botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

מיהו מוטב (סעיף 11 לחוק)

סעיף 11 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 כדלקמן:

"11. מיהו מוטב
(א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו.
(ב) קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת זיהויו.
(ג) כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה בלתי-חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח.
(ד) קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק בלבד מתגמולי הביטוח."

סימן ב' לחוק חוזה הביטוח מגדיר מיהו מוטב, מעמד המוטב וזכויות המבוטח והמוטב.

ההסדר החקיקתי של חוזה הביטוח והקביעה הנחרצת בחוק למי ישולמו תגמולי הביטוח מבהירים את כוונת המחוקק.

הסדר זה נקבע על-מנת שיהיה נהיר וברור למבטח מי זכאי לתגמולי הביטוח ושלא יידרש בירור ובדיקה בכל פעם שהוא נדרש לתשלומי תגמולי הביטוח. חיזוק לכוונה זו ניתן למצוא בסעיף 11(ב) לחוק חוזה ביטוח לפיו "קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת את זיהויו".

נראה כי המחוקק שם דגש רב על-כך שהמבטחים לא ידרשו למאמצים חריגים על-מנת לקבוע מיהו הזכאי לתשלומי תגמולי הביטוח ולחסוך עלויות בבדיקות ובירורים, כולל האם קיימות זכויות קנייניות אלו ואחרות לצדדים שלישים כיוון שסביר להניח שמאמצים אלו היו דורשים הקצאת משאבים שהיו גורמים לעלויות כספיות שהיו מתגלגלות על ציבור המבוטחים.

יתירה-מזאת, חוק חוזה הביטוח, קובע בסעיפים 11 עד 13 לחוק הסדרים מיוחדים לפיהם ניתן להקנות זכויות למוטב שאינו המבוטח עצמו. הסדרים אלו מאפשרים, לדוגמה, לבנק ששיעבד רכב לטובתו, להבטיח את זכויותיו גם בתקבולי הביטוח וזאת על-פי ההסדרים הספציפיים של חוק חוזה הביטוח {ת"א (שלום טב') 1743/98 בנק דיסקונט לישראל נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2000(2), 113, 114 (2000)}.

זכותו של מבוטח כוללת את הזכות לקבוע מוטב זולתו, ואף להחליף מוטב בהתאם להוראות החוק כל עוד לא קרה מקרה הביטוח וזאת בהתאם להוראת סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח {ראה גם ע"א (מחוזי ת"א) 2155-09 תדמיר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' יעל ירון, תק-מח 2011(2), 25208, 25213 (2011)}.

סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח קובע כי למוטב שנקבע בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח, מעמד מיוחד על פיו זכותו לתביעת תגמולי ביטוח במקרה ביטוח היא זכות בלתי-חוזרת ומשוריינת.

זכותו של צד שלישי מעוגנת בסעיף 36 לחוק החוזים הקובע כי "כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על-ידי שינוי החוזה".

מכאן שכאשר הוקנתה בחוזה הביטוח זכות למוטב שאינו צד לחוזה, מתגבשת זכות חוזית לטובתו אף כי אינו צד לחוזה. זכותו של המוטב לדרוש את קיום הזכות כלפיו נוצרת עם כריתת החוזה, ואולם הצדדים יכולים לשנות או לבטל את הזכות כל עוד לא הודיע לו אחד מהם על קיומה.

בהתאם להוראות חוק החוזים, מרגע שהודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, הופכת זכות זו לחסינה בפני שינוי או ביטול, ושינוי או ביטול הזכות מבלי שהמוטב הסכים לשינוי או לביטול, ומבלי שהודע לו על-כך - מקנה למוטב עילת תביעה כלפי המבטחת בגין הפרת החיוב שלטובתו.

הטעם לכך הוא היווצרות אינטרס ההסתמכות אצל המוטב מרגע שיודע על הזכות הקיימת לו. ויודגש, כי כאשר מתגבשת למוטב זכות כלפי המבטחת בפרק הזמן האמור - הזכות היא זכות עצמאית שאינה תלויה בזכות המבוטח {בר"ע (מחוזי ת"א) 1654/06 בן עדי צבי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2007(2), 3149, 3152 (2007)}.

מלשון סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח עולה, לכאורה, שההודעה בכתב על שינוי המוטב תקפה, אם נעשתה "כל עוד לא קרה מקרה הביטוח". כאשר בביטוח חיים משמע, אם נעשתה בחיי המבוטח ובטרם נפטר {כך לדוגמה ב- תמ"ש (משפחה ת"א) 19850/98 מירב שאבי נ' ג'רדלין שאבי, תק-מש 2002(2), 9, 15 (2002) קבע בית-המשפט כי במקרה דנן, הודעת המנוח, המבוטח, על שינוי במוטבי פוליסות הביטוח, לחברת הביטוח הדר, נעשתה בחודש אוגוסט 1997, ואילו מועד פטירתו בפברואר 1998}.

ב- ה"פ (שלום הר') 39882-05-10 רוזין כרים מרג'י נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2011(3), 1288, 1290 (2011)} קבע בית-המשפט כי בהתאם להוראות סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח הייתה למנוח הזכות, כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לשנות את קביעת המוטב בפוליסה, שכן עסקינן בקביעת מוטב שאינה "בלתי-חוזרת".

ואולם, לא נטען בפני בית-המשפט כי מעת הטלת העיקול לטובת משיבה מס' 12 ועד לקרות מקרה הביטוח נקטה משיבה מס' 12 בהליך כלשהו על-מנת לממש לטובתה את זכותו של המנוח לשנות את המוטב, ועל-כן, בהקשר זה, אין למשיבה מס' 12 להלין אלא על עצמה.