botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)

1. אין תפוגה כשיש עילה או נגמר הדיון - תקנה 36 לתקסד"א
שאלה: מה הדין כאשר אחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל?
תשובה: במקרה זה, התובענה לא תפוג ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת {ראה תקנה 36 רישא לתקנות; ת"א (חי') 44559-11-10 יעל מור נ' משה מור, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ת"א (ת"א) 66236/06 פרידה אברהם - ב"כ עו"ד אביבית מליק נ' עזבון המנוח הלל גרוסמן ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

שאלה: מה הדין כאשר אחד מבעלי הדין מת לאחר גמר הדיון לבין פסק-הדין?
תשובה: במקרה זה התובענה לא תפוג אף אם אין עילתה קיימת עוד {ראה תקנה 36 סיפא לתקנות; ת"א (נצ') 1275/04 כמאל סעיד חטיב נ' המועצה המקומית מגאר, תק-מח 2005(3), 4049 (2005)}.

שאלה: אם כן, מהי ההבחנה בין הרישא לסיפא של תקנה 36 לתקנות?
תשובה: העיקרון הבסיסי הטמון בהוראת תקנה 36 לתקנות הינו כי בכל המקרים המנויים בו לא תפוג התביעה ובית-המשפט יכול ליתן פסק-דין בתובענה בקרות כל אחד מן המקרים המנויים בתקנה. ואולם התקנה מבחינה בין שני מקרים: האחד, בו האירוע המפקיע קרה עד גמר הדיון ובלבד שהעילה לא נעלמה עם מות התובע. השני, בו האירוע המפקיע אירע לאחר גמר הדיון וטרם מתן פסק-דין. כאן אפילו נעלמה עילת התובענה בית-המשפט ייתן את פסקו.

שאלה: כיצד יבוצע פסק-הדין במקרה ובעל הדין מת אחרי הגשת הסיכומים ולפני מתן פסק-הדין?
תשובה: במקרה זה, יחול אותו דין החל במקרה בו הנתבע נפטר לאחר מתן פסק-הדין וטרם ביצועו {ת"א (ראשל"צ) 3886/08 עיריית חולון נ' ג'ולי צמח ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: מהו לדוגמה מקרה, בו בית-המשפט לא צירף את יורשיו של המנוח כצדדים בתיק?
תשובה: ב- תמ"ש (ב"ש) 6960/03 {ס.ס. נ' ע. ס., פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי פסק-הדין יינתן על סמך החומר שבפני בית-המשפט, מבלי לצרף את צוואת המנוח, בין היתר, משום שצו קיום צוואה טרם ניתן. בית-המשפט, במקרה זה, סבר שאין לצרף את יורשיו של המנוח כצדדים בתיק, וזאת בהסתמך על תקנה 36 לתקסד"א.

2. חילופי בעלים - תקנה 37 לתקסד"א
שאלה: מה הדין כאשר הזכות עומדת לדיון לפני בית-המשפט הוסבה או הוטל עליה עיקול?
תשובה: תקנה 37 לתקסד"א מורה, כי בית-המשפט או הרשם יכול להרשות לאדם להמשיך במשפט, כאשר הזכות העומדת לדיון לפני בית-המשפט הוסבה, או הוטל עיקול עליה, ואולם אין זה היתר להסבת זכויות. באיזו מידה קיימת זכות זו, על כך עונה המשפט המהותי. שטר אפשר להסב לפי פקודת השטרות, בעוד שזכות אחרת ניתנת להמחאה בהתאם לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969. התקנה אינה קובעת אלא זאת, שבמידה שנעשתה הסבה, והתובע היה רשאי להסב, רשאי בית-המשפט או הרשם להתאים את המצב הדיוני לשינוי שחל, ולהרשות לנסב להצטרף למשפט ולהמשיך בו {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 210; ראה גם ת"א 1284/99 יהושע אנקונה ואח' נ' מבנה רב דירות (1990) בע"מ, פ"ד סב(2), 276 (2003)}.

שאלה: האם תקנה 37 לתקסד"א חלה גם על הליכים המתנהלים לאחר מתן הדין בתובענה?
תשובה: כן {בר"ע (מחוזי ת"א) 1121/03 גולדנצויג נ' אמסטר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2003); בש"א (יר') 5094-06 דוד פרלמן נ' א.פ.ג.ד. חברה לעבודות הנדסה ובניין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם ניתן לקבוע בהסכם המכר כי הקונה יהיה רשאי להיכנס בנעלי המוכר בתביעה שהוגשה על-ידי המוכר?
תשובה: לא. תהליך כזה מצריך את אישורו של בית-המשפט כאמור בתקנה 37 לתקסד"א {ראה לעניין זה גם ת"א (יר') 18120/01 מרים שטרנפלד נ' בן עמי יצחק, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.

3. צו בית-המשפט להמשיך - תקנה 38 לתקסד"א
שאלה: מהו התנאי שבהתקיימותו יעניק בית-המשפט צו כאמור בתקנה 38 לתקסד"א?
תשובה: התנאי הקבוע בתקנה 38 לתקסד"א הוא "אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר" {ת"א (חי') 4801-07 בנק דיסקונט נ' בנק טפחות סניף חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

שאלה: אימתי לא יעניק בית-המשפט צו כאמור בתקנה 38 לתקסד"א?
תשובה: בנסיבות שאין המדובר בתכלית אליה כיוון מחוקק-המשנה, למשל, הואיל והמשך ניהול ההודעה לצדדים השלישיים עיקרה אמצעי נוסף בידי התובעים להיפרע בגין ליקויי הבניה בדירותיהם, לא יינתן צו בדבר המשך ההודעה לצדדים שלישיים מכוח התקנה האמורה {ת"א (יר') 1284/99 אנקונה יהושע ואח' נ' מבנה רב דירות, תק-מח 2003(1), 3761 (2003)}.

שאלה: כיצד יש לנהוג כאשר המערער נפטר במהלך שמיעת הערעור?
תשובה: במקרה זה, הרי בתיקון כותרתה של הודעת הערעור לא סגי. יש לבקש ולקבל רשות בית-המשפט, בדרך האמורה בתקנה 38 לתקסד"א אשר חלה על ערעורים אלה לפחות מכוח האנאלוגיה, בהיעדר דין אחר, כי מבצע הצוואה או מנהל העזבון של המנוח או יורשיו, כולם או מקצתם, יהיו לבעל דין במקומו {ע"א 820/75 אליהו ליבוביץ נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק, פ"ד ל(3), 523 (1976)}.

שאלה: באם בכל מקרה בו מתמנה מנהל עזבון מביא הדבר, באופן אוטומטי, למחיקת היורשים כבעלי דין {תובעים או נתבעים}?
תשובה: לא {ת"א (חד') 32333-01-12 ציון פרהדיאן נ' אורה סימן טוב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם מי שאינו בן החיים {מת} יכול ויהא "בעל דין" לפי תקנה 38 לתקסד"א?
תשובה: לא. סימן ד' בפרק ד' לתקסד"א, בו מצויה תקנה 38 לתקסד"א, עניינו "חילופי בעלי דין", ורק מי שבין החיים יכול יהיה "בעל דין", הרשאי לתבוע ויכול להיתבע. תקנה 38 לתקנות אינה חלה במקרה וביום הגשת כתב התביעה "בעל הדין" לא היה בין החיים {ת"א (חי') 3418-11-10 אלי מורנו נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

4. צו להמשיך יכול שיינתן על-פי צד אחד - תקנה 39 לתקסד"א
שאלה: אימתי יישם בית-המשפט את תקנה 39 לתקסד"א?
תשובה: יישומה של תקנה 39 לתקסד"א יתבצע בדרך-כלל תוך גמישות ורוחב-לב בנסיבות המפורטות בתקנה, ובלבד שאכן הוצגה תשתית עובדתית ומשפטית ראויה. בפרט אמורים הדברים כאשר מדובר בתביעה שממתינה שנים מספר לתחילת הדיון בה ועל-כן מחיקתה, כאשר קיימת האלטרנטיבה של הפעלת תקנה 39 לתקסד"א, תהווה צעד חמור ומרחיק לכת {ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רחוב רבי נ' קדמת לוד בע"מ ואח', פ"ד לו(2), 21 (1981)}.

שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט ליתן צו לפי תקנה 39 לתקסד"א במעמד צד אחד?
תשובה: כן {ראה למשל ע"א 2929/11 פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011) שם קבע בית-המשפט החלטה לפי תקנה 39 לתקסד"א, ניתנת, מעצם טיבה, במעמד צד אחד}.

שאלה: מהו הנטל שעל התובע לעמוד לשם צירוף בעל דין חליפי?
תשובה: די בכך שהתובע הוכיח, לכאורה, כי המנוחה נפטרה, כי הנתבעים החליפיים הינם ילדיה וכי בהתאם לדין, בהיעדר צוואה, ילדי המנוחה הינם יורשיה {ת"א (יר') 7959/97 יעקב עמרם נ' הניה קולר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2003)}.

5. המצאת צו שניתן על-פי צד אחד - תקנה 40 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר להמצאת צו שניתן לפי תקנה 39 לתקסד"א?
תשובה: צו שניתן לפי תקנה 39 לתקסד"א יש להמציאו – אם אין הוראה אחרת מבית-המשפט או מהרשם – לבעלי הדין הממשיכים וכן לכל בעל דין חדש, בצירוף הודעה לפי טופס 3, זולת אם המבקש עצמו הוא בעל הדין החדש היחיד, ומשעת המצאה כאמור יחייב הצו את האנשים שלהם הומצא, בכפוף לתקנות 42 ו- 43 לתקסד"א {ראה תקנה 40 לתקסד"א}.

6. כתב טענות של בעל דין חדש או נוסף - תקנה 41 לתקסד"א
שאלה: האם צד שצורף להליך, יכול להגיש כתב טענות מטעמו?
תשובה: כן. תקנה 41 לתקסד"א מאפשרת לצד שצורף הזכות להגיש כתב טענות הנוסף הנובע מהעברת הזכויות אליו.
שאלה: האם הזכות להגיש כתב טענות נוסף כולל בתוכו הזכות להגיש בקשה להעברת "העניין" מבית-משפט אחד לבית-משפט אחר?
תשובה: כן.

שאלה: מהו המועד בו יוגש כתב הטענות הנוסף?
תשובה: כתב טענות יש להגיש תוך 30 ימים מהיות שבו ניתן הצו, אם ניתן לפי בקשת בעל הדין החדש או תוך 30 ימים מהיום שבו הומצא לו הצו, אם ניתן שלא לפי בקשתו {ראה תקנה 41(ד) לתקסד"א}.

שאלה: מהי האבחנה בין יורשיו של נפטר לבין הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת רגל?
תשובה: תקנה 41 לתקסד"א מבחינה באופן ברור בין יורשיו של נפטר – הרשאים להגיש כתב טענות נוסף הנובע מהעברת הזכויות אליהם, לבין הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת רגל – הרשאים להגיש כתב טענות חדש, בין אם הוא נובע מהעברת זכויות פושט הרגל ובין אם לאו {רע"א 7239/10 עזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל נ' זאב גולן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

7. זכות לבקש ביטול הצו - תקנה 42 לתקסד"א
שאלה: אימתי ייכנס לתוקף צו שניתן לפי תקנה 39 לתקסד"א?
תשובה: עד שלא חלפה תקופת 30 הימים מיום שהומצא הצו.

שאלה: מי רשאי לבקש את ביטול הצו שניתן לפי תקנה 39 לתקסד"א?
תשובה: מי שהומצא לו הצו או אפוטרופסו.

שאלה: אימתי ייכנס לתוקף צו שניתן לפי תקנה 39 לתקסד"א וכנגד פסול-דין?
תשובה: עד שלא חלפה תקופת 30 הימים מיום שמונה לפסול-הדין אפוטרופוס לדין.

8. זכאי שאינו ממשיך - תקנה 43 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין כאשר בעל הדין מת, עילת התובענה בעינה עומדת ומי שזכאי להמשיך בתובענה אינו עושה כן?
תשובה: במקרה זה, רשאי הנתבע או בעל הדין שנגדו אפשר היה להמשיך, לבקש מבית-המשפט או מהרשם שיחייב את הזכאי להמשיך בתובענה תוך זמן שייקבע .

שאלה: מהו הדין כאשר הזכאי להמשיך בתובענה לא המשיך בתובענה כמצוות בית-המשפט או הרשם ותוך הפרק שנקבע?
תשובה: במקרה כזה, ניתן יהיה ליתן פסק-דין לזכות הנתבע או בעל הדין שנגדו אפשר היה להמשיך.