botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

מעמד הצד השלישי (סעיף 68 לחוק)

סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"68. מעמד הצד השלישי
בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי."

הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מקנה בידי הצד השלישי הניזוק זכות תביעה ישירה כנגד המבטח. כמובן, בין המבטח לבין הצד השלישי לא מתקיים קשר חוזי ישיר. הצדדים לחוזה הביטוח הם חברת הביטוח מחד, והמבוטח מהצד השני.

יחד-עם-זאת, בביטוח אחריות, המתייחס לחבות המבוטח כלפי הצד השלישי, מקים החוק זכות סטטוטורית בידי הצד השלישי - לתבוע במישרין את חברת הביטוח אשר ביטחה את חבות מבוטחה כלפי הניזוק {ראה למשל ע"א 2539/07 (מחוזי ת"א) הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מאיירס שיווק (1981) בע"מ, תק-מח 2008(4), 2669 (2008)}.

זכות התביעה הישירה שיש בידי הצד השלישי כנגד המבטחת מקימה את אינטרס המבטחת לנהל את הגנתה כנגד הניזוק למיטב הבנתה ולפי שיקול-דעתה.

אינטרס זה הוא ברור. מקום בו המבטחת צפויה לשאת בסיכון התשלום בתביעת הצד השלישי, מן הראוי להקנות בידיה את השליטה על ניהולו של ההליך והגנתה בתוך כך.

יחד-עם-זאת, זכות זו איננה מוחלטת. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מחייב את חברת הביטוח להודיע למבוטח, בכתב ומראש, על אפשרות התשלום לצד השלישי - ולאפשר למבוטח להתנגד לאפשרות התשלום בתוך פרק זמן של 30 ימים מראש.

חובת ההודעה מבוססת על האינטרס הלגיטימי שיש למבוטח, להשפיע על ההגנה בתביעת הנזיקין, ולמנוע תשלום בלתי-הולם, בלתי-ראוי או מופרז. כך למשל המבוטח עשוי לסבול העלאה בפרמיית הביטוח, מקום בו התביעה כנגד הצד השלישי מתקבלת ומתבצע תשלום.

בנוסף, קבלת תביעתו של הצד השלישי או פשרה הנערכת עימו, עלולות להזיק למוניטין של המבוטח ולשמו הטוב.

כך גם קיים הסיכון כי הסכמה לפשרה או תשלום לצד השלישי עלולים להתפרש כהודאה מצד המבוטח ויעודדו אנשים נוספים להגיש תביעות כנגדו.

האינטרס הלגיטימי שיש למבוטח במהלך של תשלום או פשרה מחייב את חברת הביטוח להיזקק למסירת הודעה ולאפשר למבוטח להתנגד לפשרה המוצעת. כך ניתן להניח כי המבוטח עשוי לעורר טעמי התנגדות תקפים, אשר יש בהם כדי לעורר שאלה בעניין נכונותם של פשרה או תשלום לניזוק.

יש לזכור כי ברגיל המבוטח אוגר בידו מידע רלוונטי אודות האירוע נשוא תביעת הנזיקין, וכן אודות הדרך בה מתנהל עסקו. ברגיל, מצב ידיעתו של המבוטח טוב ועדיף על-פני ידיעת המבטחת, שהרי המבוטח הוא הגורם הקרוב לעניין ואשר מצוי בדרך-כלל בפרשת האירוע, וממילא גם יודע טוב יותר מהם הפרטים הרלוונטים, אשר עשויים לשמש בידו במסגרת ההגנה כנגד תביעת הנזיקין. גם מן הטעם הזה, על חברת הביטוח להידרש לעמדתו של המבוטח.

הנה-כי-כן, אנו רואים שביסוד חובת ההודעה שבסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח עומדים האינטרסים של שני הצדדים: בראש ובראשונה, אינטרס המבוטח אשר עשוי לבקש להימנע ממהלך של תשלום או פשרה עם הצד השלישי.

ואולם, גם למבטחת ישנו אינטרס ברור לשתף את המבוטח במהלך הפשרה. המבטחת יכולה ליהנות משיתוף זה, בכך שתשיג מהמבוטח את המידע הרלוונטי לבירור פרטי האירוע, באופן המאפשר לה לקבל החלטה מושכלת בדבר המשך מהלכיה בתיק הנזיקין.

ובמילים אחרות, על המבטחת ליתן למבוטח הודעה מראש בדבר אפשרות של פשרה או תשלום לצד השלישי. מתעוררת בהקשר זה השאלה, מהו הדין מקום בו הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הפשרה ואינם רואים עין בעין. כך ייתכן, כי המבטחת תנתח את האירוע הנזיקי באופן המקים חבות, ותסבור כי ראוי להגיע לכלל פשרה עם הצד השלישי. מהצד השני, ייתכן כי המבוטח יסבור כי פשרה עם הצד השלישי נוגדת את האינטרס הלגיטימי שלו, וכי אין הוא מעוניין להתקדם בדרך זו. השאלה המתעוררת היא, האם למבוטח עומדת הזכות לשלול פשרה בין המבטחת לבין הצד השלישי.

בשאלה זו, יש לפתוח ולומר, כי זכות ההתנגדות של המבוטח כפופה בוודאי לחובתו לפעול בתום-לב. אין הוא רשאי לעורר התנגדות סתמית, אשר אין בה כל ממש ואשר צפויה להכביד.

כמובן, הכפפתה של זכות ההתנגדות לחובת תום-הלב אינה פוטרת לגמרי את הדילמה שמציג סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח.

כך ייתכן מצב בו שני הצדדים מעוררים שיקולים סבירים, המושכים לכאן ולכאן. המבטחת מצידה עשויה להדגיש את הסיכון שבקבלת התביעה הנזיקית, ואילו המבוטח מצידו עשוי להדגיש את השיקולים אשר עשויים לסלק את תביעת הנזיקין, או למצער לחייב את הצד השלישי באשם תורם משמעותי, שיש בו כדי להשפיע על זכותו המשפטית של המבוטח.

מהו הדין מקום בו המבוטח מעורר התנגדות סבירה? האם במקרה כזה מחוייבת המבטחת לקבל את התנגדותו ולנהל את הגנתה על-אף רצונה להתפשר? דומה כי בעניין זה יש לומר שזכות ההתנגדות של המבוטח איננה זכות וטו, ואין היא זכות מוחלטת. ספק אם המבוטח רשאי לכפות על חברת הביטוח לנהל הגנה שאין היא מאמינה בה, ומקום בו היא סבורה שראוי להתפשר.

יש לזכור, כי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מקנה לצד השלישי זכות תביעה ישירה כנגד המבטחת. מקום בו המבטחת היא בעלת דין ישירה בתביעה כנגד הצד השלישי, ראוי מן הסתם לאפשר לה לנהל את הגנתה לפי תפיסתה והבנתה.

דומה כי פרשנותו הראויה של סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, בכל הקשור לזכות ההתנגדות, מעמידה למבוטח את ההזדמנות לשכנע את חברת הביטוח בצדקת עמדתו ובפסול שהוא מוצא בפשרה המוצעת. ובמילים אחרות, למבטח אין שיקול-דעת מוחלט באשר לתשלום לצד ג' {ת"א (שלום ת"א) 48025/07 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ נ' דני ספונקין, תק-של 2009(1), 25362, 25363 (2009); ת"א (שלום ת"א) 734309/04 ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לבי נ' בר עוזי, תק-של 2006(1), 18199 (2006); ת"א (כ"ס) 1977/03 מנורה חברה לביטוח נ' מנסור איסלאם, דינים שלום כרך כד, 315 (2003); בר"ע (יר') 3006/97 אלמשרק חברה לביטוח נ סע גל חברה להשכרת רכב, תק-מח 97(1), 1636 (1997); ת"א (ת"א) 246/93 מפעלי ייצור והוצאה לאור בע"מ נ' חברה כלכלית לירושלים בע"מ, דינים מחוזי, כרך לג(2), 233 (2002)}.

ואולם, מקום בו ניתנה למבוטח ההזדמנות האמיתית להביע-דעתו ולשכנע את חברת הביטוח - עליו להסתפק בכך. אין הוא יכול להוסיף ולכפות על חברת הביטוח את עמדתו. חברת הביטוח רשאית לגבש עמדה עצמאית משלה בנוגע להגנתה ובלבד שאכן נתנה למבוטח הזדמנות לשכנעה {ראה גם תא"מ (שלום ר"ל) 700042-08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בע"מ אלפא אפיקים, תק-של 2010(4), 56482, 56475 (2010)}.

הפרשנות המקובלת לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, היא כי לניזוק זכות תביעה ישירה מול חברת הביטוח ללא צירופו של המזיק-המבוטח עצמו {בר"ע (יר') 3006/97 אלמשרק חברה נ' סע גל חברה, תק-מח 97(1), 1636 (1997); ע"א (מחוזי ת"א) 2470/02 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלוש עופר, תק-מח 2005(3), 6533 (2005); ת"א (שלום עכ') 1840-06 נעמה אחמד בן מוחמד נ' עיריית כרמיאל, תק-של 2010(3), 58167, 58168 (2010)}.

הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, איפוא, יוצרת את היריבות המשפטית המאפשרת לצד השלישי, לתבוע ישירות את המבטחת {ת"א (שלום חי') 12684-06 ג'רמין פריינטה נ' דה אור אירועים, תק-של 2010(3), 50725, 50727 (2010)}.

מקום בו לא הודיעה המבטחת למבוטח על הפשרה ושללה מהמבוטח את זכותו להתנגד להסכם הפשרה, לא יהיה המבוטח חב בתשלום ההשתתפות העצמית, שכן הופרו ההוראות הקוגנטיות שבסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, כמו גם חובת תום-הלב {כל אחת בנפרד; ראה לעניין זה גם ת"א (שלום ת"א) 705351/08 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ורור ריאד, תק-של 2008(4), 12600, 12603 (2008)}.

סיפא של סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, מורה כי טענה שהמבטח יכול היה לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי - מגיש התביעה {ת"א (שלום חי') 23857-06 חורי חנא נ' פארק המים (נווה ים 1999) בע''מ, תק-של 2009(2), 16077, 16080 (2009); ת"ק (תביעות קטנות ב"ש) 1703/06 אגרנט איגור נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(1), 4085 (2008)}.

יתירה-מזאת, לאור הסיפא שבסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, ולאור הריחוק שיש בין צד ג' לבין המזיק, שיקולים של מדיניות משפטית ראויה מחייבים להטיל על המבטח הוכחת אי-התקיימות תנאי לכיסוי ביטוחי גם בתביעה של צד ג' כנגדו {ת"א (שלום ת"א) 22298/08 בצ'צ'ו גיל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2009(1), 33661, 33663 (2009)}.
אם כן, הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, דורשת מן המבטח להודיע למבוטח אודות כוונתו לשלם לצד השלישי. ב- ת"א (שלום עכ') 1263-07 {אביבה אברהם נ' עיריית קריית ים, תק-של 2010(2), 62580 (2010)} קבע בית-המשפט כי המבטחת מילאה אחר הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח ודיווחה לעיריה אודות ההצעה, וכנראה שגם אודות נטייתה להסכים להצעה, אלא שהעיריה התנגדה להצעת בית-המשפט.

ב- ת"א (שלום חי') 1944/05 {יצחק אריאל נ' קיבוץ טירת צבי, תק-של 2009(3), 6920, 6929 (2009)} קבע בית-המשפט כי ראוי להדגיש כי לולא סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח היה על המבטחת לשלם את כל תגמולי הביטוח לידי הקיבוץ - שהוא לא רק המבוטח על-פי הפוליסה אלא גם המוטב - ומחובתו של האחרון היה להעבירם לידי התובע. העובדה שקיים נוהל לפיו בהיעדר מחלוקת בנוגע לכיסוי ביטוחי משלם המבטח את תגמולי הביטוח ישירות לניזוק אין בה כדי לשנות את העובדה האמורה.

ב- ת"א (שלום ת"א) 721294/08 {הראל חברה לביטוח בע"מ נ' וורצל ישראל, תק-של 2009(3), 2139, 2140 (2009)} קבע בית-המשפט כי בתאריך 2.10.07 שלחה התובעת לנתבע מכתב על-פי האמור בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח ופעלה כמתבקש ממנה בתור מבטחת סבירה. הנתבע לא שלח כל הודעת התנגדות. משכך, בית-המשפט לא סבר כי מן הראוי לקבוע תיק זה להוכחות ודינו להיות מוכרע כבר בשלב המקדמי של הדיון בתיק.

ב- ת"א 49562/95 {דולב חברה לביטוח בע"מ נ' שוורץ, דינים שלום כרך יד 86} בית-המשפט צידד בדעה שחברת הביטוח אינה זכאית לשלם דמי נזק לצד ג' ללא קבלת הסכמתו של המבוטח.

עוד נקבע כי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח יוצר יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח. לצד השלישי כוח לתבוע במישרין את המבטח. יחד-עם-זאת, הזיקה הישירה בין הצד השלישי ובין המבטח אינה בלתי-תלויה במבוטח. זכותו של הצד השלישי אינה עצמאית ואין לצד השלישי זכות חוזית ישירה כלפי המבטח. זכותו הינה זכות נגזרת והיא נשאבת מההסכם שבין המבוטח לבין המבטח. תלותו של הצד השלישי במבוטח מתבטאת בשלוש מגבלות המוטלות על כוח התביעה של הצד השלישי וביניהן זכות המבוטח להתנגד לתשלום על-ידי המבטח.

ב- ת"א (שלום ת"א) 707231/06 {הדר חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית ערערה, תק-של 2007(2), 1733, 1734 (2007)} קבע בית-המשפט כי אין מחלוקת על-כך שהתובעת לא שלחה לנתבעת הודעה ספציפית באשר לכוונתה להגיע להסדר פשרה עם צד ג', וממילא לא ניתנה לנתבעת אפשרות להתנגד לפשרה.

בעניין זה, בית-המשפט לא מקבל את עמדתה של התובעת לפיה די בחתימתה של הנתבעת על ייפוי-כוח המסמיך את עורך-הדין להגיע לפשרה על-מנת לקיים את הוראותיו של סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח וזאת בשל חובת הגילוי המוטלת על המבטחת ובא-כוחה וחשיבותה של זכות ההתנגדות המוקנית לנתבעת.

ב- תא"מ (שלום ת"א) 43797-10-10 {הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מולה מנגיסטו, תק-של 2011(3), 15045, 15047 (2011)} קבע בית-המשפט כי משאין מחלוקת על האחריות לתאונה ומאחר בית-המשפט דחה את טענות נתבעת מס' 2 לפיה אין כיסוי ביטוחי, בית-המשפט קבע כי נתבעת מס' 2 חייבת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין התאונה, לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח.

ב- ת"א (שלום עכ') 15280-03-09 {מיכאל רישה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2011(3), 13235, 13237 (2011)} קבע בית-המשפט כי התובע אינו יכול להגיש את התביעה בשנית כנגד נתבעת מס' 2, המעביד, לאחר שקיבל פסק-דין נגדה, ולכן הורה בית-המשפט על מחיקתה. ואולם, אין במחיקה זו כדי לפגום בהמשך ההליכים נגד נתבעת מס' 1, שכן לתובע עילת תביעה ישירה נגדה מכוח הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח.

ב- ת"ק (תביעות קטנות חי') 47720-02-11 {יחיאל ויינברג נ' רגינה בן חיים, תק-של 2011(3), 5885 (2011)} טען התובע כי מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, מחוייבת חברת הביטוח, נתבעת מס' 2, לברר את התביעה תוך 30 יום.

בית-המשפט קבע כי אין סעיף הנ"ל יכול לסייע לתובע, ואין הוא מהווה תחליף למסירה לנתבעת מס' 1. הסעיף חל במקרה שבו מקבלת חברת הביטוח הודעה על התאונה מהמבוטח שלה, שאז חובה עליה לבצע בירור תוך 30 יום.

במקרה דנן, לא קיבלה חברת הביטוח הודעה מהמבוטח על התאונה, ולכן אין הסעיף חל. אין כל חובה על חברת הביטוח לאתר את הנתבעת עבור התובע.

ב- תא"מ (שלום נת') 23320-11-09 {שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו אליהו, תק-של 2011(2), 156852, 156855 (2011)} קבע בית-המשפט כי התובעת לא הוכיחה כנדרש שהיא זכאית לגבות מהנתבע דמי השתתפות עצמית. התובעת החליטה לשלם לצד השלישי פיצוי בגין נזקיו בתאונה, למרות שבדיווח של הנתבע, הוא טען שרוכב הקטנוע אשם בתאונה.

התובעת לא הראתה שיצאה-ידי-חובתה, על-פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, להודיע למבוטח על דרישת הפיצוי של הצד השלישי ולקבל את עמדתו לגבי נסיבות התאונה.