botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

פשיטת רגל או פירוק של המבוטח (סעיף 69 לחוק)

סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"69. פשיטת רגל או פירוק של המבוטח
(א) אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים המפורטים להלן ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח, לא יהיו זכויותיו של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו, אלא יעברו לצד השלישי והוא יהיה רשאי לתבוע את המבטח על-פי זכויות אלה; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.
(ב) ואלה האירועים:
(1) המבוטח הוכרז פושט רגל או בא בהליכי פשיטת רגל לידי פשרה או סידור עם נושיו;
(2) המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עזבונו בפשיטת רגל;
(3) במבוטח שהוא תאגיד - ניתן עליו צו פירוק, או נתמנה לו כונס נכסים או מנהל לעסקיו או למפעלו, או נתקבלה בו החלטה לפירוק מרצון, למעט פירוק מרצון לשם שינוי מבנה או לשם התמזגות עם תאגיד אחר."

על מטרת חקיקתם של סעיפים 68, 69 לחוק חוזה הביטוח עמד א' ידין בספרו {חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (התשמ"ד), 162} ולפיהם "קודם לחקיקת חוק חוזה הביטוח, היעדר הקשר בין המבטח לצד השלישי גרם לשתי בעיות: "1) מה הדין אם המבטח אומנם משלם למבוטח, אך המבוטח אינו משלם לצד השלישי; 2) מה הדין אם המבוטח פשט את הרגל, ובמקרה של תאגיד - מתפרק, האם תביעתו נגד המבטח נמצאת בין הנכסים המתחלקים בין כלל נושיו ותביעת הצד השלישי באה על סיפוקה רק במידה שנכסי המבוטח מספיקים לסיפוק כלל נושיו? על שתי בעיות אלה, שבהן מתבטאת חולשת עמדתו של הצד השלישי, עונים סעיף 68 וסעיף 69. הראשון יוצר קשר ישיר בין הצד השלישי למבטח, השני מבטיח זכויותיו של הצד השלישי בפשיטת רגלו או בפירוקו של המבוטח. שני הסעיפים הנ"ל אינם חדשים. לפני חוק חוזה הביטוח היו שתי הבעיות הנ"ל נושא לחקיקה אחרת... פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970... חוק הבטחת תגמולי ביטוח לצד שלישי, התשל"ז-1976. פקודת ביטוח רכב מנועי ממשיכה לחול בעוד חוק הבטחת תגמולי ביטוח בוטלה על-ידי החוק החדש" {ראה גם בש"א (שלום ר"ל) 3591/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ש.ש.פ.ר בניה והשקעות בע"מ, תק-של 2001(4), 8095, 8098 (2001)}.

בהצעת חוק חוזה הביטוח ודברי ההסבר שפורסמו בהצעת החוק {1081 תשל"ג, 426} נאמר על-ידי יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ ורהפטיג: "הצעת חוק זאת באה לתקן פגימה שבית-המשפט העליון הפנה את תשומת-ליבו של המחוקק והוא העובדה, שזכויות המבוטח, אף אם הן נתונות לחבות כלפי צד שלישי נחשבות כיום נכס של המבוטח וכתוצאה מכך נכללות בין נכסיו, במקרה של פשיטת רגל... בדרך זו זכותו של הצד השלישי שכול הביטוח נעשה רק לטובתו ולמענו נמצא מקופח. הצעת החוק באה לתקן את המצב ולהבטיח שהחבות כלפי צד שלישי לא תהא נתונה להיכלל בנכסיו הכלכליים של האדם החייב".
על הקשר בין סעיפים 68 ל- 69 לחוק חוזה ביטוח אמר א' ידין {שם, 165, סעיף 152} כי "ניתן להפעיל את סעיף 68 גם אם במבוטח אירע אחד האירועים המפורטים בסעיף 69(ב), וקשה לראות מדוע היה צורך להוסיף לצד השלישי את זכות התביעה הנתונה לו בחלק השני של סעיף 69(א). נדמה שזכות התביעה הניתנת לצד השלישי בסעיף האחד היא אותה זכות הניתנת לו בסעיף האחר, ושהרבותא של סעיף 69(א) אינה בקטע המתחיל במילים 'אלא יעברו [...]' אלא בקטע שלפני מילים אלה. עיקר ההוראה הוא איפוא, שגמולי הביטוח או הזכות להם נשמרים לצד השלישי ואינם מתחלקים בין כלל נושי המבוטח...".

סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח בא להגן על ניזוק ממקרים מיוחדים בהם נהפך המבוטח לבלתי-סולבנטי, כך שהמבטח לא יוכל להימנע מתשלום תגמולי הביטוח בנסיבות בהן הפך מבוטחו לחדל פירעון. על-פי הוראות הסעיף, במקרה שכזה זכות המבוטח לתגמולים עוברת ישירות לנפגע.

סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח אומנם נוקב במספר מצומצם של אירועים כדוגמת מתן צו פירוק ו/או מינוי כונס נכסים, אך יחד-עם-זאת נקבע זה מכבר כי רשימת המקרים המנויים בסעיף הנ"ל - איננה רשימה סגורה.

חברת הביטוח אינה יכולה לטעון לקיזוז חובות המבוטח כנגד תגמולי הביטוח הזכאי להם צד שלישי, כלומר, החובות אשר חב להם המבוטח כלפי המבטח, אינן נכללות במסגרת הטענות שהמבטח יכול לטעון כלפי צד שלישי כנקוב בסיפא של סעיף 69(א) לחוק חוזה הביטוח.

תשלום דמי הביטוח נראה לכאורה כתנאי הנובע מחוזה הביטוח, שהרי זוהי התמורה למחוייבותו של המבטח כלפי המבוטח, לרבות כלפי צד שלישי מכוחו של חוזה הביטוח. ברם - הלכה למעשה לא כך הם פני הדברים. משניתן תוקף לחוזה הביטוח המקנה זכויות שיפוי לניזוק צד שלישי, הסוגיה של גביית דמי הביטוח נותרת במישור היחסים שבין המבטח למבוטחו, ואין היא משליכה למערכת היחסים שבין המבטח לבין צד שלישי ניזוק אף שהאחרון תובע מכוח הפוליסה שהוציא המבטח למבוטח {ראה גם רע"א 5912/91 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מצליח, פ"ד מט(3), 265 (1995); ע"א (מחוזי נצ') 303-09 עיריית תל אביב - יפו נ' שחר יפעת, תק-מח 2010(3), 17158, 17161 (2010)}.

בהתאם לסעיף 69 לחוק חוזה הביטוח ניתן לתבוע את חברת הביטוח של חברה שבפירוק וזאת אף בלא שצורפה החברה כבעלת דין {ראה גם רע"א 5912/91 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' המצליח, פ"ד מט(3), 265 (1995); ת"א (שלום חי') 10283-06 אברהם עינצ'י נ' עיריית חיפה, תק-של 2010(2), 136065, 136066 (2010); ע"א (מחוזי חי') 602/94 קופלוביץ יהודית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 2049 (1996); ע"א 1574/06 יהל מהנדסים ניהול תאום ופיקוח (1987) בע"מ נ' שלמי עד בע"מ, תק-על 2007(2), 1292 (2007); בש"א (מחוזי יר') 1945/05 מיכל דורון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2006(1), 9110 (2006); בר"ע (מחוזי יר') 3006/97 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' סע גל חברה להשכרת רכב בע"מ, תק-מח 97(1), 1636 (1997)}.

מטרת סעיף 69(א) לחוק חוזה הביטוח, היא הגנה על צד שלישי ומתן עדיפות לזכויות צד שלישי ניזוק כלפי המבטח. מבטח אינו יכול להעלות טענות קיזוז מכול סוג שהוא נגד צד שלישי ניזוק. אין לאבחן בין טענת קיזוז בנושא פרמיות ביטוח לבין ההשתתפות העצמית שכן במהותן הן טענות חיצוניות לפוליסה ולכן אין לקזז את סכום ההשתתפות העצמית מתשלום דמי הביטוח {ת"א (שלום ת"א) 24032-08 חיה אליהו נ' תדיראן אמפא שיווק ושירות בע"מ, תק-של 2009(4), 13870, 13871 (2009)}.

הן המבטח והן הצד השלישי הניזוק אינם "אשמים" בפירוק המבוטח ולפיכך אין מקום לשנות את מצבם לפי חוזה הביטוח בטרם הליכי הפירוק.

מחד, אין לאפשר למבטחת לקזז חובות של המבוטח שאינם נובעים מחוזה הביטוח ובכך להיטיב את מצבה על חשבון צד שלישי הניזוק. מאידך, אין לחייב את המבטחת לשלם לצד השלישי את דמי ההשתתפות העצמית שהם מתחת לסף האחריות שלה.

סעיף 69(א) לחוק חוזה הביטוח מגן על הצד השלישי הניזוק שזכויותיו לא יפגעו מפירוק המבוטח ואולם אין מקום להיטיב את מצבו של הצד השלישי התובע על-פי חוזה הביטוח על חשבון המבטחת.

מניסוח הסיפא לסעיף 69 לחוק חוזה הביטוח עולה שהמבטח יכול להעלות טענות אלה רק מכוח חוק חוזה הביטוח או מכוח הסכם הביטוח שבין המבטח למבוטחת. על-פי הסיפא הנ"ל, רשאי המבטח לטעון טענות המהוות הפטר על-פי הוראות החוק, כגון, טענות בעניין היקף החבות, ביטוח יתר, ביטוח חסר, הקטנת נזק, תחלוף, הכשלת בירור חבות, מרמה בתביעת תגמולים - הכול כמפורט בחוק חוזה הביטוח.

מהוראות סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח ניתן ללמוד כי הכרזת פשיטת רגל או צו פירוק כינוס נכסים והקפאת הליכים {אירוע מאלה המפורטים בסעיף 69(ב) לחוק חוזה הביטוח} מעביר את הזכויות של המבוטח בשל אותה חבות מכוח הפוליסה לצד שלישי שרשאי לתבוע את המבטח על-פי זכויות אלה.

פשיטת רגל או הקפאת הליכים או פירוק של המבוטח איננה מבטלת את חוזה הביטוח. חוזה הביטוח, ככל שהיה תקף ערב פשיטת הרגל או הקפאת ההליכים, ממשיך להיות שריר וקיים ויש לפעול על-פי הוראותיו, ובכפוף להוראות חוק חוזה הביטוח {ת"א (שלום עפ') 3934-02-08 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' איגור מורוזובסקי, תק-של 2009(4), 19740, 19741 (2009)}.

סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח קובע כי במקרה של חדלות פירעון של המבוטח, תגמולי הביטוח אינם חלק ממסת הנכסים העומדים לחלוקה בין כלל הנושים, והחוק מקנה לצד השלישי יתרון על-פני הנושים האחרים של המבוטח. הסעיף מקים יריבות בין הצד השלישי למבטח בביטוח אחריות, כאשר התרחש במבוטח מצב מהותי של חדלות פירעון {מאיר יפרח ו- רפאלה חרל"פ-ששון דיני ביטוח (מהדורה שנייה), 189}.

ב- ת"א (שלום חי') 7745-06 {אולג גינזבורג נ' קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (עיכוב הליכים), תק-של 2011(2), 14343, 14345 (2011)} קבע בית-המשפט כי לנוכח היעדר האפשרות לתובע להיפרע ממעבידתו בשל היותה חדלת פירעון, הרי שסעיף 69 לחוק חוזה הביטוח חל בענייננו ויש בכך אף כדי להגשים את מטרתו {ראה גם בש"א (ת"א) 117367/99 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו}.

ב- רע"א 5912/91 {המגן חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם מצליח, פ"ד מט(3), 265 (1995)} קבע בית-המשפט כי הדיבור "טענה" שבסיפא לסעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, יש לתת משמעות מצמצמת של טענה הנובעת מתנאיו של חוזה הביטוח גופו בלבד, להבדיל מטענה שהיא "חיצונית" לחוזה {ראה גם ת"א (שלום חי') 11795-07 ופיק עיאשי נ' סעיד עותמאן בע"מ, תק-של 2010(1), 14045 (2010)}.

ב- ע"א (חי') 602/94 {קופלוביץ יהודית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 2049 (1996)} קבע בית-המשפט כי הזכויות העוברות לניזוק לפי סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח אינן יכולות להיות זכויות רבות יותר מאלה שהיו למבוטח עצמו וכי "השתתפות עצמית" פירושה שחבות המבטח אינה לפיצוי מלוא הנזק אלא הנזק פחות ההשתתפות העצמית.

ב- ת"א (שלום ת"א) 10293-08 {קמנצ'ב יוסף נ' טורלין איי די בע"מ, תק-של 2009(3), 20276, 20277 (2009)} קבע בית-המשפט כי משהוראת סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, מעמידה את התובעים בנעלי חירם גת ומקנה להם זכות תביעה ישירה כנגד איילון הרי שתביעתם מתיישנת במועד בו הייתה מתיישנת תביעתה של חירם גת כנגד איילון.

מהאמור לעיל נובע כי משהתביעה כנגד חירם גת הוגשה בטרם חלוף מועד ההתיישנות ומשהגשת התביעה, הקנתה לחירם גת, כמבוטחת, זכות תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על-פי הפוליסה, עוברת זכות תביעה זו לידי התובעים מכוח הוראות סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח.

כתב התביעה המתוקן, הוגש כשנה לאחר הגשת התביעה כנגד חירם גת. במועד זה, תביעת חירם גת כנגד איילון, טרם התיישנה לפיכך גם תביעתם הישירה של התובעים, כנגד איילון, טרם התיישנה ודין הטענה בדבר התיישנות התביעה כנגד איילון להידחות {ראה לעניין זה גם ע"א 6945/98 משמר חברה לשמירה ביטחון ושירותים בע"מ נ' קסטיאל, פ"ד נו(5), 170 (2002)}.

ב- ת"א (שלום ת"א) 28245/07 {שקד גיא נ' שקד יצחק, תק-של 2007(4), 30372, 30375 (2007)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן לא הונחה כל תשתית לכך שהמבוטחת נמצאת במצב של חדלות פירעון מהותית. מינוי כונס הנכסים נעשה בהסכמה שבין הצד השלישי {התובע} לבין המבוטחת - שהינה חברה בבעלות אביו של התובע, אך ורק כדי להקים לכאורה, יריבות בין התובע לבין המבטחות. אלא שבהיעדר חדלות פירעון מהותית, אין תחולה לסעיף 69 לחוק חוזה הביטוח.

הנימוק לבקשה הינו סתמי - "על-מנת לחסוך בהתדיינות ובזמן". אין בבקשה כל טיעון לגבי מצבה הכלכלי של המבוטחת, מה היקף חובותיה ואם היא נכנסה למצב של חדלות פירעון כלל.