botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

מתן הודעות (סעיף 37 לחוק)

סעיף 37 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"37. מתן הודעות
(א) הודעה של המבטח למבוטח או למוטב תינתן לפי מענם האחרון הידוע למבטח.
(ב) הודעה של המבוטח או של המוטב למבטח תינתן, לפי ברירת המודיע, למבטח לפי מען מקום עסקיו, לסוכן הביטוח כאמור בסעיף 35, או לאדם אחר בישראל שמענו צויין בפוליסה או שהמבטח הודיע להם עליו בכתב.
(ג) לא היה למבטח מקום עסקים בישראל וגם לא ניתן מען של אדם אחר בישראל, אין המבטח זכאי להסתמך על-כך שלא ניתנה הודעה של המבוטח או של המוטב, או על שניתנה באיחור."

סעיף 37 לחוק חוזה הביטוח אינו עוסק בכל ההיבטים של מסירת הודעות אלא רק במען למסירתן. הסעיף אינו מתייחס לצורת ההודעה, לדרך המסירה או למועד המסירה ועל-כן יש לפנות לסעיף 60 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 הקובע כי הודעה "תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין {ת"א (שלום חי') 7703/04 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' אלבז עדנה, תק-של 2009(3), 26977, 27005 (2009)}.

בחוק חוזה הביטוח לא קיימת דרישה למשלוח הודעה בכתב, בדואר רשום, וביחס לדרישת הודעה בכתב נקבע בסעיף 37(א) לחוק חוזה הביטוח שהודעה תינתן לפי המען האחרון הידוע למבטח {ת"א (שלום בי"ש) 1185/07 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' דרעי ניסים, תק-של 2009(1), 15756, 15757 (2009); בש"א (שלום נצ') 4911/06 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מחמוד סוידאן, תק-של 2007(1), 1545, 1546 (2007)}.

כלומר, הודעת הביטוח אינה טעונה צורה פורמאלית, אלא אם צורה מסויימת מתחייבת על-פי החוק {חוק חוזה הביטוח דורש, בדרך-כלל, הודעה בכתב} או על-פי תנאיו של החוזה {הפוליסה התקנית לביטוח רכב למשל, מורה כי הודעת הביטוח תישלח בדואר רשום}. בהיעדר דרישה מיוחדת כאמור, יש ליתן את ההודעות בדרך המקובלת בנסיבות העניין. בפסיקה נקבע כי הודעת הביטול יכולה להינתן בעל-פה ואף בדרך של התנהגות, ובלבד שיהיה בה כדי להעיד באופן ברור וחד-משמעי על ביטול החוזה. הודעת הביטול אף יכולה להיות מותנית {י' אליאס דיני ביטוח (התשס"ב-2002), 357}.

זאת ועוד. על-פי סעיף 37 לחוק חוזה הביטוח ניתן להסיק כי לעניין משלוח הודעות סוכן הביטוח מהווה שלוחה של חברת הביטוח ולא של המבוטח, שהרי סעיף 37(ב) לחוק חוזה הביטוח מתיר למבוטח להעביר הודעות למבטח באמצעות סוכן הביטוח ומכאן שסוכן הביטוח לא יכול להיות שלוחו של המבוטח שכן שלוחו של אדם כמותו.

סעיף 37(א) לחוק חוזה ביטוח שעניינו מתן הודעה של המבטח למבוטח אינו מתיר למבטח להעביר הודעות למבוטח על-ידי המצאתם לסוכן הביטוח {למעט במקרה בו המבוטח ציין את כתובת סוכן הביטוח כמענו האחרון} ומכאן ניתן גם כן להסיק כי סוכן הביטוח מהווה שלוחו וחליפו של המבטח {ת"א (שלום טב') 1723/01 סבאח סלאח נ' עלי מוחמד סבאח, תק-של 2003(2), 23061, 23063 (2003)}.