט יתקשה לתת פסק-דין לטובת התובע, בהסתמך על כתב התביעה בלבד, ללא שיקבל ראיות שיהיה בהן לבסס את עילות התביעה ואת הסכומים המבוקשים או כאשר התצהיר שצורף לבקשה למתן פסק-דין בהיעדר אינו מספק {ת"א (חי') 27453-01-12 הכרמל לדלקים בע"מ נ' יוסף והבה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (יר') 28148-02-12 נוהא חמאד נ' עירית ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ת"א (חי') 29563-03-11 חמד דבאח נ' עמאר עאמר דבאח, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
לא מן הנמנע שבית-המשפט יורה לתובע להגיש את ראיותיו בתצהירים או בחוות-דעת בכתב – כאשר מדובר בהערכות בלבד {ת"א 3034/05 עיסא מחמוד עותמאן נ' שרון י. פינוי פסולת בע"מ, פדאור 06(4), 158 (2006); ת"א (אשד') 5011-11-11 חגי ברין נ' שרותי בריאות כללית ("מרכז רפואי רבין" - ביה"ח "גולדה השרון" לשעבר), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
ב- ת"א 1496/97 {בנק ירושלים בע"מ נ' עזבון לוין קלרה ז"ל, פדאור 03(12), 784 (2003)} התביעה היתה בעניין החזקת ילד, והנושא אשר צריך להוכיח היה מהי טובת הילד. האם העלתה את טענותיה בבית-המשפט, והאב, לעומת זאת, נמנע מלהגיע לדיונים. בית-המשפט, במקרה הנ"ל, דרש מהאם להוכיח את טענתה כי טובת הילד דורשת כי היא זו שתחזיק בילד, שכן בית-משפט הוא אביהם של קטינים ועליו לדאוג לשלומם. מכאן, אנו למדים כי טעמים מיוחדים הם כאשר בית-המשפט הוא בעל תפקיד בהליך.
מקרים נוספים בהם בית-המשפט ידרוש מבעל דין להוכיח את תביעתו גם כאשר הצד שכנגד לא מגיב ולא כותב כתב הגנה, הם כאשר נראה לבית-המשפט כי מדובר בתביעה קנטרנית אשר איננה מראה עילה או כאשר מדובר בשימוש לרעה בהליכי המשפט {ע"א 128/71 מוסטפא אחמד נ' עזבון חסן עלי, פ"ד כו(1), 477 (1972); ת"א 1496/97 בנק ירושלים בע"מ נ' עזבון לוין קלרה ז"ל, פדאור 03(12), 784 (2003)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר עסקינן בתביעה לסכום כסף לא קצוב?
תשובה: הנטיה הרווחת היא שלא להסתפק בטענות כתב התביעה ולדרוש מן התובע להוכיח את תביעתו כולה או מקצתה {ע"א 270/77 עספור נ' קאלו, פ"ד לב(2), 365, 659 (1978); בר"ע 537/04 שבתאי ששון נ' מאיר אבו חצירה, דינים מחוזי לה(1), 555}.
בפסיקת בתי-המשפט נתקלנו לא אחת כי הדיון הוחזר לרשם לשם העברת התיק לשופט לשמיעת ראיות לגבי הוכחת התביעה לדמי נזק. נדגיש כי החלטה שמחייבת תובע בהגשת תצהיר להוכחת התביעה, כמוה כהזמנת הוכחתה של התביעה על כל המשמעויות הפרוצדוראליות של החלטה כזו {בש"א 159721/05 ויס אורי נ' ברזון שמעון, פדאור 05(23), 422 (2005); ת"א 9369/04 נאסר יוסף חסין עבד אלרחמאן נ' חברת בתי המלון הערביים בע"מ, פדאור 05(20), 568 (2005)}.

שאלה: מה בין פסק-דין מחמת אי-התייצבות לבין פסק-דין בהיעדר הגנה?
שאלה: מפאת אי-התייצבות הנתבע אין התובע נוטל פסק-דין על יסוד כתב התביעה, כמי שנוטלו מחוסר הגנה על יסוד תקנה 97 לתקסד"א, אלא עליו להוכיח את תביעתו, עד כמה שחובת הראיה מוטלת עליו, ולא בכל מקרה יפסוק בית-המשפט לחובת נתבע שלא התייצב, או את מלוא הסעד שהתבקש נגדו {ת"א 200619/02 שוגר יעקב נ' לוין אורית, פדאור 05(26), 79 (2005)}.
כאמור, אי-התייצבותו של נתבע לדיון איננה שקולה לאי-הגשת כתב הגנה, אזי רשאי התובע ליטול פסק-דין על-פי כתב התביעה בלבד {תקנה 97(א) לתקסד"א}, כלומר, עד כמה שהעלה הנתבע בכתב ההגנה שהגיש פלוגתא המטילה את נטל השכנוע על התובע {ע"א 355/64 מלאכי נ' הלל, פ"ד יט(1), 69 (1965); ע"א 271/75 שושן נ' שושן ואח', פ"ד ל(1), 473 (1975); ת"א 84643/01 נגריית אחים אלעזר נ' שגב החברה המרכזית לתחזוקת מבנים בע"מ, פדאור 04(10), 79 (2004)}.
לא בכל מקרה יפסוק בית-המשפט לחובת נתבע שלא התייצב, למשל, אם הוברר, כי הבסיס המשפטי של התביעה רעוע. יחד-עם-זאת, כאשר נתבע אינו מתייצב, המשך המשפט מתנהל בלעדיו {ע"א 172/86 בוחבוט נ' וינוגר, פ"ד מב(2), 173 (1988); ע"א 355/64 מלאכי נ' הלל, פ"ד יט(1), 69 (1965); ע"א 271/75 שושן נ' שושן ואח', פ"ד ל(1), 473 (1975); ת"א 84643/01 נגריית אחים אלעזר נ' שגב החברה המרכזית לתחזוקת מבנים בע"מ, פדאור 04(10), 79 (2004)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט, כאשר נתברר לו, לפני מתן פסק-דין בהיעדר הגנה, כי כתב ההגנה מונח בתיק בית-המשפט?
תשובה: כל עוד לא ניתן פסק-דין מחוסר הגנה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד, ודינו כדין נתבע שהגיש הגנתו בזמן. פסק-דין מחוסר הגנה לא יינתן נגדו, ובלבד שכאשר דן בית-המשפט בבקשת התובע למתן פסק-דין על-פי צד אחד - כבר מצוי כתב הגנה בתיק. בעניין זה אין בית-המשפט רשאי לסרב לקבל מידי הנתבע את כתב ההגנה אף לא אחר עבור המועד {ע"א 430/74 פרידה בסמן ואח' נ' גזית תכנון שירותי אדריכלים והנדסה בע"מ, פ"ד כט(1), 228, 232ה (1974); בש"א 1413/04 אמינות עיצוב ויצור רהיטים בע"מ נ' קדומים 3000 חברה לבניה בע"מ, פדאור 04(7), 764 (2004)}.
בהליך, המתנהל על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, אין להתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור, ואין להתייחס אליו כלא היה. על-כן, אין התובע זכאי, בנסיבות אלה, לפסק-דין בהיעדר הגנה {ע"א 519/82 פקיד השומה תל-אביב 4 נ' ישראל נחושתן, פ"ד נט(3), 240 (1985)}.
משהוגש כתב הגנה, הרי הוא מצוי בפני בית-המשפט, ויהיה זה מלאכותי ליתן פסק-דין תוך יצירת פיקציה כי כתב ההגנה איננו. זאת ועוד. נעילת שערי בית-המשפט בפני נתבע אינה עניין של מה בכך, וקשה לראות צידוק במתן אפשרות לתובע לקבל פסק-דין לטובתו, כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן כנגד התביעה {ע"ר (חי') 32063-12-11 יעקב שללאשבילי נ' המברשת רוחמה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

2. מקצת נתבעים הגישו ומקצתם לא הגישו כתב הגנה – תקנה 98 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין במקרה ומקצת הנתבעים הגישו כתב הגנה ומקצתם לא הגישו כתב הגנה?
תשובה: במקרה זה קובעת תקנה 98 לתקסד"א כי בית-המשפט מוסמך ליתן פסק-דין כנגד הנתבע שלא הגיש כתב הגנה וזאת מבלי לפגוע בזכותו של תובע להמשיך בתובענה כנגד הנתבעים שהגישו כתב הגנה.
נעיר כי ב- ת"א (יר') 4467-12-11 {לוי נ' מוחמד יאסין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי "בשים-לב לעילת התביעה והסעד המבוקש ומשהוגש כתב הגנה בתיק על-ידי מקצת הנתבעים, לא מצאתי מקום ליתן פסק-דין על יסוד האמור בכתב התביעה, כקבוע בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בטרם תוכח התביעה והתבררו טענות הצדדים ובשים-לב להשלכה שעלולה להיות לפסק-דין, שיינתן, בהיעדר, על זכויותיהם. לפיכך, הנני קובע, כי נתבעים שלא הגישו כתב הגנה לא יהיו רשאים להתגונן, אלא בכפוף להחלטה מפורשת של בית-המשפט ובתנאים שיקבעו. התיק יועבר לקביעה".