botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)

שאלה: מהי מטרתו של הליך בסדר דין מקוצר?
תשובה: מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו {בש"א 7056/05 דגני מרדכי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פדאור 06(11), 741 (2006)}.

שאלה: מהן התביעות שניתן להגיש בהליך של סדר דין מקוצר?
תשובה: התביעות מתחלקות לשתי קבוצות. הראשונה, תביעה מכוח חוזה מפורש; תביעה מכוח התחייבות מפורשת; תביעה מכוח חוזה מכללא; תביעה מכוח התחייבות מכללא; תביעה לסילוק יד ותביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו, כלומר תביעה המתייחסת לשכירות בלתי-מוגנת. השניה, תביעת רשות מקומית לתשלום ארנונה, לתשלום היטל, לתשלום אגרה ולתשלום דמי השתתפות {ראה גם תקנה 202 לתקסד"א}.

שאלה: כיצד תיבחן האם התביעה ראויה להידון כתביעה בסדר דין מקוצר?
תשובה: התביעה תיבחן על-ידי בית-המשפט על-פי נוסח התביעה כפי שהוגשה {בש"א (יר') 5576/01 האחים שרבט – חברה לבניין נ' דן טריפון, תק-מח 2001(3), 4058 (2001)}.



שאלה: האם ניתן לתבוע בהליך של סדר דין מקוצר תביעה שהסעד שלה הוא הכרזה על ביטולו של הסכם?
תשובה: לא {בש"א (קר') 131/04 פארק כאן 2002 בע"מ ואח' נ' כאן גולן פרויקטים בע"מ, תק-של 2004(2), 9077 (2004)}.

שאלה: מהי תובענה שנושאה הוא סכום קצוב?
תשובה: תובענה לסכום קצוב היא תובענה שאינה זקוקה להערכה או לשומה, אלא ניתנת לחישוב באורח אריתמטי {ע"א 38/77 ישראל יואל צימרינג נ' דבורה גורדין, פ"ד לא(3), 40 (1977)}.

שאלה: האם על התובע לצרף לתביעתו ראיה על מלוא עילת התביעה?
תשובה: לא. ראיה בכתב אינה חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעה אלא די בכך שתהיה ראשית ראיה לכך. כלומר, די ב"ראשית ראיה" על-מנת לקיים את מצוות תקנה 202 לתקסד"א.

שאלה: האם תביעה לנזקים כתוצאה מליקוי בניה וירידת ערך המתבססת על חוות-דעת מומחה, יכולה בנסיבות הולמות לקיים את מצוות התקנה ל"סכום קצוב"?
תשובה: כן. בנסיבות מסויימות יכולה {ראה למשל ת"א (ת"א) 1875/90 שעיה יחזקאל ואח' נ' חיים שמרלינג, תק-מח 92(1), 1077 (1992)}.

שאלה: האם דמי שכירות על-פי חוזה שכירות הינם בגדר "סכום קצוב"?
תשובה: כן, ובתנאי שדמי השכירות ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט {בש"א 10502/02 סבן חביב ואח' נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט של בית-המשפט העליון}.

שאלה: מהי הראיה בכתב שעל התובע לצרף לתביעתו?
תשובה: הראיה חייבת להיות מסמך בכתב בחתימת או בעריכת הנתבע, מסמך הערוך או החתום בידי התובע אינו יכול לשרת את מצוות תקנה 220 לתקסד"א.

שאלה: האם יש מניעה כלשהיא שאת אשר החסיר התובע במסמכיו יוכל להשלים מתוך הודאתו של בעל דינו ובכך להכשיר התביעה לדיון בסדר דין מקוצר.
תשובה: לא, אין מניעה.

שאלה: האם מסמך המציין היתרה יכול להקים ראשית ראיה?
תשובה: כן. נתון היתרה מספיק לשם הקמת ראשית הראיה הנדרשת. כך גם אין חובה על בנק למשל לצרף לכתב תביעתו את כל ספריו {ראה למשל המ' (חי') 24302/97 סטארט וול בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, תק-מח 99(2), 1079 (1999)}.

שאלה: האם סיכום פגישה הכולל הצהרת הנתבע שהוא מתחייב גם בשם התובעת יכול להוות ראשית ראיה?
תשובה: לא {ע"א (אש') 32/99 לאה קורץ נ' ירון אדר ואח', תק-של 2000(2), 86 (2000)}.

שאלה: האם הערכת שמאי שמונה על-ידי הנתבעת לאחר קרות מקרה הביטוח, הקובעת שווי הרכוש הנגנב ואשר צורפה לתביעה הינה בבחינת סכום קצוב שיש לגביו ראיה בכתב?
תשובה: כן {בש"א 180429/03 {שייב דוד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט של בית-המשפט העליון (2004)}.
שאלה: האם בתביעה לסילוק יד, נסח רישום מקרקעין, לפיו התובע הינו הבעלים הרשום של המקרקעין נשוא התביעה, מהווה ראיה בכתב?
תשובה: כן {בש"א (רח') 1278/06 אבו קישק שאהין ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל – תל אביב, תק-של 2007(2), 20672 (2007)}.

שאלה: מהם המקרים בהם תתקבל בקשה למחיקת כותרת?
תשובה: בהיעדר מסמך הקושר את הנתבעים לחוב העיקרי {בש"א (רח') 2928/02 בק אברהם ואח' נ' בנק לאומי סניף איזור, תק-של 2005(1), 13832 (2005); כאשר מוגשת תביעה אשר לא כל עילותיה כשרות להתברר בסדר דין מקוצר ועילה אחת "נפסלת" מחמת אי-עמידתה בתנאי התקסד"א, נפסלות גם שאר העילות {ע"א (נת') 213/04 דיתי יעקובוביץ' ואח' נ' בנק הפועלים סניף רמת השרון, תק-של 2005(1), 11143 (2005)}; "אין די בחשבונית שצורפה, אשר הוצאה על-ידי המשיב עצמו והיא אינה חתומה על-ידי המבקשת כדי להוות ראיה בכתב כנדרש" {דברי בית-המשפט ב- בש"א (ב"ש) 1210/07 ריאד אספניולי בע"מ נ' ציון גואטה, תק-של 2007(1), 22321 (2007)}.

שאלה: כיצד תיבחן בקשה למחיקת כותרת?
תשובה: בקשה שכזו תיבחן על-פי המתואר בכתב התביעה שהוגש לבית-המשפט.

שאלה: מהם המקרים בהם תידחה בקשה למחיקת כותרת?
תשובה: כאשר מקריאת הפוליסה נלמד כי חישוב הסכום אינו מורכב ואינו מסובך {ת"א (מחוזי) 80/92 החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ נ' המועצה לשיווק פרי הדר, תק-מח 93(1), 829 (1993)}; מקרים בהם הראיה בכתב מצויה אצל הצד האחר.

שאלה: כיצד יוגש כתב תביעה בהליך של סדר דין מקוצר?
תשובה: תקנה 203 לתקסד"א קובעת כי כתב תביעה בהליך של סדר דין מקוצר יוכתר במילים "סדר דין מקוצר" ויצורפו לו העתקים של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה. כתב התביעה הנ"ל, יומצא לידי הנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17.

שאלה: כיצד יש להגיש בקשת רשות להתגונן?
תשובה: בקשת רשות להתגונן מוגשת כבקשה בכתב על כל הנדרש על-פי תקסד"א ובכלל זה צירוף תצהיר, פירוט העובדות ופירוט אסמכתאות משפטיות. נעיר כי הקפדה על קיום דרישות אלה ובפרט על צירוף תצהיר מפורט המציג תשתית עובדתית ברורה, תקלנה על הנתבע בבואו לקבל רשות להגן.

שאלה: מהם עקרונות היסוד לאורם תיבחן בקשת רשות להגן?
תשובה: אין הנתבע חייב לשכנע את בית-המשפט שטענותיו בתצהיר אמת ודי כי יצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק לצורך קבלת רשות להתגונן {ע"א 366/65 תימור בע"מ נ' חב' אנגלרד, פ"ד יט(4), 229 (1965); ע"א 218/66 יעקוב ודוד חביה נ' גליק, פ"ד כ(4), 63 (1966)}.

שאלה: האם טענת הגנה שנתבדתה מהווה עילה למתן רשות להתגונן?
תשובה: לא.

שאלה: האם בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן שוקל בית-המשפט את מהימנות העדות?
תשובה: לא. די בכך שהתצהיר מגלה הגנה אפשרית {ת"א (רמ') 3169/97 גבריאל וקס נ' בן שמחון אליעזר, תק-מח 97(3), 1280 (1997)}.
שאלה: מהי הגנת בדים?
תשובה: אם לאחר החקירה הנגדית מתברר שהטיעון כולו הוא עורבא פרח, באשר האמור בתצהיר הוזם ונשמטה הקרקע מתחתיו, כי אז לא ייעתר בית-המשפט לבקשתו שכן הגנתו "הגנת בדים" היא {ע"א (יר') 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5), 133 (1992)}.

שאלה: האם טענת "אינני חייב" ללא פירוט עובדתי יכולה לשמש בסיס למתן רשות להתגונן?
תשובה: לא {בש"א (ראשל"צ) 2154/02 אברהם שועלי נ' אורלי גלמן, תק-של 2003(1), 333 (2003)}.

שאלה: האם טענת זיוף יכולה להוות טענת הגנה בבקשת רשות להתגונן?
תשובה: טענת זיוף כעילה בבקשת רשות להתגונן תבורר במסגרת הדיון לגופו. במקרה כזה תינתן רשות להתגונן שכן בשלב זה בית-המשפט אינו בוחן את התנהגות הצדדים ואת איכות הזיוף {בש"א (קר') 3481/02 י.א. אמיר פרטיס בע"מ נ' בנק הפועלים סניף עכו, תק-של 2003(3), 1152 (2003)}.

שאלה: מה הדין באשר להגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן?
תשובה: הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן הינה מכוח תקנה 528 לתקסד"א.

שאלה: מהם עקרונות היסוד המתייחסים למהותו של התצהיר?
תשובה: בית-המשפט לא ידון בטענת הגנה או בכל עובדה אשר לא אומתה כיאות בתצהיר; בבסיס בקשת רשות להתגונן יעמוד אך ורק תצהירו של הנתבע עצמו פרט למקרים חריגים כגון: נבצר מן הנתבע ליתן בעצמו את התצהיר, העובדות בבסיס הבקשה אינן בידיעת הנתבע, מדובר במספר נתבעים שהגנתם דומה והתצהיר ניתן על-ידי אחד הנתבעים, המרת תצהירו של אדם בתצהיר אחר כאשר אין ביכולת המצהיר להופיע לחקירה; הנתבע בתצהירו חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות ולא די בהצהרות סתמיות בתצהיר; תצהיר אינו יכול להכיל התייחסות לעובדות בבקשה עצמה או בדרך של הפניה או אזכור הליכים הכלולים בתובענה אחרת; ניתן להגיש בקשת רשות להתגונן ללא הגשת תצהיר וזאת במקרה שטענות הכלולות בבקשת רשות להתגונן מכוונות בעצם לסילוק התביעה מחמת חוסר עילה {ע"א 80/68 ברנח בע"מ נ' צור, פ"ד כב(2), 633 (1968); ע"א 426/67 בראונשטיין נ' בלילובסקי, פ"ד כב(2), 29 (1968)}.

שאלה: מהו הדין באשר לאי-התייצבות המצהיר לחקירתו?
תשובה: משלא הופיע מצהיר לחקירה על בית-המשפט להתעלם מתצהירו ובשל כך לדחות את בקשת הרשות להתגונן.

שאלה: מהו הדין כאשר התובע נמנע מלבצע חקירה?
תשובה: הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור, אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו {ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5), 729 (1991)}.

שאלה: האם הרשות להתגונן יכולה להיות מותנית?
תשובה: כן. תקנה 210 לתקסד"א קובעת כי רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית-המשפט. כך למשל במקרה ובית-המשפט מגיע למסקנה כי לנתבע יש טענת הגנה דחוקה ולמרות זאת מעוניין הוא ליתן לנתבע הזדמנות להוכיח טענותיו. במקרה זה יהא מקום ליתן רשות להתגונן מותנית {ת"א (ת"א) 66575/03 סגל משה נ' אשדוד סחר עץ בע"מ, תק-של 2005(1), 2054 (2005)}.

שאלה: מה הדין באשר לתיקון כתב תביעה שהוגש בהליך של סדר דין מקוצר?
תשובה: העקרונות שהוטבעו באשר לתיקון כתב תביעה הינם כדלקמן: האחד, לעניין תקנה 92 לתקסד"א הכוונה היא לאו-דווקא לאותן עובדות המקימות את הסעד המלא, אלא לזכות נושא התובענה. דברים אלה יפים בוודאי אף לעניין תיקון פרשת תביעה בסדר דין מקוצר. השני, משהותר תיקון כתב תביעה בסדר דין מקוצר רשאי הנתבע לתקן את תצהירו. השלישי, משתוקן כתב התביעה, לאחר שניתנה רשות להתגונן {ומשכך הפך התצהיר לכתב הגנה}, אין הנתבע מוגבל לנקיטת עמדה לעניין הטענה החדשה שנתווספה על דרך התיקון אלא התיקון פותח פתח לרווחה להעלות כל טענה חדשה שברצון הנתבע לטעון ולא רק טענה הנובעת מן התיקון. הרביעי, משתוקן כתב התביעה, לאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן והנתבע אינו מעוניין בתיקון תצהירו, תצהירו המקורי ישמש הגנה לכתב התביעה המתוקן. החמישי, תוקנה התביעה לפני שהוגשה בקשת רשות להתגונן או לאחר שהוגשה אך טרם נדונה, על הנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן או אם ברצונו בכך להגיש תצהיר נוסף לתמיכה בבקשה שכבר הוגשה. השישי, משנתגלו פגמים טכניים, כגון טעות במשלוח הזמנה, יש ובית-המשפט ינחה, טרם שהוגשה בקשת רשות להתגונן, את התובע לתקן את תביעתו.

שאלה: כיצד יש להעלות טענת קיזוז בבקשת רשות להתגונן?
תשובה: טענת קיזוז מבקשים להסתמך עליה בקשר לבקשה לרשות להתגונן חייבת להיות מועלית בתור תביעה מסויימת וברורה ולא על דרך הסתם ועל התצהיר לתת ביטוי בצורתו ובתוכנו למסויימות ולבהירות כנדרש. נעיר כי יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה.

שאלה: מה הדין כאשר הנתבע מעלה תביעה נגדית?
תשובה: מקום שבו מעלה הנתבע תביעה נגדית אין בכך כדי להוות עילה למתן רשות להתגונן. אך ורק במקרים יוצאים מן הכלל תינתן לנתבע רשות להתגונן כדי לאפשר לו להגיש תביעה שכנגד {ת"א 7745/82 אברהם וציפורה לאור נ' בנק איגוד בע"מ, פ"מ תשמ"ג(ב), 371}.

שאלה: האם ניתן להעלות בבקשת רשות להגן טענה בעל-פה נגד מסמך?
תשובה: נתבע בסדר דין מקוצר יקבל רשות להתגונן אפילו העלה טענה בעל-פה נגד מסמך ויש צורך כי הטענה בעל-פה תהא טענה טובה.

שאלה: מה משמעותה של תקנה 207 לתקסד"א לעניין צו עיקול?
תשובה: תקנה 207 לתקסד"א באה להקל על התובע בסדר דין מקוצר ומטרתה העיקרית היא להרתיע את הצד שנתבע מלבקש רשות להתגונן לשם "סחיבת" המשפט ותו-לו.

שאלה: מה הדין באשר לצו העיקול במקרה ונמחקה הכותרת?
תשובה: משניתן צו עיקול בהתאם לתקנה 207 לתקסד"א ולאחר מכן נמחקה כותרת המאפשרת דיון בסדר דין מקוצר, צו העיקול נשאר על כנו ואולם, במקרה כזה רשאי הנתבע לעתור ולדרוש הפקדת ערובה.

שאלה: האם ניתן לבקש את צו העיקול בעל-פה?
תשובה: כן. תקנה 207 לתקסד"א קובעת כי הבקשה יכול שתהיה בעל-פה.