דוקטרינת הצפיות הסבירות של המבוטח

דוקטרינת הציפיות הסבירה הינה כלל פרשני משפטי שאין צורך לפרטו בכתבי הטענות.

דוקטרינה זו, אשר מקורה בדין האמריקאי, מאפשרת לבתי-המשפט לפסוק בניגוד לתנאים מפורשים בחוזה הביטוח ובלבד שתנאים אלו אינם מתיישבים עם הציפיות הסבירה של המבוטח.

לדוקטרינה זו "גרסה חזקה", המחילה אותה ללא תלות בלשון החוזה ומאפשרת לבית-המשפט לפסוק בניגוד לתנאיו, וכן "גרסה חלשה", המחילה אותה במקרים בהם לשון הפוליסה עמומה ודו-משמעית.

בישראל נקלטה דוקטרינה זו במפורש ב- רע"א 3128/94 {אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3), 281 (1996) (להלן: "הלכת רמת חן")}, אם כי הדעות היו חלוקות בנוגע להיקף תחולתה נתקבלה לבסוף בגרסתה המצומצמת. ובמילים אחרות, תחולתה של הדוקטרינה צומצמה רק "לאותם מקרים שבהם אין הפוליסה מכילה פתרון חד-משמעי למצב שהתהווה, או למקרים שבהם מוביל הכתוב לתוצאה אבסורדית אשר הדעת אינה סובלתה" {מתוך דברי כב' השופט ג' בך, 299}.

למותר לציין, כי לדעת כב' השופט מ' חשין, התומך בהלכת רמת חן בגרסה החזקה, אין להגביל את תחולת הדוקטרינה בסוברו כי "אין צורך כי נשרטט במדוייק את גבוליה של דוקטרינת הציפיות הסבירות: אם תחול רק בדו-משמעות המתגלית בחוזה או אם תחול גם במקרים אחרים. נזכור לעניין זה, שהשאלה אם תניה פלונית בחוזה נתון היא "חד-משמעית" או "דו-משמעית" תולה עצמה, מצידה, בטכניקה שננקוט לפירוש החוזה: והרי יש תניות שבדרך פירוש אחת תהיינה "חד-משמעיות" ואילו בדרך פירוש אחרת תהיינה "דו-משמעיות". חלוקת תניותיו של חוזה בין תניות "חד-משמעיות" לבין תניות "דו-משמעיות" עלולה להוכיח עצמה כמשענת קנה רצוץ לייסד עליה דוקטרינות לפירוש חוזים או חוקים" {שם, 306}.

מבוטח המבקש להחיל את דוקטרינת הציפיות הסבירות נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, קיומה של ציפיה אישית לקבלת כיסוי ביטוחי {מבחן סובייקטיבי}. השני, סבירות הצפיה, כלומר כי ציפייתו לקבלת כיסוי בנסיבות המסויימות של חוזה הביטוח עומד במבחן האדם הסביר {מבחן אובייקטיבי}.

אומנם נכון, תחולת דוקטרינה זו צומצמה שעה שהמדובר בפוליסת ביטוח קבוצתית, שכן במקרה מעין זה הנחת היסוד הינה שהצדדים לפוליסה התקשרו בחוזה לאחר משא-ומתן במהלכו בחנו בצורה מושכלת את התנאים השונים והיו מודעים למשמעותם.

ב- ת"א (שלום חי') 2701-06 {תמר פרנקו נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2010(3), 85629, 85635 (2010)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן, הסייגים מרוקנים למעשה מתוכן את הכלל. תוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת, אינה סבירה כך שהחלת הדוקטרינה בגרסתה המצמצמת דיה כדי להביא למסקנה כי דין הסייג להתבטל.

מעדות התובעת עולה, כי ציפתה לקבל כיסוי ביטוחי לכל אחת ואחת מהמחלות הקטלניות המנויות בפוליסה ולא העלתה על דעתה כי בעקבות הסייגים 1% בלבד מהגידולים השפירים במוח יהיה מכוסה בפוליסה.

כמו-כן, הדיוט לא יבין כי זולת הכותרת "גידולים שפירים במוח" ריקה התניה החוזית מתוכן. אין זה סביר לדרוש ממבוטחים לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי טרם התקשרות בחוזה ביטוח. ניתן לומר איפוא כי היסוד האובייקטיבי התקיים אף הוא.

עוד צויין כי למעשה, עוד בטרם אומצה בישראל דוקטרינת הציפיות הסבירה של המבוטח בשמה המפורש קבע בית-המשפט בהסתמך על העקרונות העומדים מאחוריה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

דוקטרינת הצפיות הסבירות של המבוטח