botox
הספריה המשפטית
דיני רשלנות רפואית

הפרקים שבספר:

סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה

סעיף 19(א) לחוק זכויות החולה קובע כי "מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

זאת ועוד. סעיף 19(ב) לחוק זכויות החולה קובע כי "מטפל, ובמוסד רפואי - מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות העניינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

חובות הרופא כלפי מטופליו הינן חובות קדומות אשר מצאו את ביטויין כבר בשבועת הרופאים הקדומה, הנקראת גם "שבועת היפוקרטס", אשר נועדה לקבוע נורמות התנהגות בסיסיות וביניהן שמירה על פרטיות החולה, הבטחת סודיות המידע הרפואי והגשת עזרה רפואית לכל חולה.

באחד הנוסחים של "שבועת היפוקרטס" נקבעה החובה לשמור על הסודיות הרפואית ולפיה "אני מתחייב לשמור את כל המידע שהגיע לאוזני לגבי החולים בסוד, ולא לעשות בו שימוש זדוני או להפיצו ברבים מתוך כוונה רעה" {עיין ערך "שבועת הרופאים", באתר האינטרנט "ויקיפדיה"}.

המלומד א' כרמי דן בספרו {בריאות ומשפט (נבו, 2003), 802} בשאלת מעמדה המחייב של שבועה זו, ולדבריו שבועה זו הינה בגדר קוד אתי מחייב ועל הפרתה ניתן לעמוד לדין באשמת התנהגות בלתי-הולמת. כאשר הערכים המוגנים נקבעו אף בחוק, הרי שלערכים אלו משמעות משפטית נוספת על זו האתית.

חובת שמירת הסודיות נועדה לשמור על האמון המלא שבין החולה לרופא, שהינו תנאי הכרחי לצורך אבחנה וטיפול, ולמעשה מדובר על שמירת פרטיותו של החולה.

א' כרמי הרחיב בספרו {שם, 802}, על הקשר שבין חובת הסודיות הרפואית לבין הגנת הפרטיות. לדעתו, "חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו המפורשת או מכללא. פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, על-ידי פרסום של עניין הנוגע למצב בריאותו של אדם, או הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע את זכותו של כל אדם לפרטיות ולצנעת חייו... בתחום הטיפול הרפואי מודגש הנושא, כיוון שהטיפול תלוי במידה רבה בחשיפה של מידע מירבי מצד החולה על עצמו, ואף בחשיפה פיזית של גוף החולה בפני הרופא".

אם-כן, שמירת הסודיות הרפואית, נועדה להגן על פרטיותו של המטופל ולשמור על האמון שהוא נותן ברופא-המטפל.

כאשר החובה החקוקה הופרה הינה הפרת חובת הסודיות הרפואית כאמור בסעיף 19 לחוק זכויות החולה - עוולת הפרת חובה החקוקה תחול רק באשר לנזק של הפגיעה בפרטיותו של המטופל-החולה ולא הנזק הנטען.
פסק-הדין ב- ע"א (ת"א) 1410/93 {מיכה נוימן נ' מנדל, פ"מ נו(א), 280} קובע, איפוא, "חובה להגן על מסמכים הכללים מידע רפואי, באופן שימנע חשיפתם לעין כל. ניתן להסיק חובה זו גם מסעיף 20(ב) לחוק זכויות החולה, הקובע, כי מסירת מידע רפואי לאחר, תיעשה רק במידה הנדרשת לצורך העניין". כמו-כן, "היה ראוי לפרט ולציין במפורש בחוק את החובה להגן על החומר הרפואי, לפחות בדרך של ציון ברור על המעטפה, העוברת גם תחת ידיהם של עובדי מינהל, כי במעטפה כלול חומר רגיש בדבר מצבו הרפואי של אדם" {אזר ונירנברג רשלנות רפואית (מהדורה שניה ומעודכנת, התש"ס-2000), 147}.