שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי
הפרקים שבספר:
- תובענה שאינה במקרקעין (תקנה 3 לתקנות)
- תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
- הסכם שיפוט (תקנה 5 לתקנות)
- מקום שיפוט במקרים אחרים (תקנה 6 לתקנות)
- בקשה להעברת עניין לבית-משפט אחר (תקנה 6א לתקנות)
- תובענות בנושא אחד בבתי-משפט אחדים (תקנה 7 לתקנות)
- פתיחת תובענה (תקנות 7א עד 7ג לתקנות)
- מסירת כתב תביעה (תקנה 8 לתקנות)
- פרטי כתב תביעה (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה (תקנה 10 לתקנות)
- בעלי דין נציגים ותובע נציג (תקנות 11 ו- 12 לתקנות)
- יש להראות עניינו של הנתבע (תקנה 13 לתקנות)
- הסעד המבוקש (תקנה 14 לתקנות)
- סעד לתביעות שונות (תקנה 15 לתקנות)
- הסכום שיש לפרשו (תקנה 16 לתקנות)
- תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 לתקנות)
- הזמנה לדין (תקנות 18 עד 20 לתקנות)
- צירוף תובעים (תקנה 21 לתקנות)
- צירוף נתבעים (תקנה 22 לתקנות)
- סייג לצירוף (תקנה 23 לתקנות)
- מחיקת בעלי דין והוספתם (תקנה 24 לתקנות)
- בקשה לשינוי בעל דין (תקנה 25 לתקנות)
- הנוהל בשינוי בעל דין (תקנה 26 לתקנות)
- פסק-דין לטובת מקצת מבעלי דין (תקנה 27 לתקנות)
- ייצוג בעלי דין (תקנות 28 עד 31 לתקנות)
- פסולי-דין (תקנות 32 עד 35 לתקנות)
- חילופי בעל דין (תקנות 36 עד 43 לתקנות)
- עילות, תביעות ואיחודן (תקנות 44 עד 48 לתקנות)
- כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)
- כתבי טענות – הוראות כלליות (תקנות 67 עד 90 לתקנות)
- תיקון כתב טענות (תקנות 91 עד 96 לתקנות)
- פסק-דין בהיעדר הגנה (תקנות 97 ו- 98 לתקנות)
- פגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור (תקנות 99א עד 99יא לתקנות)
- סילוק על-הסף (תקנות 100 ו- 101 לתקנות)
- הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים (תקנות 102 עד 122 לתקנות)
- חקירות, חשבונות ובדיקת נכסים (תקנות 123 ו- 124 לתקנות)
- מומחים (תקנות 125 עד 137 לתקנות)
- פלוגתאות (תקנה 138 ו- 139 לתקנות)
- קדם משפט (תקנות 140 עד 150 לתקנות)
- המועד לדיון (תקנות 151 עד 153 לתקנות)
- התייצבות וטיעון (תקנות 157 עד 161 לתקנות)
- עדות (תקנות 162 עד 177 לתקנות)
- הזמנת עדים (תקנות 178 עד 189 לתקנות)
- פסק-דין ופסיקתה (תקנות 190 עד 201 לתקנות)
- סדר דין מקוצר (תקנה 202 עד 214 לתקנות)
- תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)
- תובענה ממוכנת (תקנות 215א עד 215ד לתקנות)
- כתב-בי-דין אלקטרוני (תקנות 215ה ו- 215ו לתקנות)
- תביעה לפינוי מושכר (תקנות 215ז עד 215יג לתקנות)
- צד שלישי (תקנות 216 עד 223 לתקנות)
- טען-ביניים (תקנות 224 עד 232 לתקנות)
- אבעיות (תקנות 234 עד 239 לתקנות)
- בקשות בכתב (תקנות 241 עד 246 לתקנות)
- המרצת פתיחה (תקנות 248 עד 258 לתקנות)
- תובענה בענייני משפחה
- סעד זמני (תקנות 360 עד 392 לתקנות)
- סדר הדין בבית-הדין המיוחד (תקנות 393 עד 396 לתקנות)
- סדר הדין בערעור (תקנות 397 עד 471 לתקנות)
- טענת פסלות לישב בדין (תקנות 471א עד 471ג לתקנות)
- עורכי-דין (תקנות 472 עד 474 לתקנות)
- המצאת כתבי-בי-דין (תקנות 475 עד 503 לתקנות)
- תשלום לקופת בית-המשפט וממנה (תקנות 504 עד 510 לתקנות)
- הוצאות המשפט וערובה לתשלומן (תקנות 511 עד 519 לתקנות)
- שונות (תקנה 520 עד 529 לתקנות)
תובענה שבמקרקעין (תקנה 4 לתקנות)
שאלה: היכן תוגש תובענה במקרקעין?תשובה: תקנה 4 לתקסד"א קובעת כי תובענה שבמקרקעין תוגש לבית-המשפט שבאיזור שיפוטו הם מצויים.
שאלה: האם התובענה כולה צריכה לעסוק במקרקעין או מספיק כי חלקה יעסוק במקרקעין וחלקה האחר יעסוק בעניין שאינו במקרקעין?
תשובה: תקנה 4 לתקסד"א עוסקת במקרה שבו התובענה כולה עוסקת במקרקעין {ת"א 74967/04 אופיר שי ייצור שיווק ואספקה בע"מ נ' נתן שוורץ, פדאור 05(4), 630 (2005); ע"א 1049/94 דור אנרגיה בע"מ נ' חמדן, פ"ד נ(5), 820 (1997)}.
שאלה: אימתי יש להעלות הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית?
תשובה: טענה בדבר היעדר סמכות מקומית יש לטעון בהזדמנות ראשונה. משלא טען נתבע טענה זו ממילא ייחשב כמי שוויתר על הטענה.
שאלה: מהו הדין כאשר נכסי מקרקעין נמצאים במקומות שונים שבאיזורי שיפוט שונים?
תשובה: במקרה שכזה, יש לעתור לנשיא בית-המשפט העליון על-מנת שיורה על איחוד התובענות {ב"ש 548/82 מנליס נ' מנליס, פ"ד לו(4), 437 (1982)}.
שאלה: מהו דין תביעה שעניינה היטל פיתוח בגין מקרקעין?
תשובה: תביעה שכזו הינה תביעה כספית להשבת כספים ששולמו בגין היטלי פיתוח. זו אינה תביעה במקרקעין {דברי בית-המשפט ב- תא"ק (חי') 1058-12-11 מינהל מקרקעי ישראל חיפה נ' יעל יונה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: מהו פירוש המושג "מקרקעין"?
תשובה: ב- ה"פ (מרכז) 9412-06-08 {רשות הפיתוח – מינהל מקרקעי ישראל נ' חברת הדרי החוף מספר 63 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו} קבע בית-המשפט כי ניתן ללמוד כי מקום בו תוצאת תובענה עשויה להשפיע על רישום זכות, בין אם זכות קיימת או זכות פוטנציאלית וכן כאשר יש בהחלטה כדי להגדיר את יכולת השימוש במקרקעין, המדובר בתובענה במקרקעין.
בסוגיית ההתיישנות לגבי המונח "תובענה במקרקעין" נקבע כי תובענה לאכיפה של הסכם מכר היא תובענה במקרקעין שכן התוצאה של אכיפת הסכם מכר היא קבלת הזכות הרשומה על הקרקע וקבלת החזקה בה.
כאשר עסקינן באכיפת הסכם בקשר עם בעלות וזכויות בניה, וכן בהסכם שיתוף העוסק בתכנון ובניית דירות מגורים בדרך של בניה עצמית במשותף, התקשרות עם קבלנים וקבלני משנה, שירותי בניה וכיוצא בזה, המסקנה היא איפוא, שאין מדובר בתובענה צרופה במקרקעין אלא בתובענה שאינה כולה במקרקעין על-פי תקנה 3 לתקסד"א {ה"פ (יר') 49879-01-12 רון נחמיה נ' יעקב גורסד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
שאלה: מהו דין תובענה שהוגשה בבית-המשפט המחוזי בנצרת שחלק מסעדיה הינם במקרקעין וחלקם האחר הינו כספי?
תשובה: ב- ה"פ (נצ') 26019-12-11 {לביבה יאסין נ' חוסיין יאסין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי התובענה שבכותרת וביחס לסעדיה {למעט הסעד הכספי}, באה בגדר תובענה שבמקרקעין.
בהתאם ועל-פי תקנה 4 לתקסד"א, על התובענה להיות מוגשת במחוז חיפה, בעל הסמכות המקומית לדון בה, לאור מקום המקרקעין. בנוסף כוללת התובענה סעד כספי אשר על-פי סכומו, צריך להיות נדון בבית-משפט השלום {יובהר כי בהקשר לסעד הכספי, אין תחולה להלכת "העיקר והטפל"}.
לאור מכלול המפורט מן הדין להורות על מחיקת התביעה, כאשר על התובע להגיש תביעתו העיקרית במקרקעין שעניינה במקרקעין, לבית-המשפט המחוזי בחיפה, ואילו את הסעד הכספי לתבוע בבית-משפט השלום המוסמך.