רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)

תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"406א. רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ז)
בקשת רשות ערעור או ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה על-פי צד אחד ושלא נדחתה לפי תקנה 406(א), תידון במעמד צד אחד, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על הזמנת בעל הדין האחר."

תקנה 406א לתקסד"א מהווה חלק מהסדר דיוני דו-שלבי שנקבע בתקנות, אשר נועד לאזן בין זכותו של התובע העותר לסעד זמני לקבל את מבוקשו בלי שמשכם של ההליכים שהוא נוקט יאפשר לנתבע להכביד על בירור המשפט או על ביצוע פסק-דין שיינתן, לבין זכותו של הנתבע, שכנגדו נתבקש הסעד הזמני, להישמע על-ידי בית-המשפט המכריע אם להעניק סעד זמני, שפגיעתו בחירויות ובזכויות הנתבע היא משמעותית.

השלב הראשון של ההסדר הדיוני מגולם בהוראות המתירות – במידה משתנה בהתאם לטיבו של הסעד הזמני שנתבקש – לקיים דיון במעמד צד אחד בהליכים למתן סעד זמני בניגוד לסדרי הדין האדברסריים הרגילים. כך, תקנה 362 לתקסד"א קובעת כי בקשה למתן סעד זמני מסוג צו עיקול תידון, ככלל, על-פי צד אחד.

הדיון במעמד צד אחד נועד למנוע מן הנתבע לנצל את התמשכות ההליכים המשפטיים לקבלת הסעד הזמני שנוקט התובע כדי לסכל את המטרה שלשמה נתבקש הסעד הזמני. יחד עם זאת, כדי להגשים את התכליות הגלומות בשמיעת הנתבע בשלב השני של ההסדר שנקבע בתקנות חלות הוראות בדבר שמיעת הנתבע אף לאחר שהוחלט על מתן סעד זמני במעמד צד אחד (סעד ארעי). כך, ביחס לצו עיקול קובעת תקנה 364(א) לתקסד"א כי "ניתן צו עיקול על-פי צד אחד, רשאי הנתבע, תוך שלושים ימים מיום המצאת הצו, לבקש ביטולו של הצו."

באמצעות ההסדר הדיוני מושגות איפוא במשולב התכליות של מניעת פעולות של הנתבע לסיכול מתן הסעד הזמני בטרם הוחלט אם אמנם יינתן, מחד גיסא, וכן אלו המוגשמות בקיום דיון במעמד שני הצדדים עובר למתן החלטה סופית, מאידך גיסא.

בתקנה 406א לתקסד"א נקבע כי גם ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני יישמע, ככלל, במעמד צד אחד. אף תכליתה של הוראה זו, כחלק מן השלב הראשון של ההסדר הדיוני, היא לאפשר למבקש הסעד הזמני, אם בקשתו למתן סעד זמני סורבה, לערער על כך בלי שהגשת הערעור תחשוף בפני הנתבע את דבר הגשת הבקשה למתן סעד זמני.

פירוש תקנה 406א לתקסד"א על יסוד תכלית זו מחייב את המסקנה כי ההוראה בדבר קיום דיון בערעור במעמד צד אחד עשויה לחול גם כאשר מבחינה פורמאלית הבקשה למתן סעד זמני נתקבלה, וזאת אם יש בהחלטה המקבלת את הבקשה, הלכה למעשה, ומנקודת מבטו של התובע, משום דחיה של בקשתו לסעד זמני.

פירוש זה מגשים את תכליות ההסדר הדיוני בן שני השלבים. בשלב הראשון מתאפשר לתובע למצות את ההליכים לקבלת סעד זמני בלי שיגולה לנתבע דבר קיומם של הליכים אלו, ובשלב השני מושגת התכלית של שמיעת הנתבע: בפני הנתבע פתוחה הדרך, אף לאחר שנדון ערעורו של התובע, להגיש בקשה לביטול הסעד הזמני או לשינוי תנאיו {רע"א 5855/01 ברן רביב טלקום בע"מ נ' מר התקנות לווין בע"מ, פ"ד נו(1), 453 (2001)}.

ב- רע"א 765/04 {חברת אמגט-מארז בע"מ נ' Battenfeld Fischer) S.I.G) ואח', תק-על 2004(2), 1596 (2004)} קבע בית-המשפט כי "תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת בסיטואציה דומה בה מוגשת בקשה לרשות ערעור על החלטה שניתנה בערכאה דלמטה במעמד צד אחד בלבד. על-פי התקנה, בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה על-פי צד אחד ושלא נדחתה לפי תקנה 406(א), תידון במעמד צד אחד, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט על הזמנת בעל הדין האחר. אף במקרה דנא, ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי למעשה במעמד צד אחד. אף שאיננו עוסקים בסעד זמני, דומני, בהסתמך על היגיונה של התקנה האמורה, כי גם כאן ניתן וראוי לקיים את הדיון בבקשה לרשות ערעור ללא שיידרש זימון של המשיבה על דרך היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. אם יידרש זימון כאמור לצורכי הדיון בערכאת הערעור יהא בכך כדי לסכל את מטרתה של תקנה 482 ונימצא במעגל שוטה."

ב- רע"א 7303/04 {יוסף סמואלסון נ' מיכאל ויס, פדאור 04(8), 164 (2004)} קבע בית-המשפט כי לאור תקנה 406א לתקסד"א רשאי בית-המשפט ליתן סעד זמני על-פי צד אחד בגדרה של בקשה לרשות ערעור. מקל וחומר רשאי היה בית-המשפט להחזיר את העניין לבית-משפט קמא על מנת שיתייחס לבקשה לגופה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)