ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"406. תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (377א(ב), 377ב(א)(3)) (תיקונים: התש"ן, התשנ"ב (מס' 2))
(א) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה לפי תקנה 403, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מייד.
(ב) החליט בית-המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב, ובלבד שהמבקש קיים את ההוראות בדבר מתן ערובה להוצאות המשיב; הורה בית-המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית-המשפט; התשובה תיכתב בצורה תמציתית, ויצויינו בה האסמכתאות שהמשיב מסתמך עליהן.
(ג) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה או בכתב."
התקנה מצביעה על סמכות גורפת של בית-המשפט של ערעור להכריע בשאלה באם להמתין לתשובת המשיב או ליתן החלטתו ללא צורך בתשובה {להלן מספר מקרים בהם בית-המשפט השתמש בסמכותו ודחה בקשה בקשת רשות לערער ללא קבלת תשובת המשיב כאמור בתקנה 406(א) לתקסד"א: רע"א (מחוזי חי') 39923-08-10 חברת מוקי בע"מ, נ' יעקב מזרחי, תק-מח 2010(3), 16121 (2010); רע"א (מחוזי חי') 12602-09-10 פרנק אלכסנדר, נ' בוריס סטלמך, תק-מח 2010(3), 15370 (2010)}.
בסמכותו של בית המשפט, מכוח תקנה 406(א) לתקסד"א, לקבוע כי בקשת רשות לערער לא מצריכה תשובת המשיב. בעשותו כן, מחוייב בית-המשפט לדחות הבקשה.
כמו-כן, בידי בית-משפט של ערעור השליטה על המשך ניהול ההליך באורח חד-צדדי ואף האפשרות על קביעה בדבר טיעון נוסף מכל צד, בין בעל-פה ובן בכתב {בר"ע 146/06 ישראלביץ נ' דוד סנרסקי, פדאור 06(2), 72 (2006)}.
נדגיש כי אין למבקש זכות כי יקויים בבקשתו דיון בעל-פה, עניין המסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט {בר"ע 307/04 חמוטל בר-יוסף נ' עיריית גוגנהיים, פדאור 04(11), 658 (2004)}.
לצד ההסדר הכללי שבתקנה 241(ב) לתקסד"א בדבר המצאת בקשות בכתב לבעלי הדין הרלבנטיים, תקנה 406 לתקסד"א קובעת הסדר מיוחד לעניין המצאת מסמכים שהוגשו על-ידי מגיש בקשת רשות ערעור.
מלשון הוראת תקנה 406(ב) לתקסד"א עולה, לכאורה, כי רק כאשר נדרשת תשובה לבקשה להרשות ערעור, קמה החובה להמציא את מסמכי בקשת רשות הערעור למשיבים, ובלבד שמגיש הבקשה קיים את ההוראות בדבר העמדת ערובה להוצאות המשיבים.
כך ב- רע"א (מחוזי חי') 1728-09-10 {בנק הפועלים בע"מ, סניף קרית מוצקין נ' משה אהרונסון, תק-מח 2010(3), 16398 (2010)} קבעה כב' השופטת שולמית וסרקרוג כי בהתאם לסמכותה מכוח תקנה 406(ב) לתקסד"א, מצאה היא כי הבקשה מצריכה תשובה בכתב. לפיכך, הורתה למבקש להמציא עותק הבקשה לרבות עותק ההחלטה למשיב תוך 5 ימים.
ב- רת"ק (מחוזי נצ') 13805-06-10 אלון כהן נ' חובב סלע, תק-מח 2010(3), 8829 (2010)} קבע כב' השופט אברהם אברהם כי הבקשה מצריכה תשובה וכי התיק יועבר לרשם בית-המשפט, על מנת שיקבע את סכום הערבון שעל המבקש להפקיד לשם הבטחת הוצאות המשיב בערעור, והמועד להפקדתו. עוד נקבע כי בכפוף להפקדת העירבון כאמור לעיל ייתן המשיב את תשובתו לבקשה, תוך 30 ימים מיום שתומצא לו הודעה בדבר הפקדת העירבון.
ב- בש"א 38/02 {אהרן שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, פ"ד נו(4), 471 (2002)} נקבע לעניין חובת המזכירות להמציא את המסמכים למשיבים כי:
"מבירור שנערך במזכירות בית-משפט זה עלה כי על-פי הנוהג הקיים בבית-המשפט העליון, במקרה שמתבקשת תשובה לבקשה להרשות ערעור, עותק מן הבקשה נשלח לכל אחד מן המשיבים שלא על-ידי מגיש הבקשה, אלא על-ידי מזכירות בית-המשפט עצמה, אשר עבור טיפולה בעניין זה, בין היתר, חוייב מגיש הבקשה למתן רשות ערעור בתשלום אגרת בית-משפט.
כידוע, לכל בעל-דין, או אדם אחר מעוניין, זכות מובנת מאליה לעיין במסמכים שהוגשו לבית-המשפט. ראו ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2), 433, 437 (2000). על רקע זה השאלה היא כיצד יש לפרש את תקנה 406(ב) נוכח בקשה של מי שהוא משיב לבקשה להרשות ערעור כי עותק ממסמכי הבקשה יומצא אליו – להבדיל מבקשה לעיין סתם במסמכים שבתיק בית-המשפט – עוד בטרם הוחלט אם הבקשה להרשות ערעור מצריכה תשובה.
4. ברי, כי בקשתו של משיב לעיין במסמכים שהגיש יריבו לבית-המשפט, כשלעצמה, אינה מעוררת כל קושי, ואפשר שהיא אף רצויה. שכן, במסירתם לבעל-דין – בכל שלב של ההליך – של מסמכים שהוגשו לבית-המשפט על-ידי יריבו יש כדי לקדם את מטרותיו של ההליך האדברסרי, כמו גם את הוגנות ההליך עצמו. כך, למשל, ידיעת בעל-דין על עצם העובדה שיריבו הגיש בקשת רשות ערעור ועל תוכן טיעוני היריב עשויה – במקרים מתאימים – להביא לפשרה שתייתר את ההליך כולו ותחסוך בזמן שיפוטי יקר. ראו למשל רע"א 2483/02 חברת בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ נ' עיריית רחובות, תק-על 2002(2), 1449 (2002). במקרים מסויימים יש במסירת המסמכים לבעל-הדין שכנגד אף כדי לגרום לכך שבמועד הטיפול בבקשה למתן רשות ערעור תעמוד בפני בית-המשפט תשתית עובדתית מדוייקת יותר.
כמובן, הסיבה לכך שההסדר שבתקנות סדר הדין האזרחי אינו מבוסס על המצאה אוטומטית של מסמכי בקשת רשות לערער שמגיש בעל-דין לבית-משפט גם ליריבו מייד עם הגשת הבקשה להרשות ערעור, טמונה בשאיפה לחסוך בעלויות ההתדיינות. כך, מסירת מסמכי הבקשה למשיבים, כאשר הבקשה ממילא עתידה להידחות ללא צורך בתשובה, מביאה לבזבוז מיותר של משאבים על ההוצאות הכרוכות בהמצאת מסמכים על-פי דרישות הדין, או על נקיטה של המשיבים פעולה כלשהי לצורך התנגדות להליך.
נמצא, כי תכליתו של ההסדר שנקבע בתקנה 406(ב) לעניין מועד המצאת עותק מן הבקשה למתן רשות ערעור למשיבים לא היתה למנוע ממשיבים מלעיין במסמכים שהוגשו לבית-המשפט, אלא אך לייעל את הליכי הדיון. את תקנה 406(ב) יש לפרש איפוא על-פי תכלית זו, כך שהאפשרות שלא לשלוח למשיבים עותק מן המסמכים שהוגשו לבית-המשפט במסגרת בקשת רשות ערעור תתקיים כל עוד לא הוגשה בקשה מיוחדת מטעם המשיבים לעיין במסמכים אלו.
5. במקרה שבפניי, כאמור, בטרם נתבקשה תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור פנה המשיב 1, שהיה בעל-דין בהליך, וביקש ממזכירות בית-המשפט כי יועבר אליו עותק מן המסמכים שהוגשו על-ידי המערער. במצב זה מן הדין היה לחייב את מזכירות בית-המשפט לשלוח למשיב 1 את אחד העותקים שהיו ברשותה, שכאמור הוגשו לבית-המשפט על-ידי המערער, ויש להצטער על כך שחובה זו הוטלה דווקא על המערער.
דא עקא, כעת, לאחר שהועברו המסמכים למשיבים, אין אפשרות להשיב את מצב המערער לקדמתו, ועל-כן יש לדחות את ערעורו על החלטת הרשם, בכפוף לזכותו של המערער לבקש החזר – למצער חלקי – של אגרת בית-המשפט, ככל שנשא בהוצאות מיותרות עקב הצורך להמציא עותק נוסף מן הבקשה למתן רשות ערעור שהגיש. הערעור איפוא נדחה."

