דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
מעיון בפסיקת בתי-המשפט עולה, כי מידת ההתחשבות של בית-המשפט, בתביעות רשלנות רפואית, בנוהג/פרקטיקה המקובלת, עת האירוע הרשלני, משפיעה על דרגת הסובייקטיזציה שכן, פעולתו של רופא, לא תיחשב כרשלנית, אם עשה אותה תוך התבססות על העדפת תפיסתה של אחת מבין האסכולות הרפואיות המוכרות בעת האירוע הרשלני.רופא שעשה פעולות סבירות והמבוססות על הנורמות המקובלות בעולם הרפואה איננו יכול לחוב בגין פעולות אלו על יסוד עוולת הרשלנות.
בית-המשפט ייטה לאמץ נוהג לפי רוחב הקבוצה הנוהגת, הזמן שנוהגים לפיו, מידת האמון שרוחש הוא לאותה קבוצה, עד כמה מעוניין הוא לשנות פרקטיקה קיימת ורמת הבקיאות שיש לבית-המשפט בנוהג.
נטייתו של בית-המשפט היא להכיר בפרקטיקה הרפואית המקובלת. בית-המשפט יקבע מהו אותו סטנדרט {ע"א 612/78 סמית נעים פאר נ' ד"ר ישראל קופר ואח', פ"ד לה(1), 720 (1980)}.
רוצה לומר כי בית-המשפט לא קשור בהשקפתו של רופא כזה או אחר {ת"א (יר') 942/88 כלפון נ' קופת-חולים, פ"מ נא(א), 3} ו"לעולם מצוי הכוח בידי בית-המשפט לקבוע, כי פרקטיקה נהוגה זו, אינה עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות של רופא כלפי מטופל" {ע"א 935/95 רביד משה נ' קליפורד, פ"ד נב(4), 736 (1998)}.
בדרכו של בית-המשפט לקבוע מהו הסטנדרט, נעזר הוא באנשי מקצוע, שכן, אין לו מומחיות ברפואה.
בית-המשפט, מצפה מרופא סביר, לנהוג בהתאם לנורמות ההתנהגות העדכנית המקובלת בעולם הרפואה. לא בנקל, בית-המשפט יכריז כי נורמה שכזו לוקה ברשלנות {דנ"א 7794/98 רביד משה ואח' נ' דניס קליפורד ואח', תק-על 2003(2), 1589 (2003) (להלן: "פרשת רביד משה")}. נדגיש כי לגישתה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בפרשת רביד משה, קיומה של פרקטיקה רפואית אף מקים חזקה הניתנת לסתירה שהשימוש בה איננו רשלני.
על-אף האמור לעיל, המבחן לקביעת סטנדרט ההתנהגות איננו המבחן המכריע ועל בית-המשפט להכריע בשאלה נוספת ולקבוע מהי רמת ההתנהגות שעל רופא סביר לנהוג לפיה {פרשת רביד משה}.
החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, כלומר, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם, והכול - בהתאם לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה {ראה גם ע"א 2694/90 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' א' מימון ואח', פ"ד מו(5), 628 (1992); ע"א 4809/93 חזיזה ואח' נ' מרכז רפואי סורוקה, דינים עליון נא 346; ע"א 3264/96, 3709/96 קופת-חולים כללית ואח' נ' יפה פלד ואח', תק-על 98(3), 172 (1998); ת"א (חי') 484/00 אמנה זרעיני נ' בית-חולים נצרת אי.מ.מ.ס ואח', תק-מח 2006(2), 6220 (2006); ת"א (חי') 1436/99 חביבאללה חאלד (קטין) ואח' נ' בית-חולים נצרת EMMS, תק-מח 2003(3), 16997 (2003)}.