botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)

1. מחיקה על-הסף – תקנה 100 לתקסד"א
שאלה: האם הרשימה הקבועה בתקנה 100 לתקסד"א הינה רשימה סגורה?
תשובה: לא. רשימה זו לעולם איננה סגורה, שכן לבית-המשפט הסמכות הטבעית להיזקק לעילת מחיקה אחרת שאיננה קבועה בתקנה הנ"ל.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט למחוק כתב תביעה מן הנימוקים הנעוצים בסחבת ובסרבול הדיון {שאינם מנויים בתקנה 100 לתקסד"א}?
תשובה: כן {ת"א 18682/95 בתיה לבנת נ' יוסף לוי נחום, פדאור 05(23), 425 (2005)}.

שאלה: האם בית-המשפט רשאי מיוזמתו לעלות את נושא ה"מחיקה"?
תשובה: כן. בית-המשפט רשאי לעלות בעצמו את נושא ה"מחיקה" וללא כל בקשה מטעם הנתבע או מי מטעמו.

שאלה: אימתי בית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויורה על מחיקת התביעה?
תשובה: מחיקת התביעה על-הסף, היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. לכן, כל עוד קיים סיכויי כלשהוא כי במידה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו – לא תימחק התביעה {ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2), 668 (1986); ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4), 721 (1983); ת"א (חי') 36249-05-11 קהילת מוריה נ' רונן שלמה שרון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); תא"מ (חי') 8259-10-11 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' צופיה שקל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1), 577 (1987); ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1), 470 (1992); ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4), 18 (1991); ע"א 458/70 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד(2), 522 (1970); ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2), 668 (1986); ת"א (ת"א) 32433-09-11 אלי אליה נ' ברי זיו בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם לבקשה למחיקה מחמת היעדר עילה ישנה חובה לצרף תצהיר?
תשובה: ככלל לא, שכן דיון בבקשה למחיקה מחמת היעדר עילה הוא מעצם טיבו דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה ולכן אין צורך בצירוף תצהיר. נעיר כי אם הבקשה מתבססת על עובדות שיש להוכיחן, הרי על המבקש לצרף תצהיר לבקשתו {ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א ואח' נ' שרה נוימן, תק-על 2005(1), 1279 (2005)}.

שאלה: מהו "היעדר עילת תביעה"?
תשובה: היעדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה {ע"א 194/87 קאסם סילמאן מוחמד סאלח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד(2), 185 (1990)}.

שאלה: האם כאשר מסכת העובדות המהוות עילת תביעה במועד הגשת תביעה בגין היתרים להפעלת מחצבה, לא התגבשה – יורה בית-המשפט על מחיקת כתב התביעה?
תשובה: כן {בש"א (ב"ש) 5096/07 המינהל האזרחי לאיזור יהודה ושומרון ואח' נ' מדן קבלנות כללית, עפר, כבישים ומחצבות (1964) בע"מ ואח', תק-מח 2007(3), 12561 (2007)}.

שאלה: האם מוסמך בית-המשפט להורות על מחיקת התובענה תחת דחייתה?
תשובה: כן {ת"א (ת"א-יפו) 2624/99 עומר סאמי אקפולט ואח' נ' אמין סלמאן עבדאללה עסאס ואח', תק-מח 2007(2), 1293 (2007)}.

שאלה: האם יהיה נכון למחוק תובענה כאשר המשיבות, מייחסות למבקש מסכת עובדות במסגרת פעולותיו והשפעתו, המצריכות בירור?
תשובה: לא. במקרה זה, לא יהיה נכון למחוק התובענה {בש"א (יר') 6033/07 משה ויגדור נ' Roche Diagnostics, תק-מח 2007(3), 13411 (2007)}.

שאלה: האם יש לקבל את הטענה לסילוק התביעה על-הסף בשל היות המוות תוצאה של מעשה התאבדות?
תשובה: לא {בש"א (ראשל"צ) 496/07 ליסטר פנינה נ' פדורייב אלכסנדר ואח', תק-של 2007(1), 30845 (2007)}.

שאלה: אימתי ישתמש בית-המשפט בסמכותו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה?
תשובה: כאשר בית-המשפט מגיע למסקנה כי כתב התביעה העומד בפניו איננו מגלה "עילת תביעה" התוצאה היא, כי הנתבע זכאי כי כתב התביעה שהוגש כנגדו – ימחק.

שאלה: האם בית-המשפט ימהר למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה או שמא יאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו?
תשובה: דינה של תביעה שאיננה מראה עילת תביעה – להימחק. ואולם, ועל-מנת שלא לנקוט בצעד קיצוני ודרסטי של מחיקת התביעה על-הסף, מאפשרים בתי-המשפט, לתובע, לתקן את כתב תביעתו כך שכתב התביעה יגלה עילת תביעה {ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2), 151 (1981); בש"א (ת"א-יפו) 177334/06 משרד הביטחון - לשכת היועץ המשפטי נ' האגודה הישראלית למצנחי רחיפה ואח', תק-של 2007(1), 14268 (2007); בש"א (חד') 2276/07 מחמוד עפיפי ואח' נ' אפולו אדקס בע"מ, תק-של 2007(3), 13825 (2007); בש"א (ת"א-יפו) 11498/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בע"מ ואח' נ' גיטי אהובים ואח', תק-מח 2007(1), 7250 (2007)}.

שאלה: כיצד נלמד כי עסקינן בתובענה טורדנית ו/או קנטרנית?
תשובה: בית-המשפט יבחן את כתב התביעה ויגלה מתוך האמור בו באם התובענה טורדנית או קנטרנית היא {תא"מ (ת"א) 35537-11-11 יעקב כשדי נ' הנהלת בתי-המשפט - ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}. מבחן נוסף, להיותה של תובענה קנטרנית או טורדנית הוא יכולתו של הנתבע להתגונן מפניה כיאות {ת"א 262/92 שמעון צח, עורך-דין נ' הדר טבריה בע"מ, פ"מ נג(א), 224}.

שאלה: מיהם בעלי הדין כאשר עסקינן בתשלום אגרה?
תשובה: תשלום אגרת בית-משפט בגין תובענה היא עניין שבין המדינה לבעל הדין, ואינו עניין שבין בעלי הדין לבין עצמם.

שאלה: מה הדין כאשר התובע לא שילם את האגרה החלה בעניינו?
תשובה: באם לא משולמת על-ידי בעל דין אגרת בית-המשפט – יכול בית-המשפט למחוק התובענה על-הסף שכן "האגרה משתלמת תמורת שירות הניתן על-ידי המדינה. אין תכליתה להיות מחסום בפני הגשת תביעות או בפני הגשת תביעות מוגזמות, אם-כי יש בה כדי לשרת את האינטרס של התובע, ובפועל יכולה היא לשמש מחסום שכזה" {ע"א 155/75 פקיד השומה נ' להד, פ"ד כט(2), 505 (1975); ה"פ (כ"ס) 26780-12-11 סלומון שיטרית נ' אליה שטרית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); תא"מ (ראשל"צ) 31639-07-11 מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ נ' יוסף פרץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט כאשר התברר כי הסכום, שיכול להיפסק, על-פי כתב התביעה שהוגש, גבוהה מזה שננקב בו?
תשובה: בית-המשפט יאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו בהתאם ואזי מוטל עליו לשלם גם את הפרש האגרה בהתאם {ת"א 16351/04 פריד משה נ' פרל אבי, פדאור 04(15), 519 (2004)}.

2. דחיה על-הסף – תקנה 101 לתקסד"א
שאלה: אימתי מוסמך בית-המשפט לדחות תובענה על-הסף?
תשובה: בית-המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה על-הסף, כלומר, טרם בירורה לגופה.
שאלה: אימתי ישתמש בית-המשפט בסמכותו כאמור וידחה תובענה?
תשובה: השימוש בסמכות זו תיעשה על-ידי בית-המשפט רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, כאשר ברור על פניו כי על-פי העובדות והטענות המפורטות בכתב התביעה, אין התובע זכאי לסעד המבוקש {בש"א 171145/05 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מנדל הרשקו, פדאור 06(1), 501 (2006); תא"מ (חי') 52872-07-11 ג'יי. מוטורס בע"מ נ' חי יריב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהו ההבדל בין הוראת תקנה 100 לתקסד"א לבין הוראת תקנה 101 לתקסד"א?
תשובה: "כתב תביעה שנמחק לפי תקנה 100, בית-המשפט סירב לדון בגוף העניין, ומשום כך המחיקה אינה מעשה-בית-דין, ואילו תובענה שנדחתה לפי תקנה 101, הדחיה היא דחיה לאחר דיון בגוף העניין ועקב כך קם מעשה-בית-דין" {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, הוצאת אמינון בע"מ), 409}.

שאלה: אימתי תועלה הטענה בדבר מעשה-בית-דין?
תשובה: על הנתבע הטוען להשתק עילה להעלות טענה זו כבר בכתב ההגנה או בבקשה לדחיית התביעה על-הסף, על-פי תקנה 101(א)(1) לתקסד"א.

שאלה: מהו הדין כאשר הנתבע נמנע מלהעלות הטענה בדבר מעשה-בית-דין בהזדמנות הראשונה?
תשובה: במידה ובעל הדין נמנע מלעשות כן, יראוהו אותו כמוותר על הטענה ובירור והוכחה נכנסים למסלול הרגיל של התיידנות.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לעורר הטענה בדבר מעשה-בית-דין מיוזמתו?
תשובה: לא.

שאלה: מהן האפשרויות בהן תידחה התביעה מן הטעם של מעשה-בית-דין?
תשובה: דחיית תובענה על-הסף, מן הטעם של מעשה-בית-דין, יכול ותהא על יסוד אחד משני השתקים: השתק עילה או השתק פלוגתא.

שאלה: האם זהות הסעד מהווה נפקות למעשה-בית-דין?
תשובה: אין נפקא מינה לעניין מעשה-בית-דין אם הסעד אותו בקשה המערערת בעבר נוסח בצורה שונה במקצת מאשר הסעד אותו היא מבקשת כעת, או אפילו הוא שונה לגמרי. לא זהות הסעד אלא זהות העילה היא העיקר לעניין טענת מעשה-בית-דין {דברי בית-המשפט ב- ע"א 692/78 ננס נ' משרד הבריאות, פ"ד לד(2), 813 (1980)}.

שאלה: מהם התנאים שיש להוכיח על-מנת שיחול הכלל של השתק פלוגתא?
תשובה: על-מנת שיחול כלל השתק הפלוגתא על המבקשים להוכיח קיומם של 4 תנאים מצטברים: האחד, עסקינן באותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. השני, לבעל הדין שכנגדו מועלית טענת ההשתק בתביעה השניה היה יומו בבית-המשפט בתביעה הראשונה ביחס לפלוגתא הרלבנטית, אם כי לעיתים יחול כלל השתק הפלוגתא גם במקרה בו בעלי הדין אינם זהים. השלישי, ההתדיינות הראשונה הסתיימה בהכרעה תוך קביעת ממצא פוזיטיבי להבדיל מממצא של חוסר הוכחה. הרביעי, ההכרעה היתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בהתדיינות הראשונה להבדיל מהכרעה שולית או הערת ביניים {ת"א 37994/04 הראל – סהר חברה לביטוח בע"מ נ' מוטולה יעקב, פדאור 05(29), 583 (2005)}.
שאלה: מהו "השתק עילה"?
תשובה: מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. בין שזכה התובע בפסק-הדין ובין שנדחתה תביעתו, שם פסק-דין קץ להתדיינות בעלי הדין, בגין אותה עילה. העילה המקורית היא עילה פסוקה, וההשתק שקם מכוחו של הפסק, הוא "השתק עילה".
לעניין זה אין נפקא מינה אם בתובענה השניה מבקש התובע לתבוע את הסעד אשר לא תבע בתובענה הראשונה, או אם הוא מציב פלוגתאות אשר לא הועלו כלל בהתדיינות קודמת, או מבקש להעלות טענה משפטית חדשה ו/או להביא הוכחות נוספות לתמיכה בפלוגתא הנדונה. פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה, ובלבד שמדובר באותה עילה, משתיק את תביעתו.

שאלה: כיצד ינהג בית-המשפט בבואו לדון בבקשה לדחיה על-הסף מחמת חוסר סמכות מקומית או עניינית?
תשובה: בטרם יורה בית-המשפט על דחיית התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית או עניינית יהא עליו לשקול אם אין מקום לפעול לפי תקנה 101(ב) לתקסד"א הקובעת כי "לא יעתר בית-המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית-משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי-המשפט" {ראה לעניין זה גם ת"א 2589/02 נוה יהושע נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ, פדאור 04(4), 614 (2004); ע"א 4491/97 ג'ינו נ' האגודה האיטלקית, פ"ד נג(1), 673 (1999)}.

שאלה: האם במקרה וברור כי התובענה מטולטלת בין הערכאות יהא נכון לדחות את התביעה?
תשובה: כן {ראה לעניין זה בש"א (ת"א-יפו) 177090/06 מפעל הפיס נ' יורם לוי, תק-של 2007(1), 7297 (2007), שם קבע בית-המשפט כי מקרה דנן נופל לגדר אותם מקרים חריגים בהם ימצא בית-המשפט שאין להעביר את התובענה, אלא לדחותה על-הסף לפי הוראות תקנה 101(א)(2) לתקסד"א}.

שאלה: האם הסמכות של העברת העניין לבית-המשפט המוסמך על-פי סעיף 79 לחוק בתי-המשפט הינה סמכות שבשיקול-דעת?
תשובה: כן. בית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו, למעט במקרים חריגים ונדירים, בהם ימצא בית-המשפט שאין להעביר את התובענה {ע"א 4491/97 ג'ינו נ' האגודה האיטלקית, פ"ד נג(1), 673 (1999)}.

שאלה: מהו נימוק אחר?
תשובה: על-פי המובהר בספרו של י' זוסמן בית-המשפט ישאל את עצמו אם עליו לברר תחילה אותו "נימוק" בנפרד, וללא קשר עם שאר העניינים שבמחלוקת, או רצוי שלא לפצל את הדיון. ה"נימוק" יכול שיהיה נימוק של חוק או של עובדה {זוסמן י' סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 416; בש"א 6098/98 רות חצרוני נ' בנימין מגידו, תק-מש 2000(3), 1 (2000)}.

שאלה: האם החלטה הדוחה בקשה לדחיית תביעה על-הסף מחמת התיישנות מהווה מעשה-בית-דין?
תשובה: החלטה הדוחה בקשה לדחיית תביעה על-הסף מחמת התיישנות אינה מהווה מעשה-בית-דין, ואינה מונעת בעד בית-המשפט לבדוק שוב את שאלת ההתיישנות על יסוד העובדות המלאות שיהיו לפניו לעת מתן פסק-דינו {ע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פ"ד כח(2), 228, 234 (1974); ע"א 199/82 סניטובסקי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לט(1), 225, 238 (1985); רע"א 4183/92 כהן נ' כהן, תק-על 92(3), 1923 (1992); רע"א 3194/98 בית שקמה נ' בוסקילה, תק-על 98(2), 39 (1998); רע"א 4171/02 דאי נ' גולד, תק-על 2002(3), 463 (2002); בש"א 7542/04 עמותת "שם משמעון" נ' קלשיקו לואיס, פדאור 04(21), 152 (2004)}.

שאלה: האם טענת חוסר יריבות יכול להיחשב כ"נימוק אחר"?
תשובה: טענת היעדר יריבות בין בעלי הדין איננה מובילה למחיקה על-הסף כאמור בתקנה 100 לתקסד"א, אלא, לדחיית התובענה על-הסף {בש"א 4417/05 אקוריה בע"מ נ' קיבוץ אילות, פדאור 05(28), 197 (2005)}. נימוק של חוסר יריבות יכול להיחשב כ"נימוק אחר", כלשון תקנה 101(א)(3) לתקנות {ת"ק (ביש"א) 6485-07-11 חיים אילת נ' המרכז לגביית קנסות ואגרות, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}. לעניין זה, נקבע כי די היה בקביעה בדבר חוסר יריבות בין בעלי הדין כדי להכריע את גורל התובענה להידחות {ע"א 54/87 אמגר חברה לשיווק והשקעות בע"מ נ' ק.י.מ.א. להשקעות ובניין בע"מ, פ"ד מג(2), 347 (1989); למקרים בהם נדחתה טענה של חוסר/היעדר יריבות ראה בש"א (אש') 2598/05 חברת אפרידר בע"מ נ' עיריית אשקלון, תק-של 2007(1), 4302 (2007); בש"א (עכו) 2739/06 גיל פריווה נ' היפרטרוניקס מילניום בע"מ ואח', תק-של 2007(1), 15685 (2007); ת"א (ת"א-יפו) 38234/06 גדליה בן ארי ז"ל ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 2007(2), 21571 (2007); בש"א 3739/05 שובע יהודה נ' אביר יעקב, כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ, פדאור 05(11), 823 (2005); לעניין מקרים בהם נתקבלה בקשה לדחיית תובענה בטענה של היעדר/חוסר יריבות ראה ת"א (ת"א-יפו) 62043/06 דרבסקי איילת נ' עמוס ז'ורבסקי שמאים ואח', תק-של 2007(3), 3209 (2007)}.
לתשומת-ליבינו כי בית-המשפט ב- ת"ק (חי') 46688-11-11 {ישעיהו גרומן נ' ביטוח ישיר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע כי טענת מחיקה מפאת חוסר יריבות, נכנסת בשערי תקנה 100 לתקסד"א ומשמעה כי לא מתקיימת עילת תביעה כלפי הנתבע הספציפי. במילים אחרות, הגם שמתקיימת עילת תביעה, אין היא מופנית כלפי בעל הדין הנכון או שאין התביעה מוגשת על-ידי בעל הדין הנכון, אשר אינו בעל הזכות לתבוע.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדחות תביעה על-הסף מחמת שימוש פסול בהליך המשפטי?
תשובה: כן. לבית-המשפט סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט {המ' 280/57 חכמוב נ' שמידט, פ"ד יב 59 (1958); ע"א 8/74 לייזרוביץ נ' לייזרוביץ, פ"ד כח(2), 436 (1974); ת"א 949/94 עמי אוח (אוחיון) נ' בית-ספר סלומון ואח', פ"מ תשנ"ו(ב), 441}.

שאלה: האם דחיית תביעה על-הסף מחמת חוסר עילה אפשרית?
תשובה: כן, ואולם דחיית תובענה על-הסף בשל חוסר עילה, היא צעד דרסטי שיש לנקוט בו זהירות רבה ולכן בית-המשפט מפעיל את סמכותו לדחיית התביעה לפי תקנה 101(3) לתקסד"א במשורה ורק כשהתביעה חסרת כל סיכוי {ע"א 36/83, 35 חסין ואח' נ' פלדמן ואח', פ"ד לז(4), 721 (1983)}.