ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
תקנה 454 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"454. הכרעה על יסוד נימוק שונה (412)
היה בראיות שבתיק המשפט כדי לאפשר לבית-המשפט שלערעור ליתן פסק-דין, רשאי הוא לפסוק סופית בתובענה אף אם בית-המשפט בערכאה הקודמת הסתמך בפסק-דינו על נימוק שונה מהנימוק שעליו מסתמך בית-המשפט שלערעור."
לעניין תקנה 454 לתקסד"א נקבע ב- ע"א 756/82 {קיבוץ יגור נ' שירותי נפט, פ"ד מא(1), 85, 92 (1987)} כי "מערער זכאי אמנם לצמצם ערעורו לסוגיה ספציפית וצרה, אולם אין בכך כדי להגביל את כוחה של המשיבה לתמוך את התוצאה אליה הגיע הדרגה הראשונה בנימוקים של הדרגה הראשונה בלבד. מותר לה להציע שהתוצאה תישאר בעינה, שלא מטעמה של הדרגה הראשונה, אלא מטעם אחר שראוי היה לו שיאומץ על-ידי בית-המשפט" {ע"א 335/98 עילבוני אוסמה נ' עילבוני גילה, פדאור 99(3), 776 (1999)}.
בפני משיב, המבקש להשיג על האמור בפסק-דין אשר עליו הוגש ערעור, עומדות שלוש חלופות דיוניות:
הראשונה, אם איננו מבקש לשנות את ההחלטה מבחינת תוצאתה, אלא רק מבקש שיחול שינוי כלשהו במימצא או במסקנה שנכללו בפסק-הדין, קרי – בהנמקה, אין הוא חייב להגיש הודעת ערעור, והוא יוכל להעלות בטענותיו את השגותיו נגד מימצא או מסקנה, שאין בהם כדי לשנות את ההחלטה, גם ללא הגשת ערעור.
השניה, אם עדיין לא חלף הזמן להגשת הודעת ערעור, והמשיב מבקש שינוי ההכרעה של הערכאה הקודמת, הוא רשאי להגיש מטעמו ערעור כסדרו, בו יהיה, כמובן, בגדר מערער ולא משיב. המקובל הוא, שבית-המשפט שלערעור ישמע את שני הערעורים במאוחד.
השלישית, אם חלף הזמן להגשת ערעורו, והמשיב מבקש שינויה של ההכרעה, הוא רשאי להגיש ערעור שכנגד לפי תקנה 434 לתקסד"א {בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' שמעון אוזן, פ"ד מה(5), 695 (1991)}.
ה"הסדר" הקבוע בתקנה 454 לתקסד"א מקנה למשיב בערעור כוח. המשיב "רשאי" לפרוש בגדרו של הערעור את מכלול ההגנות על פסק-הדין. אם הוא סבור שיש באמתחתו טעם שבית-המשפט לא אימץ אותו, עליו להצביע גם על טעם זה. בדומה, אם קיים לדעתו "קו נסיגה" נוסף הטעון ליבון בערכאה הדיונית וזה לא נעשה, הוא יכול להשמיע טיעון חלופי זה {ע"א 677/85 עזבון המנוח רזיאל נ' רהיטי פוקס בע"מ, פדאור 89(1), 489 (1989)}.
רוצה לומר, כי משיב רשאי לבקש מבית-המשפט שלערעור לקיים תוצאת הפסק גם מנימוקים אחרים לאלו שפורטו על-ידי הערכאה הראשונה. הוא אינו חייב להגיש לשם כך ערעור שכנגד, שכן אין הוא עותר לשינוי תוצאת הפסק, אלא לשמירתה בלבד, זאת למרות קיומה של טענה צודקת מטעם המערער {ע"א 5195/04 יוסף גלב נ' פנינה קובובסקי, פדאור 04(12), 183 (2004)}.
ב- רע"א 1633/10 {ישראל פרוכטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2010(4), 6, 8 (2010)} קבע כב' השופט א' רובינשטיין כי אף העובדה, שבית-משפט השלום התמקד בחוק עשיית עושר אינה שוללת את סמכות ערכאת הערעור להידרש לעילות אחרות.
ב- רע"א 2857/10 {אדמונד (עמרם) דרעי נ' ברוריה (בלוריה) כהן, תק-על 2010(3), 502, 504 (2010)} קבע בית-המשפט כי לבית-המשפט שלערעור הסמכות ליתן פסק-דין תוך מתן הנמקה שונה מזו שנתנה הערכאה הדיונית, ובלבד שיש בראיות שבתיק כדי לתמוך בהנמקה זו.
מן האמור לעיל, אנו למדים, כי אין ערכאת הערעור מוגבלת לפסוק על יסוד נימוקי בית-משפט קמא ורשאית היא לפסוק גם על יסוד נימוקים אחרים או נוספים מאלה שבית-משפט קמא דן בהם והכריע על פיהם {ע"א (מחוזי נצ') 27/08 גדעון רוה נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2009(2), 16838, 16842 (2009); דנ"א 5144/98 ברקת נ' כל בו הפקות (1979) בע"מ, תק-על 99(1), 1132 (1999)}.