דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
הפרת חובה חקוקה - מבוא
סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), קבוע כדלקמן:"63. הפרת חובה חקוקה
(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על-פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני."
לעוולת הפרת חובה חקוקה חמישה יסודות {ת"א 17040/00 פלוני נ' אלכס בנט, פדאור 05(4), 344 (2005) (להלן ייקרא גם: "פרשת פלוני")}. ואלה הם:
האחד, חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק. "כאשר אדם עוסק ברפואה מבלי שיהיה מורשה לכך, ועקב טיפול בלתי-מתאים הזיק לחולה, לכאורה נראה שיש בידי החולה עילת תביעה על הפרת חובה חקוקה... אך תביעה כזו עשויה להיכשל בגלל העדר קשר סיבתי בין התעסקותו של הנתבע ברפואה ללא רישיון ובין הנזק שנגרם לחולה. מה שגרם לנזק אינו העדר הרישיון אלא טיפול רפואי בלתי-מוצלח. טיפול כזה אינו קשור ישירות לרישיון, והימצאות רישיון בידי רופא אינה ערובה לכך שהוא לא יזיק לחולה... הסיבה לנזק הוא הטיפול הבלתי-נכון, והטיפול כזה היה יכול להינתן על-אף הרישיון... אם נסיק מהעדר הרישיון שהטיפול היה רשלני, תהיה זו מסקנה בלתי-מבוססת שתטיל אחריות מוחלטת על כל מי שמתעסק ברפואה ללא רישיון, אפילו נתן לחולה טיפול נכון" {ע' בר-שירה דיני נזיקין - העוולות השונות, הפרת חובה חקוקה (התשמ"ט-1989), 61}.
השני, החיקוק נועד לטובתו של הניזוק.
השלישי, המזיק הפר את החובה המוטלת עליו.
הרביעי, ההפרה גרמה לניזוק נזק.
החמישי, הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק.
אשר ליסוד הראשון, חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק, נקבע בפרשת פלוני כי "חלות חובות על הרופא - הנתבע והקליניקה - הנתבעת על-פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, למסור לו את האבחנה והסכום של מצבו, תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע, הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים, או של העדר טיפול רפואי, וכי המדובר בטיפול בעל אופי חדשני. כן קיימת חובה, על-פי סעיף 14(ב) לחוק זכויות החולה, למסור את המידע האמור, בשלב מוקדם ככל האפשר ובאופן שיאפשר לו מידה מירבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי-תלות. לפיכך, נמלא היסוד הראשון של העוולה".
אשר ליסוד השני, החיקוק נועד לטובתו של הניזוק, נקבע בפרשת פלוני כי "לא יכולה להיות מחלוקת, כי חוק זכויות החולה נועד לטובתו של המטופל - התובע. לעניין זה נקבע בסעיף 1 לחוק זכויות החולה, כי 'חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו'. נמצא, כי גם היסוד השני מתקיים כאן".
אשר ליסוד השלישי, המזיק הפר החובה המוטלת עליו, נקבע בפרשת פלוני כי "כאשר בחנו את הפרת חובת הזהירות על-פי עוולת הרשלנות, נקבע כי הנתבעים הפרו את החובות המוטלות עליהם על-פי חוק זכויות החולה, משלא מסרו לו תיאור מלא של שני הניתוחים הצפויים, הסיכויים והסיכונים הכרוכים בטיפול שהוצע לו, לרבות תופעות לוואי ואי-נוחות ועוד, ואף התנאי השלישי ביסודות העוולה מתקיים. ההפרה גרמה לניזוק נזק משמעותו של תנאי זה הוא כי חייב להתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק".
אשר ליסוד הרביעי, ההפרה גרמה לניזוק נזק, נקבע בפרשת פלוני כי "מבחנו של הקשר הסיבתי נעשה לאור הוראות סעיף 64 לפקודת הנזיקין... הוראה זו כוללת בחובה קשר סיבתי-עובדתי וקשר סיבתי-משפטי".
אשר לקשר הסיבתי-העובדתי נקבע בפרשת פלוני כי "אשמו של המזיק צריך שיהא 'הסיבה או אחת הסיבות לנזק'. מקובל לומר כי משמעו של מבחן זה הוא כי הפרת החובה מהווה גורם אשר בלעדיו אין, כלומר שללא הפרת החובה לא היה נזק נגרם".
אשר לקשר הסיבתי-המשפטי, נקבע כי בפסיקת בתי-המשפט שלושה מבחנים אפשריים לקשר זה והם: מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר.
אשר ליסוד החמישי, הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק, נקבע בפרשת פלוני כי "תנאי זה התקיים באירוע שלפנינו. חוק זכויות החולה, בפרטו את החובות המוטלות על הנתבעים במסירת הפרטים, הסיכויים והסיכונים למטופל, ביקש למנוע נזקים שייגרמו למטופל עקב אי-מסירת הפרטים האמורים. הנזקים שנגרמו לתובע באיבר מינו היו צפויים, ובמקרה דנן, יש לקבוע כי זהו סוג הנזק אליו נתכוון החיקוק ואשר נועד למונעו".
באם בית-המשפט יגיע לתוצאה כי כל חמשת היסודות נתמלאו, הרי מתקיימת עוולת הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 63 לפקודת הנזיקין.

