דיני רשלנות רפואית
הפרקים שבספר:
- חובת זהירות מושגית
- חובת זהירות קונקרטית
- "רופא סביר"
- "מעמדו" של המזיק
- הנוהג המקובל או הפרקטיקה המקובלת
- ההכרעה בין מספר גישות/אסכולות
- קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי
- נזק ראייתי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- רשלנות רפואית
- מהו אשם תורם
- המדד לאשם התורם
- קיומו של האשם התורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- הפרת חובה חקוקה - חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב (המחלוקת) ופרשת ליאור המר
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- ניתוח להסרת טחול
- איבחון לקוי באבן בדרכי השתן
- סינדרום "זנב סוס"
- מום מולד מסוג "ספינה בפידה"
- טיפול שיניים רשלני
- השתלת שיער כושלת
- כירורגיה פלסטית - ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
- ניתוח להסרת צלקת
- נמק באיברו של התינוק כתוצאה מברית מילה
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- חירשות
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- אי-גילוי קרעים ברחם
- אי-מילוי הוראות רופא המשפחה
- מימון חוות-דעת
- ניתוח להקטנת חזה
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
בקשת הוראות
תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדקלמן:"133. בקשת הוראות (175)
מומחה שמינהו בית-המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לבקש מבית-המשפט או הרשם, בכתב או בעל-פה, הוראות לעניין מילוי תפקידו."
תקנה זו מסמיכה את המומחה שמונה על-ידי המשפט לפנות אליו, בכל עת, בבקשה למתן הוראות לעניין מילוי תפקידו.
אם-כן, נשאלת השאלה אימתי המומחה מטעם בית-המשפט יעשה שימוש בתקנה זו?
אנו סבורים כי במקרה, לדוגמה, וצד למשפט אינו משתף פעולה עם מומחה בית-המשפט, אזי בסמכותו של המומחה לפנות לבית-המשפט ולבקש מהאחרון הוראות כיצד למלא את תפקידו בלא שיתוף הפעולה של הצד ה"מסרב" כאמור.
דוגמה אחרת היא, כאשר בעל דין אינו משלם את שכר-טרחתו של מומחה בית-המשפט כפי שקבע בית-המשפט בהחלטתו למינוי המומחה. במקרה זה בסמכותו של המומחה לפנות לבית-המשפט בבקשה כדי שהאחרון יורה לו באם להמשיך את תפקידו וכיוצא בזה.
תקנה זו מאפשרת למומחה מטעם בית-המשפט לפנות לבית-המשפט בכל עת. בנוסף, תקנה זו מאפשרת ניהול ההליך במהירות שכן המומחה מטעם בית-המשפט אינו זקוק לרשות כזו או אחרת של בעל דין ולמעשה יש למומחה מטעם בית-המשפט "דלת פתוחה" לבית-המשפט.