botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)

1. הודעה על הודיה - תקנה 102 לתקסד"א
שאלה: מהי המשמעות של הודיה שנעשתה ביוזמתו של בעל דין?
תשובה: משמעותה של ההודיה היא, כי ההודיה מצמצמת את המחלוקת בין בעלי הדין וכי בעל הדין שכנגד לא יצטרך להוכיח לבית-המשפט את העובדות שבעל הדין הודה בהן {ת"א (ת"א-יפו) 18690/01 ג'ירו ג'י. אג'. אס. אי. נ' יורופק מערכות אריזה בע"מ, תק-של 2006(3), 16661 (2006)}.

שאלה: כיצד מתבצעת ההודיה?
תשובה: במסגרת החלפת כתבי טענות של בעלי הדין.

שאלה: לאחר שניתנה ההודיה, האם ניתן לתקנה?
תשובה: לא, אלא אם יקבל את רשותו של בית-המשפט לתיקון. בית-המשפט לא ירשה את החזרה מההודיה, אלא בנסיבות מיוחדות.

שאלה: האם הודיה בטענה משפטית יכולה להיחשב כהודיה פורמאלית?
תשובה: כן. הודיה זו פוטרת את בעל הדין שכנגד מהוכחת אותה טענה {ע"ע 1073/00 אברהם ניניו (המערער ב) נ' אופן בע"מ (המשיבה), תק-אר 2003(3), 176 (2003); ע"א 211/63 יחזקאל נ' קלפר, פ"ד יח(1), 563 (1964)}.

2. דרישה להודות בעובדה או מסמך – תקנה 103 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין כאשר בעל הדין שכנגד הודה בעובדה פלונית או במסמך פלוני?
תשובה: משהודה בעל הדין שכנגד, ההודיה תהיה לטובת בעל הדין שמסר את הדרישה ולעניין אותה תובענה בלבד.

שאלה: האם היתר לשלוח דרישה כאמור טעונה את אישורו של בית-המשפט?
תשובה: לא. מקומה של דרישה להודות במסמך או בעובדה הוא עניין ביחסים שבין בעלי הדין ואין היא טעונה קבלת צו מבית-המשפט.

שאלה: מהו המועד שיש ליתן התשובה לדרישה?
תשובה: בתוך 7 ימים מיום המצאת הדרישה.

שאלה: מהי התכלית העומדת ביסודה של תקנה 103 לתקסד"א?
תשובה: התכלית המונחת ביסוד הזכות של בעל דין לדרוש שיריבו יודה בעובדות, היא פישוט ההליך וקיצור הדיון {רע"א 1037/94 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רפאלי, תק-על 94(2), 229 (1994)}.

שאלה: מהי הסנקציה שיינקטו כנגד בעל דין שסירב להודות בעובדה או לא הודה בה תוך 7 ימים שהומצאה לו הדרישה?
תשובה: בעל הדין שסירב ישלם את ההוצאות הכרוכות בהוכחת העובדה, יהיו תוצאות המשפט אשר יהיו, זולת אם בית-המשפט או הרשם הורה אחרת.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לחייב צד להודות בעובדות?
תשובה: לא {בש"א 990/99 רבקה הרן נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פדאור 99(6), 755 (1999)}.

שאלה: מהי הסנקציה העומדת לבית-המשפט?
תשובה: הסנקציה היחידה שבית-המשפט יכול להפעיל היא חיוב בהוצאות {בש"א (חד') 1360/05 עזבון המנוח מוחמד עלי נג'יב זייד ואח' נ' סרן צבי קורצקי ואח', תק-של 2006(1), 23958 (2006)}.

שאלה: כיצד יש להשיב לדרישה?
תשובה: על ההודיה בעובדות להיות ערוכה לפי טופס 6 לפיו על בעל הדין לפרט את העובדות בהם הוא מודה ולרשום הסתייגויותיו בצידן למעט עניין קבילותן של העובדות לראיה במשפט.

שאלה: מה הדין כאשר בעל דין סירב להודות או לא הודה במסמך תוך 48 שעות מהזמן שניתן לו לעיין בו?
תשובה: בעל הדין ישלם את ההוצאות הכרוכות בהוכחת המסמך, יהיו תוצאות המשפט אשר יהיו, זולת אם בית-המשפט או הרשם הורה אחרת.

שאלה: אימתי בית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויטיל הוצאות בהסתמך על תקנה 103(ג) לתקסד"א?
תשובה: ב- ת"א (עפ') 1764/03 {כנען אחמד נ' י.ת אחסון הליכים, תק-של 2005(4), 21725 (2005)} קבע בית-המשפט כי "לאחר שהסתבר בישיבה המקדמית כי לא יהיה ניתן לקצר את ההליך בדרך מוסכמת וכי תידרש בו שמיעת ראיות; ובשעה שהתובעת עמלה על איסוף ראיותיה להוכחת התביעה. היענות של הנתבעת לדרישה היתה מקטינה את היקף עבודות ההכנה של התובעת ומקצרת את משך הדיון. לפיכך יש מקום להטלת הוצאות על הנתבעת, כאמור בתקנה 103(ג), "יהיו תוצאות המשפט אשר יהיו" {ראה גם ת"א 976/01 מדינת ישראל נ' חברת ב.י.מ. – חברה לבניין בע"מ, פדאור 05(27), 182 (2005); ת"א 25477/00 גבריאלוב ניקולאי נ' יציקות פינקלשטיין (1987) בע"מ, פדאור 04(9), 820 (2004)}.

שאלה: מהו התנאי המזכה בעל דין בתשלום ההוצאות?
תשובה: על-מנת לזכות בתשלום ההוצאות על בעל הדין להוכיח את העובדה הנטענת על ידו; להוכיח את הוצאותיו בפועל וכן לשכנע כי העובדה הנטענת היא רלבנטית לפלוגתאות במשפט וכי הוכחתה חיונית להגנתו {בש"א (ת"א-יפו) 179993/04 טל מזרחי ואח' נ' אריאלה אנדרסן כיורשת של המנוחה מרים ברקת ז"ל, תק-של 2005(3), 11634 (2005)}.

שאלה: מה מקומה של הדרישה לפסיקת הוצאות?
תשובה: מקומה של הדרישה בשלב הסיכומים או בשלב שומת ההוצאות, לאחר שמיעת הראיות, כאשר בכל מקרה – שאלת החיוב בהוצאות מסורה לשיקול-דעת בית-המשפט.

3. רשות לתקן הודיה – תקנה 104 לתקסד"א
שאלה: כיצד על בעל דין, שמסר הודאה פורמאלית, לנהוג כאשר הוא מעוניין לחזור בו מן ההודאה שניתנה?
תשובה: על בעל דין לשכנע את בית-המשפט בעדות או בתצהיר כי ההודאה ניתנה בטעות או מתוך תרמית או שלא מרצון חופשי או שלא מדעת או שתוכנה איננו אמת {בש"א (ת"א-יפו) 3509/01 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' בירס עמרם ואח', תק-מח 2004(2), 5944 (2004)}. רשות החזרה כאמור בתקנה 104 לתקסד"א, עשויה, לרוב, להינתן על יסוד הטענה שההודאה נעשתה בטעות {ע"א 375/84 עדן נ' אל פאגורי, פ"ד מב(4), 226, 238 (1988)}.

שאלה: הרשות לחזור מן ההודיה – על-ידי מי צריכה להינתן?
תשובה: הרשות לחזור מההודיה צריכה להינתן על-ידי בית-המשפט ולא על-ידי הרשם {בש"א (ב"ש) 6084/04 גבור שחדה ואח' נ' מוסטפא אלסייד ואח', תק-של 2007(1), 10422 (2007)}.

שאלה: האם לשון תקנה 104 לתקסד"א מצומצמת רק לסיטואציה נשוא תקנה 103 לתקסד"א?
תשובה: לא. לשון תקנה 104 לתקסד"א איננה מצומצמת רק לסיטואציה נשוא תקנה 103 לתקסד"א, אלא היא חלה על-פי לשונה והגיונה אף על הודיה המופיעה "אם בכתב טענותיו ואף בכתב אחר" שהגיש בעל דין, בה דנה תקנה 102 לתקסד"א {ע"א (עפ') 110/96 זוהר נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 96(3), 2042 (1996)}.

4. גילוי על-ידי שאלות – תקנה 105 לתקסד"א
שאלה: מהי מטרת השאלון?
תשובה: מטרת השאלון מבחינת בית-המשפט היא לאפשר דיון הוגן, לחסוך בהוצאות לצדדים ולחסוך מזמנו של בית-המשפט. השאלון נועד לחדד את השאלות השנויות שבמחלוקת. במקביל, הוא מאפשר למבקש לקבל אינפורמציה שתסייע לו בהוכחת טענותיו. השאלון משרת תכליות אלה תוך חיסכון בזמן, טרחה והוצאות הכרוכות בהבאת עדים {בש"א (ת"א-יפו) 13956/02 ר.י.ו. מהנדסים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף רמת גן, תק-מח 2002(4), 15224 (2002); ע"א 41/49 ויקטור כיאט נ' לוסי כיאט, פ"ד ג 113 (1950)}.

שאלה: מהן השאלות שמותר לשאול במסגרת השאלון?
תשובה: השאלון עשוי להכיל שאלות במגוון נושאים הקשורים לסוגיות שבמחלוקת. יחד-עם-זאת, לא כל שאלה מותרת. המבחן העיקרי להתאמתה של שאלה לשאלון הוא מבחן הרלבנטיות לנושא הנדון. שיקול-הדעת ביישום המבחן הוא שיקול-דעת רחב. הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת רק בקשר לעובדות העולות במישרין מכתבי הטענות, אלא גם לגבי עובדות אחרות העשויות לעזור לבעל הדין המבקש, בעקיפין, להוכיח או להזים עובדות אלה.

שאלה: כיצד יתייחס בית-המשפט לטענה של בעל הדין בתשובה לשאלון שנשלח אליו כי "אין בידיו פרטים"?
תשובה: ב- בש"א (ת"א-יפו) 162153/07 {אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק בע"מ נ' היימן מנחם, תק-של 2007(2), 27630 (2007)} קבעה כב' השופטת נועה גרוסמן כי השאלות נשוא המחלוקת הינן "שאלות לגיטימיות לתביעה מסוג זה. ההתכחשות המוחלטת של המשיב ממסירת התשובות, והתשובה הסתמית "אין בידי פרטים אלו" היא בעייתית ביותר. מדובר בפרטים האמורים להימצא בידיעתו או בשליטתו של המשיב. אם הם אינם בידיעתו כעת, הוא עשוי לאתרם במאמץ לא רב. מחובתו לעשות כן כדי לאתר את התשובות הנחוצות. טמינת ראש בחול, והיעדר גורף של תשובות לשאלות אלה, מעלה תמיהה, שמא בחר לו המשיב דרך קלה מדי להימנע מתשובות לשאלון".

שאלה: האם במסגרת הגילוי על-ידי שאלונים מותר לבעל הדין "לצאת" למסע דייג כנגד בעל הדין שכנגד?
תשובה: ב- בג"צ 1969/02 {קהילת יזמ"ה ואח' נ' מר משה שכטר, תק-על 2003(1), 263 (2003)} התייחס כב' הרשם {כתוארו דאז} ב' אוקון לעניין השאלונים וקבע כי "אכן אין להפוך את ההליכים למסירת פרטים נוספים למעין חקירה נגדית באמצעות שאלונים, ואין להפוך את ההליכים למסע דייג שנועד לבסס עתירה שהוגשה זה מכבר, מובן מאליו שבעל דין יכול קודם לעתירה לנסות ולהצטייד בחומר הנחוץ לו, אם חומר כזה מגיע לו לפי חוק חופש המידע. בכל מקרה, כאשר הרשות איננה מגלה נתונים, כי אי-הגילוי עלול לפעול נגדה, אך אין הוא יכול לפתוח בהליכים של גילוי מסמכים בגדרה של עתירה מעין זו".

5. הזמן להמצאת השאלות – תקנה 106 לתקסד"א
שאלה: מהו הזמן להמצאת השאלות?
תשובה: תקנה 106 לתקסד"א קובעת כי "עותק של השאלון והודעה בדבר בקשת הרשות יומצאו לנשאלים שבעה ימים לפחות לפני היום שנקבע לבירור הבקשה, זולת אם ראה בית-המשפט או הרשם לוותר על דרישה זו".

6. סייג לשאלות – תקנה 107 לתקסד"א
שאלה: האם שאלה שאיננה רלבנטית בהליך של שאלונים, יכול ותותר במסגרת חקירה נגדית?
תשובה: כן {תמ"ש 105344/03 ש' א' נ' ד' ב', פדאור 06(2), 485 (2006)}.

שאלה: האם ניתן לשלוח שאלות בנושאים שבעל דין שכנגד מודה בהם?
תשובה: לא.

שאלה: האם שאלות המוצגות בשאלון שיש בה התייחסות למהימנות בלבד מותרת?
תשובה: שאלות כאלה אינן מותרות.

7. תאגידים והמדינה – תקנה 108 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לחייב אדם מסויים להשיב על השאלון מטעם התאגיד?
תשובה: אין בית-המשפט או הרשם קובעים מי ישיב על השאלון מטעם התאגיד אלא-אם-כן הראה המבקש טעם להצגת השאלון דווקא לפלוני שהוא ולא אחר מסוגל להשיב על השאלות הכלולות בו או על חלק מהן {המ' (יר') 1156/93 קפלנסקי נ' בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 93(2), 503 (1993)}.

שאלה: האם חובתו של מפרק להשיב לשאלות הנוגעות למצב החברה ערב הפירוק?
תשובה: בעל דין הנדרש להשיב לשאלון מחוייב להשיב לפי מיטב ידיעתו. כשירותו של המבקש כמפרק אינה שוללת ממנו את האפשרות להשיב כמיטב ידיעתו או לברר כמיטב יכולתו את התשובות לשאלון. בעניין זה כבר נקבע כי חוסר יכולתו של תאגיד לכפות על עובדיו לשעבר למסור לידיו מידע, אינו מהווה סיבה מספקת שלא לנסות ולהשיג מידע זה באופן סביר {רע"א 1141/99 הכונס הרשמי בתפקידו נ' אשורנס גנרל דה פרנס ואח', תק-על 99(1), 169 (1999); רע"א 7226/97 אנגל חברה לקבלנות וייזום פרוייקטים בע"מ נ' ענתבי, תק-על 98(1), 607 (1998)}.
שאלה: האם הפניית בעל הדין, במסגרת התשובות לשאלון שהציג ליריבו, לחפש את התשובות שביקש במקורות אחרים, נושאת אופי מתחמק?
תשובה: כן, ועל-כל-פנים אינה עומדת בסטנדרט המוצב לנשאל – להשיב כמיטב ידיעתו.

שאלה: האם בידי בעל דין הזכות להכתיב ליריבו מי ייתן תצהיר תשובה בשמו?
תשובה: לכאורה אין בידי המבקש זכות להכתיב למשיב מי ייתן תצהיר התשובות בשמו, אך יש מקרים, בהם בית-המשפט יעשה שימוש בתקנה 108 לתקסד"א ויורה לאדם פלוני להשיב על שאלות בשם התאגיד {בש"א (חי') 3629/07, ת"א 705/06 אבו חרמה ואח' נ' מועצה איזורית מנשה, תק-מח 2007(2), 2177 (2007)}.

8. תשובה בתצהיר – תקנה 109 לתקסד"א
שאלה: כיצד יינתנו התשובות לשאלון?
תשובה: על-פי תקנה 109(א) לתקסד"א התשובה לשאלון תהא ערוכה בתצהיר וכאמור בטופס 9.

שאלה: כיצד על נשאל לנהוג בבואו להתנגד לענות על שאלה פלונית?
תשובה: במידה והנשאל מתנגד לענות על שאלה פלונית, עליו לרשום את התנגדותו בתצהיר התשובה.

שאלה: מהו המועד למתן התשובה לשאלון?
תשובה: התשובה לשאלון תינתן בתוך 7 ימים ואולם לבית-המשפט הסמכות במסגרת החלטתו על מתן תשובה על שאלון, לקבוע את מועד מתן התשובה.
9. צו להשיב או להוסיף ולהשיב – תקנה 110 לתקסד"א
שאלה: אימתי יינתן צו להשיב או להוסיף להשיב?
תשובה: בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות בשאלון שהוצג לו על-ידי בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן, ומתבקש מבית-המשפט צו המחייב אותו לעשות כן, ואותן שאלות הן רלבנטיות למחלוקות שבין הצדדים, הרי בהיעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות, שומה על בית-המשפט לחייב את אותו בעל דין לענות לשאלות {ת"א 421/97 א.י.ק.ס. תקשורת בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ, פדאור 00(4), 731 (2000); בש"א (ת"א-יפו) 4151/08 ע.י.ט ניהול בתי קפה בע"מ ואח' נ' ג'ו קפה גורמה בע"מ ואח', תק-מח 2008(3), 2099 (2008); ת"א (יר') 13584/06 שאקולנד 890 (1996) בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ, תק-של 2007(3), 26660 (2007); בש"א (ראשל"צ) 2047/07 אבי טביסל נ' יניב אבסרה, תק-של 2007(2), 19563 (2007); בש"א (די') 397/06 יוסף קראדי נ' מרכז בידוד טרמי בע"מ ואח', תק-של 2006(4), 30177 (2006); בש"א (חי') 11764/06 שלמה פישלר נ' יואל נחשון, תק-של 2006(3), 26056 (2006); ת"א (יר') 11122/03 מורד שמואליאן נ' עורך-דין דוד ינובסקי ואח', תק-של 2006(3), 7105 (2006); ת"א (בית-שמש) 1131/05 א.ח. כלפון – עבודות עפר ופיתוח נ' נופהר פיתוח ותשתיות ואח', תק-של 2006(2), 544 (2006)}.

10. השימוש בתשובה לשאלות – תקנה 111 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר לשימוש בתשובה לשאלות?
תשובה: ככלל, הנתבעות אינן חייבות להגיש את מכלול השאלות והתשובות, וזכותן להיות סלקטיביות בהקשר זה, בכפוף להוראת תקנה 111 לתקסד"א. יחד-עם-זאת, כשהן משליכות את עיקר יהבן על השאלון, וכשחלה השתלשלות מיוחדת, יש למה שנאמר לעיל משמעויות לחובת הנתבעות. זאת בנוסף לעצם העובדה שבמעט שאליו הפנו הנתבעות מתוך השאלון והתשובות אין כדי ללמד מה שברצונן שנלמד {ת"א 17645/01 עידו סיקרון נ' גזית אחוזה-יסמין בע"מ, פדאור 04(6), 886 (2004)}.

שאלה: האם ניתן לעשות שימוש בתשובה לשאלון לראשונה בסיכומים?
תשובה: לא. דינה של התשובה ככל ראיה, הצריכה להיות מוגשת במהלך המשפט או צריכה להיות מצורפת לתצהיר התובעת {ת"א 42100/01 דיזנהויז סיטונאי תיירות בע"מ נ' דרך המשי נסיעות ותיירות בע"מ, פדאור 03(8), 153 (2003)}.

11. צו-גילוי מסמכים – תקנה 112 לתקסד"א
מהי מטרתו של הליך גילוי המסמכים?
תשובה: הליך הנ"ל נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלבנטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש {ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט(1), 450 (1995); ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3), 793 (1992)}.
הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי-צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור {רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1), 515, 520 (1999)}.


שאלה: האם זכות לעיון הינה בלתי-מוגבלת?
תשובה: לא. לצד זכות העיון עומדת, למשל, הטענה בדבר חסיון.

שאלה: האם ניתן לבקש צו-גילוי מסמכים לפני שהוגשה תביעה וזאת שיהיה ניתן להחליט אם יש מקום בכלל להגשתה של התביעה?
תשובה: לא ניתן {ה"פ (יר') 510/98 ויינשטיין נ' בראשי, תק-מח 99(1) 35821 (1999)}.

שאלה: על אלו מסמכים חלה חובת הגילוי?
תשובה: חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובה זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. כלומר, חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים. אין כל חובה על בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסויימים במיוחד לצורכי המשפט. במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא.

שאלה: בין מי למי יבוצע הליך גילוי המסמכים?
תשובה: בין בעלי הדין בתובענה עצמה {רע"א 7264/95 ראש קש נ' רוכביץ, פ"ד מט(5), 793 (1996); בש"א (יר') 9129/08 ארז זקן נ' חיים אלקובי, תק-של 2008(3), 3744 (2008)}.

שאלה: מהו צורתו ותוכנו של תצהיר גילוי המסמכים?
תשובה: טופס 11 שבתקסד"א קובע את מתכונתו של תצהיר גילוי מסמכים. טופס 11 הנ"ל מורה כי כאשר המצהיר מתנגד להצגת מסמך כלשהו, עליו לתאר את המסמך ולציין את נימוקי התנגדותו. יתירה-מזאת, במקרה ועסקינן במסמך שחל עליו חסיון, חובה על בעל הדין לציין את המסמך בגדר תצהיר גילוי המסמכים ולציין לידו כי הוא חסוי.

שאלה: אימתי יש להעלות טענת החסיון?
תשובה: טענת החסיון צריכה לעלות מפי בעל הדין, כבר בתצהיר גילוי המסמכים.

שאלה: מדוע המחוקק קבע כי על תצהיר התשובה להיות בנוסח הקבוע בטופס 11?
תשובה: כוונת המחוקק בהכללת טופס 11, הקובע את נוסח תצהיר התשובה היא למנוע מתן תשובות מתחמקות וכדי שהמצהיר לא יוכל להעלים מסמכים שיצאו מרשותו לפני עריכת התצהיר וכן שהמצהיר יהיה חייב לגלות לא רק את המסמכים שברשותו או בשליטתו אלא גם מסמכים שהיו מצויים בחזקתו או בשליטתו.

12. צו-גילוי מסמך פלוני – תקנה 113 לתקסד"א
שאלה: איזה טופס יש ליתן כאשר עסקינן בצו-גילוי ספציפי?
תשובה: הטופס לעניין תצהיר שיש לתיתו בעקבות צו-גילוי ספציפי, לפי תקנה 113 לתקסד"א, הינו טופס 12. בטופס זה לא נאמר, כי על המצהיר המתנגד להצגת מסמך מסויים לתארו ולפרט את נימוקי ההתנגדות. אף-על-פי-כן, נראה שהחובה האמורה חלה גם במקרה של צו-גילוי ספציפי {רע"א 8221/05 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית, פדאור 05(25), 504 (2005)}.

שאלה: מהו המועד ליתן צו-גילוי מסמך פלוני?
תשובה: בכל עת. יחד-עם-זאת, בית-המשפט קבע ב- רע"א 5031/08 {אברהים חניף ואח' נ' בית החולים האיטלקי חיפה ואח', תק-על 2008(4), 2055 (2008)} כי "בצדק קבע בית-המשפט המחוזי כי בקשותיהם של המבקשים הוגשו באיחור, זמן רב לאחר שנסתיים שלב גילוי המסמכים. כאמור, צו לגילוי ועיון במסמכים ניתן ביום 4.5.06, ואילו הבקשות הוגשו ביום 4.5.08, היינו שנתיים לאחר מתן צו-גילוי ועיון במסמכים. אם היה ברצונם של המבקשים להשיג על גילוי המסמכים שנעשה על-ידי המשיבים, הרי שהעת לעשות זאת היתה בסמוך להגשתו של תצהיר הגילוי, ולא כשנתיים לאחר מכן. בקשותיהם של המבקשים הוגשו באיחור בלא שהביאו טעם מיוחד המצדיק מתן צו-גילוי כללי וספציפי שנתיים לאחר שנושא זה נדון".
ב- ת"א (ת"א-יפו) 34132/06 {יקותיאל נתנזון נ' א. מירון חברה להנדסת בניין ופיקוח בע"מ ואח', תק-של 2007(1), 30165 (2007)} קבע כב' השופט חגי ברנר כי בית-המשפט מוסמך להיזקק לבקשה לצו-גילוי מסמכים, כלליים או ספציפיים, גם לאחר שחלפו התקופות הנזכרות בתקנה 120 לתקסד"א, אף בלא בקשה להארכת מועד לפי תקנה 528 לתקסד"א {רע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' עזרא מיליקובסקי, פ"ד מד(4), 285, 288 (1990)}, ובלבד, שכאשר מתבקש גילוי מסמכים ספציפיים, יש לבחון האם המסמכים רלבנטיים לדיון המתנהל בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת, האם זוהי דרך יעילה לבירור התביעה והאם הגילוי דרוש לשם דיון הוגן {רע"א 6772/01 צבי אוד נ' הסוכנות היהודית לא"י, פדאור 02(8), 132 (2002)}.

13. דרישת עיון במסמכים שנזכרו – תקנה 114 לתקסד"א
שאלה: מהי החובה הקבועה בתקנה 114 לתקסד"א?
תשובה: התקנה הנ"ל קובעת באופן גורף שבעל דין חייב ליתן לבעל הדין שכנגד לעיין בכל המסמכים שהוזכרו על ידו בגילוי מסמכים. יובהר כי זכות העיון כאמור, כפופה לעיקרון תום-הלב שכן, בית-המשפט לא יתיר שימוש בזכות זו שלא בתום-לב {בש"א 1990/05 גברילוב דימה נ' הוליס מיטל אינדסטריז בע"מ, פדאור 05(11), 175 (2005)}.

שאלה: האם זכותו של בעל דין לעיין בעותק של המסמך המצוי בידי בעל הדין שכנגד או שמא זכותו של בעל הדין לעיין במסמך המקורי ואחר כך, אם רצונו, להעתיקו?
תשובה: בית-המשפט קבע כי תקנה 114 לתקסד"א מתייחסת אל "המסמך" ולא אל העתקו. לפיכך, ככל שמדובר בעיון, זכאי בעל הדין לעיין במסמך המקורי ואם רצונו בכך אזי להעתיקו או לשכפלו {דברי בית-המשפט ב- בש"א 5481/04 זנזורי שמעון נ' פולישק תעשיות פלסטיקה (אגש"ח) בע"מ, פדאור 05(10), 796 (2005)}.

שאלה: כיצד ינהג בעל דין המחזיק מסמך שחלקו שייך לעניין וחלקו האחר אינו שייך?
תשובה: מסמך שמקצתו שייך לעניין ומקצתו אינו שייך, כגון פנקס חשבוניות המכיל רישומים רבים, טעון גילוי אולם כשנדרש בעל דין להציגו, יוכל הוא למנוע את העיון באותו חלק שאיננו שייך לעניין, על-ידי שיכסה אותו או יסתיר את תכנו בדרך אחרת {בש"א 5481/04 זנזורי שמעון נ' פולישק תעשיות פלסטיקה (אגש"ח) בע"מ, פדאור 05(10), 796 (2005)}.

14. תנאים לקבלת ראיה – תקנה 114א לתקסד"א
שאלה: מהו התנאי לקבלת ראיה על-פי תקנה 114א לתקסד"א?
תשובה: תקנה 114א דנה בתנאים לקבלת ראיה, והשלב להחלתה הוא בעת הבאת הראיות באותה תובענה {בש"א 3210/05 דוד כהן נ' ר.ס. סיטי ניהול בע"מ, פדאור 05(25), 340 (2005)}. הכלל כפי שנקבע בתקנה 114א לתקסד"א הוא שבעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו, או שאינו נענה לדרישה לעיין בו לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית-המשפט ולאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדליו {ת"א 1370/99 אבני בועז בע"מ נ' מרכז הספורט בטכניון בע"מ, פדאור 04(14), 434 (2004)}.

שאלה: האם אי-גילויו של מסמך מסויים בגדר הליך של גילוי מסמכים, אף שחובה רבצה על בעל הדין לגלותו, עשוי להוות סיבה מוצדקת להתיר עיון אף במועד מאוחר יותר, משנתגלה המסמך?
תשובה: כן {רע"א 8221/05 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית, פדאור 05(25), 504 (2005)}.

15. תשובה לדרישת עיון במסמכים שנזכרו – תקנה 115 לתקסד"א
שאלה: כיצד ינהג בעל דין בבואו להתנגד להראות מסמך?
תשובה: על בעל דין המתנגד להראות מסמך חייב לפרט את נימוקי התנגדותו.

שאלה: האם בית-המשפט יתיר גילוי מסמכים בשלב מאוחר יותר במקרה ובעל דין נמנע מלבקש גילוי מסמכים בשלב קדם המשפט?
תשובה: פסיקת בתי-המשפט מכירה במצב דברים שבו בעל דין נמנע מלבקש גילוי בשלב קדם המשפט, ואזי ניתן במקרים חריגים, ככלל, להתיר גילוי אף בשלב מאוחר יותר, תוך בחינת האפשרות של עשיית שימוש במכשיר של פסיקת הוצאות כנגד בעל הדין, שאיחר בהגשת הבקשה לגילוי וגרם בכך לעיכוב הליכי המשפט. זוהי אף תוצאה מידתית יותר.

16. צו לעיון במסמכים – תקנה 116 לתקסד"א
שאלה: אימתי יפנה בעל דין אל בית-המשפט כדי לבקש צו לעיין במסמכים?
תשובה: אין בעל דין זקוק לצו בית-המשפט אלא בשני מקרים. האחד, אם שלח לבעל דין אחר דרישת עיון בהתאם לתקנה 114 לתקסד"א, ולא נענה. השני, אם חפץ לעיין במסמך שלא נזכר לא בכתב טענות ולא בתצהיר של בעל דין אחר. במקרה הראשון דנה תקנה 116 לתקסד"א ואילו המקרה השני נדון בתקנה 117 לתקסד"א וכפי שנראה להלן.

17. בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו – תקנה 117 לתקסד"א
שאלה: כיצד יש להגיש בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו בכתבי הטענות?
תשובה: תקנה 117 לתקסד"א מציינת מפורשות כי בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו בכתבי הטענות או בתצהירים, יש להגיש בצירוף תצהיר תוך ציון מהם המסמכים הנדרשים. בעל דין שלא יצרף תצהיר לבקשתו, ימצא את בקשתו נדחית {ת"א (ת"א-יפו) 21520/04 טורבו חברה להנדסה ושיווק בע"מ נ' Grundfos Management A/S ואח', תק-של 2006(1), 5663 (2006); ת"א (ת"א-יפו) 3108/99 Metallurgique de Gerzat S.A נ' ד"ר נחמן וילנסקי, תק-מח 2005(1), 13265 (2005)}.

שאלה: האם במקרה ועצם קיומם של המסמכים עולה מכתב התביעה, יש חובה לצרף תצהיר?
תשובה: אין כל חובה {ראה לעניין זה בש"א (חי') 14904/05 מסד עוז הנדסה בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-מח 2005(4), 8669 (2005)}.

שאלה: האם יש בהוראת תקנה 117 לתקסד"א – מגבלת זמן?
תשובה: אין בה מגבלת זמן מעבר להגבלות שבסימן ד' לפרק ט' לתקסד"א. יחד-עם-זאת, כשהתובענות כבר נקבעו להוכחות וכבר הוגשו התצהירים בעדות ראשית, שיקול-דעתו של בית-המשפט יושפע על-ידי עיתוי הבקשה {בש"א 5481/04 זנזורי שמעון נ' פולישק תעשיות פלסטיקה (אגש"ח) בע"מ, פדאור 05(10), 796 (2005)}.

שאלה: על מי מוטל הנטל בבקשה לגילוי מסמכים?
תשובה: יש מקום לשקול תוצאה שונה על-פי התשובה לשאלה איזה משני המצבים לעיל תלוי ועומד בבית-המשפט. אם מדובר במצב הראשון, שהבקשה נובעת מתצהיר גילוי מסמכים, הנטל מוטל על המבקש עיון, ועל המצהיר להציג סיבה שיריבו לא יעיין במסמך. מנגד, אם מדובר בבקשה לעיון במסמך אשר לא נזכר בכתבי הטענות או בתצהיר, הנטל רובץ על הטוען שהמסמך מצוי אצל יריבו ושזכותו לעיין בו.

18. העתקים מאומתים – תקנה 118 לתקסד"א
שאלה: מה הדין באשר להעתקים מאומתים?
תשובה: תקנה 118 לתקסד"א עוסקת בהעתקים מאומתים לפיה במקרה ו"היתה הבקשה לפי תקנה 116 או 117 לעיין בפנקסי בנק או בפנקסי עסקים, רשאי בית-המשפט או הרשם לא לצוות על עיון אלא על מתן העתק מהרישום בפנקסים, כאמור בתקנה 115(ב)".

19. טענת חסיון – תקנה 119 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לעיין במסמך החסוי בטרם מתן החלטתו בדבר צו למסירת שאלון או לעיון במסמכים?
תשובה: תקנה 119 לתקסד"א מסדירה את שאלת החסיון בגילוי מסמך, ואף היא מותירה שיקול-דעת נרחב לבית-המשפט אם להיעתר לבקשה ואף לבדוק המסמך בטרם מתן החלטה {ת"א 5034/03 איברהים עיסא מחמד בריג'ית נ' סמר עיסא מחמד בריג'ית, פדאור 03(7), 710 (2003); ע"ש (ב"ש) 1526/04 חברת א. אדיר פרוייקטים בע"מ נ' מע"מ אשדוד, תק-מח 2007(4), 10434 (2007); רע"א 1917/92 סקולר ואח' נ ג'רבי, פ"ד מז(5), 764 (1993); רע"א 900/99 קמינסקי בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 1999(2), 118 (1999); רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברת – סוכנות ביטוח בע"מ, פ"ד נה(3), 661 (2001); עע"מ 4757/08 קליר כימיקלים שיווק (1994) בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון ואח', תק-על 2008(4), 872 (2008)}.

שאלה: לעניין תקנה 119 לתקסד"א – האם יש מקום להבחין בין "ראיה חסויה" לבין "שאלה שהתשובה עליה חסויה"?
תשובה: לא, אין מקום להבחנה.

שאלה: מהם סוגי החסיון?
תשובה: מקובל להבחין בין שלושה סוגי חסיונות: האחד, חסיון סטטוטורי, ואלו הם, בעיקר, החסיונות הנזכרים בפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. השני, חסיון יציר המשפט המקובל, כמו החסיון של משא-ומתן בין צדדים, או חסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט {ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פ"ד כט(1), 169 (1974); ע"א 327/68 שמחה בונים זינגר נ' ביינון, פ"ד כב(2), 602 (1968); רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח', פ"ד מט(2), 516 (1995)}. השלישי, חסיון יציר הפסיקה, כמו חסיון מקורות עיתונאי; חסיון ביחסים בנק-פיקוח על הבנקים; חסיון ביחסים בנק-לקוח {ב"ש 368/86 ציטרין נ' בית-הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד מא(2), 337 (1987); רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4), 54 (1995); רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5), 764 (1993)}.

20. תנאי למתן צו – תקנה 120 לתקסד"א
שאלה: אימתי ניתן יהיה לדרוש גילוי מסמכים וצו-גילוי מסמכים?
תשובה: הדרישה לגילוי מסמכים וצו-גילוי מסמכים, יינתנו רק לאחר שהוגשו כתבי הטענות, כלומר לאחר שהנתבע חשף את הגנתו ולא כדי לאפשר לו להתגונן ולהקים לו טענות הגנה {ת"א 3419/04 בנק אגוד סניף קריית אריה נ' נריה ישראל, פדאור 04(26), 105 (2004); בש"א 940/04 שירותי בריאות כללית מחוז בריאות כללית נ' מועצה מקומית קדימה, פדאור 05(2), 681 (2005)}.

שאלה: מה הדין באשר לתביעה למתן חשבונות וצו-גילוי מסמכים?
תשובה: אם המסמך שבגינו מתבקש הגילוי הוא חשבון בין הצדדים, אין טעם לחייב את הנתבע בגילוי מסמכים, היינו החשבונות, שכן לפני שהוכיח התובע את הזכות המחייבת את הנתבע במתן החשבונות, מה זכות יש לו לתובע לדעת את עסקי הנתבע. גילוי החשבונות, בתביעה כזו, עלול לגרום לתקלה נוספת, והיא שבאמצעות הצו ישיג המבקש את כל אשר הוא מבקש להשיג בתביעה עצמה, וזאת בטרם יזכה בדין {בש"א 6279/04 "אורה" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צבי בלסקי, פדאור 04(12), 162 (2004)}.

21. תחולה על פסולי-דין – תקנה 121 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט {או הרשם} ליתן צו לגילוי מסמכים או צו למסירת שאלון כנגד בעל דין שהוא פסול-דין?
תשובה: כן {ראה תקנה 121 לתקסד"א}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר פסול-הדין אינו יכול לקיים את הצו?
תשובה: בסמכותו של בית-המשפט ליתן הצו כנגד נציגו של פסול-הדין.

22. הפרת הצו – תקנה 122 לתקסד"א
שאלה: מהי הסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקסד"א?
תשובה: התקנה קובעת סנקציה של מחיקת תביעה, במקרה של תובע או מחיקת כתב הגנה, במקרה של נתבע, כאשר בעל דין אינו מקיים צו להשיב על שאלון או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים כאמור בתקנה 65 לתקסד"א.
מדובר בסנקציה חמורה שלבית-המשפט יש רתיעה מלהפעילה, לאור נטייתו הטבעית של בית-המשפט שלא לחסום באופן קפדני מדי את דלתות בית-המשפט, אפילו בפני מתדיין רשלן {ת"א (ת"א-יפו) 54238/06 אליוט שטיינר נ' RACINC חברת ואח', תק-של 2008(4), 9737 (2008)}.
יחד-עם-זאת, ביחס למחיקת תביעה, להבדיל ממחיקת כתב הגנה, הסנקציה חמורה פחות משום שהתובע רשאי להגיש את תביעתו מחדש, בלא שתיטען נגדו טענת מעשה-בית-דין.

שאלה: אימתי יש להפעיל הסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקסד"א?
תשובה: אין לנקוט בסנקציה זו אלא במקרים קיצוניים, ולא כאשר התשובות לשאלון אינו מספקות את המבקש {ת"א 1014/00 ברגרין אליאש נ' מגדלי השמש מ.ה. (1990) בע"מ, פדאור 06(1), 649 (2006)}.

שאלה: מהי החלופה לסנקציה כאמור?
תשובה: בפני בית-המשפט פתוחה הדרך ליתן אורכה לתיקון הטעון תיקון {ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבניין ומסחר בע"מ נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3), 793 (1992); רע"א 7620/04 אורי נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ, דינים סט 383 (2004)} ובפרט אמור הדבר כאשר מתעוררת מחלוקת בתום-לב לגבי היקף התשובות והפרטים הנוספים ולאחר שהנתבעת השיבה לשאלות רבות וענתה לדרישה מפורטת למתן פרטים נוספים, במקרה כזה אין מקום למתן הסעד של מחיקת כתב ההגנה {ת"א 2564/05 מהא דלאישה נ' מדינת ישראל, פדאור 05(29), 409 (2005)}.

שאלה: אימתי בית-המשפט ישתמש בסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקסד"א?
תשובה: מקום בו צד עושה לעצמו מנהג להתעלם מהחלטות בית-המשפט בלא נימוק משכנע ומבזה בכך את ההליך המשפטי, מקום בו צד מנצל את ההליך המשפטי ליצירת "סחבת" ותוך עינוי דין של בעל הדין שכנגד {ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4), 817 (2002); בש"א 5191/04 משתלות סייג בע"מ נ' דנציגר – משק פרחים "דן", פדאור 04(4), 613 (2004)}.
ב- ע"א 6528/99 {בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים, פ"ד נו(4), 817 (2002)} נמחק כתב תביעתו של בנק בעקבות הפרת צווים בנסיבות המעידות כי הבנק חדל מקיום הצווים ולא מחמת טעות.
ב- ת"א 6273/01 {נ.ב.ת לבניה ותשתית בע"מ נ' נאהי גמיל מעיקי, פדאור 04(7), 326 (2004)} נמחק כתב התביעה מחמת העובדה כי התובעת סרבנית, מהתלת בצד שכנגד ומזלזלת בבית-המשפט והחלטותיו.

שאלה: האם המחיקה כאמור בתקנה 122 לתקסד"א הינה עונשית?
תשובה: לא.

שאלה: האם תקנה 122 לתקסד"א מהווה תחליף להליכי בזיון בית-המשפט?
תשובה: לא {רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פדאור 04(18), 381 (2004); ב- בש"א 2320/04 יצרני יינות ומשקאות אפרת בע"מ נ' חב' אחים בוקובזה בע"מ, פדאור 04(24), 324 (2004) היתה סיטואציה הפוכה, בה צד נקט דווקא בהליך בזיון בית-המשפט ובית-המשפט החזירהו למסגרת תקנה 122 לתקסד"א וזאת על-פי הקבוע בפרשת מלכיאל שרבט; לעניין האחרון ראה גם בש"א 1325/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פדאור 04(4), 515 (2004)}.

שאלה: האם ניתן להתנות, לאחר מחיקת התביעה, כי תנאי לחידושה של התביעה יהא בתשלום הוצאות המחיקה שבעל הדין שכנגד?
תשובה: כן {ת"א 1069/98 מיכאל רוסו נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פדאור 05(16), 807 (2005)}.

שאלה: מהו הדין כאשר גילוי מסמכים והתשובות לשאלונים נעשו בצורה סתמית ולאחר הזדמנויות רבות שניתנו למלא אחר צו בית-המשפט?
תשובה: דין התביעה להימחק {בש"א (חי') 19082/07 אמנון סלע נ' עורך-דין ישי בית און – בתפקידו ככונס נכסים ואח', תק-מח 2008(2), 6133 (2008); ת"א (נצ') 789/06 כאמל דבור נ' מחמוד אבו עאסי ואח', תק-מח 2008(1), 9020 (2008); בש"א (חי') 8495/07 סיון דבס נ' צפאי שמנים בע"מ ואח', תק-של 2008(1), 12711 (2008)}.

שאלה: האם ניתן במסגרת תביעה נגזרת לאפשר הליך של גילוי ועיון במסמכים?
תשובה: יש להגביל זאת רק למסמכים הדרושים לשלב בו מצוי ההליך, קרי, בירור הבקשה בהבדל מבירור התביעה עצמה {ראה לעניין זה ראה גם ת"א (ת"א) 1931/00 שטרית נ' אריסון, תק-מח 2002(3), 96 (2002); ה"פ (ת"א) 812/04 בן יקר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ, תק-מח 2006(1), 4550 (2006); רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל, תק-על 2007(4), 1680 (2007); רע"א 5460/06 טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', תק-על 2006(3), 5062 (2006); בש"א (ת"א-יפו) 18044/08 עזי רפאלי נ' לב לבייב ואח', תק-מח 2008(4), 5965 (2008)}.