דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
"מעמדו" של המזיק
במקרים של רשלנות רפואית, בית-המשפט בודק את "מעמדו" של המזיק. כלומר, קיימת חשיבות באם מדובר ברופא ותיק או רופא "צעיר"/זוטר או במתמחה, שכן, ככל שהרופא בדרגה בכירה יותר, כך מצופה ממנו לשאת באחריות גדולה יותר בשל נסיונו העשיר יותר.חובת הזהירות היא אובייקטיבית, אך חלק ממרכיביה הינם גם יכולתו הסובייקטיבית של הרופא. אשר-על-כן, אין דינו של רופא מומחה כרופא זוטר. רמת הזהירות האובייקטיבית אשר מצופה מרופא בכיר ובעל ניסיון לעמוד בה גבוהה מזו החלה על רופא הנמצא בתחילת דרכו. לפיכך, יש לבחון מהו הידע שהיה פרוש או נמצא בטווח ידם של ה"שחקנים" ומהי הרמה המקצועית ששררה באותה העת {ע"פ 7193/04 ולדימיר יקירביץ' נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(2), 734 (2007)}.
רופא משפחה "נדרש, להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת-החולים רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית-החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו" {ת"א (חי') 959/00 אבילפזוב סמירה נ' קופת-חולים של ההסתדרות הכללית, תק-מח 2004(3), 2466 (2004); ת"א (יר') 6359/04 שגיב אביטן נ' שרותי בריאות כללית, תק-מח 2006(2), 9733 (2006)}.
אזר ונירנברג, גורסים בספרם {רשלנות רפואית (מהדורה שנייה ומעודכנת, התש"ס-2000), 371} כי "עקב הפקדת האבחון והטיפול של עניין רפואי מסובך זה בידי מתמחה, נמצאה במקרה זה התרשלות. העברת אחריות לרופא זוטר תלויה בשאלה, אם הרופא, המעביר טיפול לרופא זוטר, משוכנע ביכולתו של האחרון לבצע את הטיפול. אם קיים ספק תיחשב העברת הטיפול לרופא הזוטר לרשלנית. בפסק-הדין בעניין עמר, קטינה נ' קופת-חולים, פסק בית-המשפט העליון, כי העברת טיפול, אשר צפויים בו קשיים עקב מצב מיוחד של החולה, למתמחים, תומך במסקנה של קיום רשלנות" {ראה גם ע"א 1892/95 מוחמד קאסם אבו-סעדה נ' משטרת ישראל, פ"ד נא(2), 704 (1997); ע"א 789/89 עמר, קטינה נ' קופת-חולים, פ"ד מו(1), 705 (1992) (להלן: "עמר, קטינה נ' קופת-חולים")}.