ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"398א. המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תיקונים: התשנ"א, התשנ"ב, התשנ"ה, התשנ"ז (מס' 2))
(א) המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו – ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו – ההחלטה השניה).
(ב) מניין המועדים להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור, לפי העניין, על ההחלטה הראשונה או ההחלטה השניה יהיה לפי הוראות סימן זה."
תקנה 398א(א) לתקסד"א באה כדי למנוע את הצורך להגיש, מחמת הזהירות, בו-זמנית גם בקשה לביטול פסק-דין, שניתן במעמד צד אחד, וגם ערעור על אותו פסק-דין.
על כן, בכל מקרה, בו מוגשת בקשה לביטול פסק-דין, אשר ניתן במעמד צד אחד, יתחיל מירוץ מניין הימים, להגשת ערעור על פסק-הדין, ממועד ההחלטה בבקשת הביטול {בש"א (מחוזי נצ') 1830/04 עלי חסן עודה נ' קשר הנדסה וצמ"ה בע"מ, תק-מח 2004(2), 3242 (2004)}.
תקנה 398א לתקנות אינה מתקיימת בחלל ריק. מקורה של תקנה זו, ברצונו של מחוקק-המשנה, למנוע נקיטת הליכים מקבילים, שעה שבעל דין מבקש לבטל החלטה או פסק-דין שניתנו בהעדרו. במקרה כגון זה, נהגו בעלי דין בעבר לנקוט הליכים מקבילים ולפנות בבקשה לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, או בהעדר כתבי טענות, ובמקביל לעתור לערכאת הערעור בערעור על החלטה זו {רע"א 296/96 ירושלביט סוכנות לביטוח בע"מ נ' סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ, פ"ד מט(5), 876 (1996)}.
בקשה לביטול תוגש על-פי הוראת תקנה 201 לתקסד"א, אליה מפנה תקנה 398א לתקסד"א. על-כן, אם פנה בעל הדין, נגדו ניתנה ההחלטה בבקשה לביטול ההחלטה, הרי כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לביטולה של החלטה זו – ממילא אין טעם ומקום להגיש ערעור על ההחלטה שכן, הגשת ערעור במצב דברים זה, עלול להביא למצבים אבסורדיים, בהם יתנו ערכאות שונות, החלטות שאינן עולות קנה אחד זו עם זו.
אמור מעתה, כל אימת שהוגשה בקשה על-פי תקנה 398א לתקסד"א לביטול החלטה שניתנה בהעדר, ידחה מועד תחילת מניין הימים, להגשת הערעור, עד למועד קבלתה החלטה בבקשה לביטול {ראו גם בש"א 1299/05 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וליד תאופיק חביבאללה, פדאור 05(7), 687 (2005)}.
ב- בש"א 1830/04 {עלי חסן עודה נ' קשר הנדסה וצמ"ה בע"מ, פדאור 04(9), 654 (2004)} הסתמכו המערערים על תקנה 398א לתקסד"א וטענו כי תקנה זו מאפשרת להם למנות את מספר הימים להגשת הערעור החל מהחלטת בית-המשפט קמא שדחה את בקשתו לביטול פסק-הדין, דהיינו מתאריך 1.2.98.
בדחותו את הטענה קבע בית-המשפט כי מכיוון שהגשת הבקשה לביטול לא היתה כדין, לא ניתן גם למנות את הימים מיום ההחלטה המאוחרת של בית-המשפט שהוא דוחה את בקשת הביטול.
התוצאה היא, כי פסק-הדין הומצא בתאריך 17.12.97 ומאותו יום יש למנות את מניין הימים עד להגשת הערעור. מכיוון שהערעור הוגש ב- 15.3.98, אזי עבר המועד להגשתו ויש לדחות את הערעור.