botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)

סעיף 10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"10. תקופות
(א) מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במניין.
(ב) תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום - ביום האחרון של החודש.
(ג) במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל-פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה."

לעיתים, מועד המצאת פסק-הדין או ההחלטה הינה חשובה וקריטית שכן, החל ממועד המסירה, מתחיל מירוץ הזמן להגשת ערעור.

בחיבור זה, ראינו מקרים בהם איחור בן יום אחד מצריך הגשת בקשה להארכת מועד ועימה "טעמים מיוחדים" לאיחור כאמור.

סעיף 10(א) לחוק הפרשנות קובע למעשה כי יום המסירה אינו בא במניין הימים. כאשר פסק-הדין הומצא למערער ביום ראשון, לדוגמה, אזי, יום זה לא יבוא במניין הימים להגשת ערעור והמניין יתחיל להיספר החל מיום שני ואילך.
כך לדוגמה, כאשר בית-המשפט קובע בהחלטתו לעיכוב ביצוע פסק-הדין כי על המערער (המבקש את עיכובו של פסק-הדין) להפקיד כספים, לטובת עיכוב הביצוע, בתוך 30 ימים, לדוגמה, ממתן החלטתו, אזי, במקרה זה, יש לספור את מניין הימים מן היום שלמחרת ההחלטה.

ב- בש"א (מחוזי יר') 10494/09 {"כלל" חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מח 2009(4), 10116, 10117 (2009)} קבע בית-המשפט כי "דין הבקשה להידחות. אכן, כפי שנטען בתגובה, בהתחשב בימי פגרת הסוכות (מיום 2.10.09 עד ליום 9.10.09, כולל, כקבוע בתקנות בתי-המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983) ובהנחה שהפסק-הדין הומצא לבא-כוח המשיב ביום 10.9.09 (כשיום זה עצמו אינו נמנה מכוח הוראת סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981), הערעור הוגש ביום ה-45, כך שהוגש במועד."

ב- בש"א 1969/09 {יעקב פורוש נ' חוה (גרליץ) דיישט, תק-על 2009(2), 4625 (2009)} קבע בית-המשפט כי "ביום 2.12.08 הגישו המערערים בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-הדין מיום 27.10.08. יוער, כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 30 ימים מעת מתן ההחלטה (תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי)). אם ההחלטה ניתנה במעמד המבקש, מתחיל אז מניין הימים; אף אם ההחלטה ניתנה שלא בנוכחותו, מניין הימים מתחיל אותה עת, ובלבד שהמבקש הוזמן כדין לשימוע; לעומת זאת, אם ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות המבקש ובלא שהוזמן כדין, יראו את יום ההמצאה לידיו כיום מתן ההחלטה (תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי). יצויין, כי יום מתן ההחלטה אינו נכלל במניין הימים (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981)."

ב- ת"א (שלום חי') 8219/05 {מועדי ראמי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(1), 7058, 7060 (2008)} קבע בית-המשפט כי "למען הסדר אזכיר את סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 הקובע כי 'מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במניין', כלומר את מנין 15 הימים יש למנות ממחרת יום המשלוח של המכתב הראשון לכל המוקדם."

ב- עת"מ (מחוזי חי') 4217/07 {האגם בטבע בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית פרדס חנה כרכור, תק-מח 2007(4), 1850, 1854 (2007)} קבע בית-המשפט כי "את 60 הימים הקבועים בחוק למתן תשובה יש למנות, ראשית, רק מיום 30.3.07 ולא מיום 29.3.07, זאת לאור הוראות סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 הקובע כי: 'מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במניין'. מכאן שאת המניין יש למנות מיום שלמחרת מסירת ההשגה בפועל לידי מנהל הארנונה."

ב- בש"א (ארצי) 601/05 {אביבה חיים - ויצו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות, תק-אר 2005(3), 663, 664 (2005)} קבע בית-המשפט כי "בהתאם לסעיף 10(א) לחוק הפרשנות, אין להביא במניין את יום 1.6.2006, המועד בו היה שימוע של פסק-הדין. לפיכך, היום השלושים, המועד האחרון להגשת ערעור, היה יום 1.7.2005. יום 1.7.2005 היה יום שישי, ולכן המועד האחרון להגשת ערעור היה יום א', 3.7.2005. כאמור, הודעת הערעור בצירוף בולי הכנסה התקבלו בבית-הדין ביום 3.7.2005, דהיינו במועד האחרון להגשת ערעור, ולפיכך היה על המזכירות לקבל לרישום את ערעורה של המבקשת."