שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדון בעניין מסויים אפילו לא צורפו כל בעלי הדין הדרושים, או אפילו צורפו בעלי הדין שאינם ראויים?תשובה: כן {ראה תקנה 27 לתקסד"א; ת"ק (עכו) 9185-02-11 יהודה ממן נ' אפרת מילצר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"ק (עכו) 31252-01-10 תאמר מג'דוב נ' כמיל דיראוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"ק (עכו) 49034-12-10 הנד סעיד נ' תומא ח'ורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: כיצד על בית-המשפט לנהוג כאשר נוכח כי התובע לא צירף אדם שחייב היה לצרפו?
תשובה: בפני בית-המשפט פתוחות שתי דרכים. הראשונה, בית-המשפט יתקן את המעוות על-ידי שיורה לצרף את בעל הדין {ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית)}. הדרך השניה בה יכול בית-המשפט לנקוט היא, כאמור בסיפא לתקנה 27 לתקסד"א ולדון בעניין ככל שהוא נוגע לבעלי הדין שלפניו למעשה.
שאלה: מהו היחס בין סעיף 122 לחוק הירושה לתקנה 27 לתקסד"א?
תשובה: הוראת סעיף 122 לחוק הירושה גוברת על הוראת תקנה 27 לתקסד"א. מכוח הוראת סעיף 122(ב) לחוק הירושה, אדם, אשר תובע נכס מנכסי העזבון, חייב לכלול את כל היורשים כנתבעים, למען לא יהיה חשש של עשיית עוול במשפט ליורש שנתבע וייאלץ לשאת בנטל לבדו או ליורש שלא נתבע ובכך תקופח יכולתו להגן על זכויותיו.
תקנה 27 לתקסד"א אכן מאפשרת לבית-המשפט לדון בעניין שלפניו אף אם יש צירוף שלא כדין או אי-צירוף, על-מנת למנוע דחיה ועינוי דין בשל טעם דיוני גרידא: זאת תוך שמירה על הזכויות של אלה שלא צורפו על-ידי אי-יצירת מעשה-בית-דין נגדם. תקנה זו חלה גם בענייני ירושה {ע"א 671/88 משה בנדה נ' בנימין שצ'רנסקי, פ"ד מה(1), 288, 292 (1990); ע"א 526/89 סאלח עבד אל קאדר עומר עוואדה נ' עזבון המנוח עומר עלי עוואדה, פ"ד מה(5), 749 (1991); ע"א 2447/93 רימון מנסור מעיוף נ' ג'מיל מוסא אבראהים ואח', פ"ד מח(5), 206 (1994)}.
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדון בתביעת תובע לפיצויים כאשר התובע הגיש תביעתו כנגד אחד משני אנשים שהתחייבו בפניו ביחד או במאוחד?
תשובה: הואיל וסך הפיצוי מגיע לתובע אף מהנתבע שנתבע לבדו, רשאי בית-המשפט מכוח תקנה 27 לתקסד"א להיזקק לתביעה בלא שיצרף את החייב השני {תמ"ש (יר') 22158/97 מ' ט' נ' מ' ט', פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

