botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)

1. הוראה לתקן – תקנה 91 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט למחוק מחיקה חלקית של סעד או עילה מכתב תביעה?
תשובה: כן. סמכותו ושיקול-דעתו של בית-המשפט מאפשרים מחיקה חלקית של סעד או עילה מכתב תביעה {ת"א (ת"א) 32703-09-11 ירון אליעזר רייכלין ברגר נ' אורי ויידמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו השלב בו ניתן להורות על מחיקת או תיקון כתב טענות על-פי תקנה 91 לתקסד"א?
תשובה: לבית-המשפט הסמכות להורות, בכל עת, על מחיקת או תיקון כתב טענות מחמת שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה.

שאלה: מהו התנאי שרק בהתקיימותו ידון בית-המשפט בבקשתו של בעל דין בעניין מחיקת או תיקון כתב טענות?
תשובה: התנאי הוא כי תהא פניה לבעל הדין האחר, תוך 15 ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה כאמור בתקנה 91(ב) לתקסד"א {ת"א (ק"ש) 21491-06-09 יורם משה שרון נ' חברת ארגון לסטונות צפת בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: אימתי יעשה בית-המשפט שימוש בסנקציית המחיקה?
תשובה: שימוש בסנקציית המחיקה ייעשה אך ורק במקרים נדירים. מחיקת כתב-הגנה - בשל אופיה הדראסטי - בית-משפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע, כי כלו כל הקיצין {ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבניין ומחסר ואח' נ אמיר מרדכי ואח', פ"מ מו(ג), 793, 800; תא"מ (אש') 3442-10-11 פליקס יאנובסקי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (חי') 13326-07-08 הלל דוגמא נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); פר"ק (ת"א) 2233-06 מבקש נ' עו"ד אילן שמעוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם הפניה לניהול משא ומתן לצמצום גדרי המחלוקות בין בעל דין מהווה פניה כנדרש בתקנה 91(ב) לתקסד"א?
תשובה: לא {ת"א (יר') 40671-12-10 אסם השקעות בע"מ נ' אורן מיכה נידם, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "בית-משפט של יושר לא היה שופט בתחום שבו אין לו ידע ובקיאות מינימאלי ולא היה קובע קביעות מקצועיות מגוחכות ואבסורדיות לגבי הבנתו ובקיאותו של המערער בתחום האופציות" – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "האם כב' השופטת רונן טיפשה שלא מבינה עניין ואילו השופטים יפרח ואגי חכמים כל כך גדולים?" – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "בית-משפט של יושר לא היה עוצם עיניים ... ולא היה עושה שימוש לרעה בסמכותו..." – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "טעתה כב' הרשמת בכך שהמציאה המצאה חדשה לפיה..." – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "בית-משפט של יושר לא היה נוהג כפי שנהג השופט גלדשטיין – שנזרק ממערכת בתי-המשפט בגלל ניסיון לשיבוש הליכי משפט בתיק פלילי..." – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "כב' הרשמת לא פעלה בהתאם להנחיית בית-משפט נכבד זה, ולא הסבירה את החלטתה הסתמית..." – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם המשפט "שיבוש הליכי משפט על-ידי השופטים" – ייחשב כמשפט מביש?
תשובה: כן {ראה ע"ר (ת"א) 35004-01-11 דרעי אברהם נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: על-פי תקנה 91(ב) לתקסד"א, האם קיימת חובה לפנות לבעל דין שלא מסר את מקום מגוריו ומענו להמצאת כתבי-בי-דין?
תשובה: ב- ת"א (נת') 37201-10-10 {בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ויולט חביבי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי עיון בבקשה ובתביעה מלמד כי התובעים לא מסרו, בניגוד לאמור בתקנה 9 לתקסד"א, את מקום מגוריהם ומענם להמצאת כתבי-בי-דין. לכן, בא-כוח המבקש פנה אל בית-המשפט בבקשה כי בית-המשפט הוא שימציא את הבקשה למשיבים.
בנסיבות אלה, בית-המשפט לא מצא לנכון לפסול את הבקשה על יסוד אי-פניה מוקדמת אל המשיבים.

שאלה: האם מוסמך בית-המשפט להורות על תיקון כתב טענות מיוזמתו וגם אם לא נתבקש לכך על-ידי מי מבעלי הדין?
תשובה: כן {בש"א 5613/96 קולימר נ' קולימר, תק-על 96(3), 92 (1996); רע"א 5308/10 צבי ויליגר נ' אלי רייפמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

שאלה: אימתי כן ישאיר בית-המשפט טענה מבישה שהועלתה בכתב הגנה?
תשובה: לפעמים צודק בעל הדין הנאלץ להאשים הצד שכנגד בדבר מביש, שכן אחרת כיצד יוכל לסתור טענות הצד השני {ראה לעניין זה י' זוסמן (מהדורה חמישית), 372} ולכן, נקבע שעל-מנת שבית-המשפט יחליט באם למחוק הטענה אם לאו, עליו לבחון את הרלוונטיות שלה בהקשר בו נטענה הטענה (ראה עע"ם 5737/01 דבורה אוסטדיטשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - בני ברק, פורסם באתר האינטרנט נבו; ת"א (אש') 1967-09 סעדון אבנר בע"מ נ' רכבת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

2. רשות לתקן – תקנה 92 לתקסד"א
שאלה: מהי המטרה של שלב תיקון כתבי הטענות?
תשובה: באופן הרגיל, שלב תיקון כתבי הטענות שייך לשלב המקדמי, לקדם המשפט, שמטרתו בירור הפלוגתאות שבין הצדדים.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות?
תשובה: בתי-המשפט נוהגים ביד רחבה, כאשר הוגשה בקשת תיקון, כאשר הוכח כי המבקש טעה טעות כנה, ושהתיקון נדרש על-מנת להעלות את הפלוגתא העיקרית לדיון {ר"ע 330/85 מנחם אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2), 556 (1985); ע"א 351/61 זדרוייביץ נ' "חרות" מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד טז(1), 481 (1962); ע"א 40/87 נשר נ' אלישע אבוטבול ואח', פ"ד מג(4), 49 (1989); ע"א 469/64 שיפפהרט אונד אסקורנץ גזלשפט א' רוס אונד קו' נ' רשות הנמלים בישראל, פ"ד יט(2), 207 (1965); ע"א 728/79 קירור נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4), 126 (1980); בש"א (ב"ש) 605/98 דוד יוספזון נ' עיריית קריית-גת, תק-מח 99(2), 21613 (1999); בש"א 162450/05 עיריית רמת גן נ' לוין ישראל, פדאור 05(11), 159 (2005)}.
גישת בתי-המשפט לתיקון כתבי טענות היא ככלל ליברלית, מקום שהתיקון מאפשר העמדת השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ובכך תורם לייעול הדיון {רע"א 2345/98 דנגור נ' לבנה, פ"ד נב(3), 427 (1998); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 338-340; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003), 120; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3), 214 (1992); רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2), 556 (1985); ת"א (נצ') 9568-05-11 מועצה מקומית משהד נ' רוסתום גדבאן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: אימתי יש לנקוט במידת ליברליות גבוהה כלפי בקשה לתיקון?
תשובה: כאשר הבקשה לתיקון הוגשה לבית-המשפט עוד בשלב המקדמי בו מצוי התיק, בשלב קדם המשפט {ת"א (אשד') 33914-03-10 ציפורה אייל נ' רמי מסלאם, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם תקנה 92 לתקסד"א גוברת על תקנה 149(ב) לתקסד"א?
תשובה: לא. כאשר ישנה התנגשות בין תקנות אלה, גוברים תנאי תקנה 149(ב) לתקסד"א {ר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין נ' החברה הממשלתית, פ"ד לח(1), 566 (1984); ע"א (חי') 288/96 כל שרות אנה פוסק בע"מ נ' קראוס יורם, תק-מח 97(1), 1408 (1997); ת"א (ת"א-יפו) 1275/00 א-ת כל קשר בע"מ נ' מעריב, תק-מח 2003(1), 518 (2003)}.

שאלה: אימתי תידחה בקשה לתיקון כתב תביעה?
תשובה: ב- בש"א (חי') 10104/05 גל חברה לדלק בע"מ נ' חביב נאג'יב חאג' ואח', תק-מח 2005(4), 1664 (2005)} קבע בית-המשפט:
"בענייננו מדובר בתוספת עילה חדשה שעניינה תקינות פעולתה של כונסת הנכסים המצויה כיום בתיק כמשיבה שמעמדה פורמאלי ולא מתבקש נגדה כל סעד.
גם אם אין בכך שמדובר בעילה חדשה בפני עצמו משום מניעת מתן רשות תיקון הרי מקום שביסוד אפשרות התיקון עומדים שיקולי יעילות ומקום שמעמדו של הצד שהעילה הנוספת מתייחסת אליו הוא פורמאלי, וטרם התיקון לא מבוקש נגדו כל סעד, מה גם שהסעד המפורט בבקשת התיקון מבוסס על תשתית עובדתית שונה לחלוטין מזו העומדת ביסוד המרצת הפתיחה כפי שהוגשה, עניין שיסרבל ויאריך את הדיון, סבורני כי אין להתיר את התיקון."
זאת ועוד. לא תמיד יאפשר בית-המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום-לב, לא ייעתר בית-המשפט לבקשת התיקון.
בנוסף, בית-המשפט לא יאפשר תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש {ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1), 748, 755 (1987)}.
כלומר, בית-המשפט לא ייעתר לבקשה לתיקון כתבי טענות רק אם ראה כי התיקון יקפח בעל דין יריב, או כי הבקשה הוגשה באיחור רב, והמבקש לא התנהג בתום-לב {בש"א (יר') 2060/05 עזבון המנוח ג' מ' ז"ל ואח' נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2005(3), 4619 (2005)}.

שאלה: מהו דין בקשה לתיקון כתב תביעה שלא נתמכה בתצהיר?
תשובה: ככלל, דינה להידחות {ראה למשל בש"א (יר') 2008/05 טובה נעים ואח' נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-מח 2005(2), 6175 (2005)}.

שאלה: מהו השלב בו התיר בית-המשפט לתקן כתב תביעה?
תשובה: יש מקרים בהם התיר בית-המשפט לתקן כתב תביעה גם בשלב מאוחר מאוד של שמיעת הראיות {ראה למשל בש"א 5032/04 אריאל נחמד נ' לוסין דראי, פדאור 04(16), 237 (2004) שם התיר בית-המשפט לתקן את כתב התביעה לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית; ראה גם בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4), 130 (1982)}.

שאלה: האם בית-המשפט יתיר תיקון כתב התביעה כאשר עסקינן בהוספת עילת תביעה חדשה בעת שהראיות לגביה שונות הן מאלה שלעניין העילה שהובאה בכתב התביעה במקור וכאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב, שמסכת הראיות בעניין התביעה המקורית כמעט שנסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו?
תשובה: במקרה זה, אין להרשות את התיקון {ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' דני לוי, פ"ד מח(3), 45, (1994); ע"א 721/84 ישעיהו משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1), 748, 755 (1987); ת"א (ראשל"צ) 4319-09 גומת שיווק וייעוץ בע"מ נ' זאב לידובסקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם חובה על בעל דין בבואו להגיש בקשה לתיקון לצרף תצהיר תומך לבקשתו?
תשובה: כן. נדגיש כי התצהיר על-פי תקנה 92 לתקסד"א אינו בא כתמיכה לבקשה לתיקון, אלא לאימות העובדות הנטענות בכתב התביעה המתוקן {ת"א (יר') 5785-04-10 עומר אבו סמרה נ' א. אוריינט בניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

3. הגשת כתב טענות מתוקן – תקנה 93 לתקסד"א
שאלה: כיצד על בעל דין לנהוג במקרה והינו זקוק לאורכה נוספת להגיש את כתב הטענות מטעמו?
תשובה: תקנה 93 לתקסד"א קובעת כי הזמן להגשת כתב טענות מתוקן הינו 15 יום אלא אם הורה בית-המשפט אחרת. לכן, משצד לא עמד במועד ועותר להארכת מועד להגשת כתב הטענות המתוקן, מצויים אנו בגדרה של תקנה 528 רישא לתקסד"א {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 887; ה"פ 2177/03 הלל שוורץ נ' רמת חביב, פדאור 05(27), 753 (2005); רע"א 206/91 שלמה כהן נ' נתן חוג'ה, פדאור 91(1), 460 (1991)}.

4. תשובה לכתב טענות מתוקן – תקנה 94 לתקסד"א
שאלה: האם בעל דין שכנגד זקוק לקבל את רשותו של בית-המשפט כדי לתקן את כתב טענותיו?
תשובה: לא. בעל הדין שכנגד אינו זקוק לרשותו של בית-המשפט.

שאלה: אימתי יחל המועד להגשת כתב טענות מתוקן של בעל הדין שכנגד?
תשובה: ממועד ההמצאה ואין בהחלטה באי-המצאת ההחלטה המתירה את התיקון כדי להשפיע על החובה להגיש במועד שנקבע בדין כתב הגנה מתוקן {תא"מ (רמ') 1329-09 עמי את יגאל קבלני חשמל בע"מ נ' שלמה חכמון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם תיקון כתב הגנה מזכה את הצד שכנגד בהגשת כתב תביעה מתוקן?
תשובה: לא. תיקון כתב הגנה אינו מזכה את הצד שכנגד בהגשת כתב תביעה מתוקן אלא בזכות להגיש כתב תשובה ובו התייחסות לטענות בכתב ההגנה המתוקן ואף לכלול דברים שאינם קשורים לתיקון שבוצע בכתב ההגנה. התובע לא רשאי לתקן ללא נטילת רשות את כתב התביעה אלא הוא מוגבל רק להגיש כתב תשובה כאמור {תא"מ (רמ') 537-05-09 שי ישראלשוילי נ' מרדכי כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

שאלה: האם חובה על נתבע, בבואו להגיש כתב הגנה מתוקן, לצרף תצהיר תומך לכתב ההגנה המתוקן התומך בטענות עובדתיות חדשות שהוא מעלה?
תשובה: על-פי תקנה 94 לתקסד"א תיקון של טענה עובדתית בתשובה לכתב טענות מתוקן צריכה להיות נתמכת בתצהיר. כאשר בכתב ההגנה המתוקן שינוי מסויים בטענות העובדתיות של הנתבע, יש מקום לצרף תצהיר.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר הנתבע כאמור לא צירף תצהיר תומך לכתב ההגנה המתוקן מטעמו?
תשובה: עסקינן בפגם שניתן לתקנו בכפוף לפסיקת הוצאות. פגם כאמור אינו מצדיק את הסעד החריף של מחיקת כתב ההגנה המתוקן {ת"א (מרכז) 5311-04-08 צבי נרקיס נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

שאלה: האם זכותו של בעל הדין שכנגד מוגבלת באשר לטענות שביכולתו להעלות?
תשובה: מקום בו הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, קמה זכות לצד כשנגד לתקן את כתב טענותיו שלו, בתוך הזמן הקבוע לכך בתקסד"א. זכות זו של בעל הדין שכנגד אינה מוגבלת לנקיטת עמדה כנגד הטענה החדשה שהופנתה כלפיו, אלא רשאי הוא להעלות כל טענה חדשה שברצונו להשמיע וזאת בכפוף לחובה לאמת בתצהיר כל טענה עובדתית חדשה, וכן בכפוף לסמכות בית-המשפט שלא להתיר תיקון אשר עשוי לגרום לעיוות-דין לצד שכנגד {ת"א (צפ') 2134-06 שמול אסתר נ' משה נמימי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); בר"ע 7810/08 ניסים עדיקה - ב"כ עו"ד יוסף בן-דור נ' צדיק עדיקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
יתירה-מזאת, הזכות כאמור כוללת גם את הזכות להגיש תביעה שכנגד ולבקש להגיש הודעה לצד שלישי {רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' סביון, פ"ד נא(2), 656 (1997); ת"א (מרכז) 4651-08-07 מריאן נסיעות חיפה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (חי') 3328-07-08 יגאל חי מזרחי נ' אבישי אפרתי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

5. באין תשובה לתיקון – תקנה 95 לתקסד"א
שאלה: האם קיימת חובה להגשת כתב הגנה מתוקן?
תשובה: תקנה 95 לתקסד"א מקבעת עיקרון על פיו אין חובה בהגשת כתב הגנה מתוקן או כתב תשובה מתוקן לכתב הטענות המתוקן.

שאלה: מהי המשמעות לאי-הגשה כאמור?
תשובה: אי-הגשה מותירה את כתב הטענות המקורי על כנו וזו תהא אף המסגרת אליה יהיה הצד כבול בהבאת ראיותיו. מהלך כזה אינו מומלץ בדרך-כלל שכן ראוי הוא, אף לטובת הצד המגיב, כי יגיש את כתב טענותיו המתוקן. למותר לציין, שהגשת כתב הטענות המתוקן מאפשרת לצד המגיב נקיטת הליכים כאילו מדובר בהליך המקורי. כך, למשל, אם עליו להגיש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן עומדות בפניו כל האופציות שהיו בידיו לכתחילה דוגמת הגשת תביעה שכנגד או משלוח הודעת צד שלישי אף אם לא עשה כן בהליך המקורי {ת"א 10288/04 בנישו ברנרד נ' סלומון חברה לבניה לפתוח בע"מ, פדאור 05(9), 615 (2005); ת"א 7261/97 שלומי גביע נ' התאחדות לתרבות גופנית צ הפועל חיפה, פדאור 04(19), 409 (2004); ת"א (חי') 854/00 סעיד ח'טאר חאג' נ' אסעד יוסף חמוד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.

6. כשאין מתקנים לאחר צו – תקנה 96 לתקסד"א
שאלה: מהו דינו של בעל דין שהשיג צו המתיר לו לתקן ואולם הוא לא עשה כן?
תשובה: בית-המשפט לא יתיר לבעל הדין לתקן לאחר תום המועד אלא-אם-כן בית-המשפט או הרשם האריך את המועד.

שאלה: מהם השיקולים של בית-המשפט בבואו לבחון האם להאריך את המועד להגשת כתב מתוקן?
תשובה: כל הנימוקים העומדים למי שעותר בבקשה להארכת מועד יעמדו אף למי שיפנה בבקשה כזו להאריך את המועד להגשת כתב הטענות המתוקן.
השלמת צד לכך שכתב התביעה המתוקן לא הוגש במועדו תביא, בנסיבות מסויימות לריפוי הפגם, ולא תתקבל בקשה למתן פסק-דין בשל כך או להשתת סנקציות {רע"א 206/91 שלמה כהן נ' נתן חוג'ה, פדאור 91(1), 460 (1991)}.