botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)

שאלה: מהם המקרים החלופיים לצירוף צד למשפט?
תשובה: תקנה 24 לתקסד"א מציינת שני מקרים חלופיים לצירוף צד. האחד, שהיה צריך לצרף את האדם, שצירופו מבוקש עתה, מלכתחילה {וזאת על-פי המבחנים שבתקנות 19 עד 21 לתקסד"א}. השני, שלמרות שלא היה צורך לצרף אותו אדם על-פי התקנות הנ"ל, יש לצרפו לשם מתן אפשרות לבית-משפט לפסוק "ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" {ת"ק (ת"א) 35124-10-11 הראל חב' לביטוח בע"מ נ' סרגיי מדטוב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם אדם שרואה עצמו עלול להיפגע מפסק-הדין, רשאי להגיש בקשה להצטרף לתובענה?
תשובה: כן. כל מי שזכויותיו עשויות להיפגע או להיות מושפעות מפסק-הדין רשאי להגיש בקשה להצטרף כצד {ע"א 73/53 זילברשטיין נ' יוסף, פ"ד ט(1), 57 (1955); ע"א 273/85 יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מא(2), 294 (1987); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5), 457 (1991)}.

שאלה: מהו המבחן לאורו בוחן בית-המשפט האם לצרף צד לתובענה הנדונה בפניו?
תשובה: המבחן לצירופו של בעל דין נוסף אינו תועלתו ונוחותו של התובע אלא השאלה אם דרוש הצירוף כדי שבית-המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור {ת"א (נצ') 52572-08-10 יגאל חזן נ' עזבון המנוח יצחק אוירבך, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (פ"ת) 6534-07-10 שירותי בריאות כללית- מרכז רפואי רבין נ' קומפיוטר סי דאטה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (רמ') 37800-11-10 יוסי י.ג. שיווק אביזרי חשמל בע"מ נ' שראל חסון נכסים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: עד מתי יפה כוחה של תקנה 24 לתקסד"א?
תשובה: כוחה של תקנה 24 לתקסד"א יפה לכל שלבי הדיון והיא מאפשרת צירופו של צד אם כתובע ואם כנתבע {בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5), 457 (1991)}.

שאלה: מהם השיקולים בדבר היות נוכחותו של צד דרושה במשפט?
תשובה: אין מטרת תקנה 24 לתקסד"א למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע, העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עניין, אינה עושה את "נוכחותו דרושה" כדי שבית-המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה-המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלא שפסק-הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה-בית-דין גם כלפיו.
מניעת ריבוי משפטים היא מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור, יש להגיע למסקנה, שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי, העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על-ידי הצירוף המבוקש {ראה גם ת"א (עכו) 1092-08 פואז חשמה נ' מרדכי ולד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: מדוע המועד בו הוגשה הבקשה לצירוף בעל דין חשובה?
תשובה: ב- רע"א 10176/09 {אוטוורקס בע"מ נ' סוכנויות אפק-רקורד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו} קבע בית-המשפט:
"תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984... מסמיכה את בית-המשפט, או הרשם, לצרף תובע או נתבע בכל שלב של הדיון, אם מדובר במי "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית-המשפט דרושה כדי לאפשר לבית-המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". מוכן אני להניח, כי טימוט עונה באופן עקרוני על ההגדרה של מי שנוכחותה דרושה בהליך. ברם, אף אם כך, הרי אין זה השיקול היחיד שיש להביא בחשבון שעה שנשקלת בקשה של תובע לצרף נתבע נוסף. על בית-המשפט להתחשב גם בשאלה כיצד ישפיע הצירוף על היעילות הדיונית של ההליך. מבחינה זו יש חשיבות, בין היתר, לשלב בו הוגשה בקשת הצירוף (ראו, רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד, תק-על 2007(2), 5306 (25.6.07), פסקה 6). שאלת המועד בו הוגשה הבקשה לצירוף בעל דין חשובה הן מבחינת האיזון בין האינטרסים של בעלי הדין והן מבחינה מערכתית. שיהוי בלתי-מוצדק בנקיטת יוזמה לצירוף בעל דין שוקל לחובת מבקש הצירוף. זאת, במיוחד כאשר הצירוף צפוי להכביד על ניהול הדיון או להביא לדחייתו. לשיהוי או לסרבול צפוי של ההליך יש משקל גם מבחינת האינטרס הציבורי-מערכתי, החותר לכך שמשפטים יגיעו לסיומם תוך זמן סביר (לעניין האיזונים הנדרשים השוו, רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, תק-על 2010(1), 9304 (21.2.10), פסקאות 8-6). לצד מידת ההכבדה על ההליך, יש לבחון גם מהי הסיבה לכך שהבקשה לצירוף בעל דין הוגשה באיחור. ככל שהשיהוי נובע מנסיבות שאינן בשליטתו של מבקש הצירוף, עשוי לפעול הדבר לטובת היעתרות לבקשה... הבקשה לצירוף טימוט כנתבעת הוגשה תוך שיהוי כבד שאין לו כל הצדקה. כמו-כן, צירופה של טימוט עלול להביא לסרבול ולהארכה משמעותית של ההליך" {ת"א (ת"א) 36454-12-09 בנימין תקתוק נ' איזי פורקס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.