ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"465. בקשה להחלטת ביניים (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
(א) בקשה להחלטת ביניים שבערעור תוגש בכתב במספר עתקים מספיק לבית-המשפט ולשם המצאה למשיבים, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו, תציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לעניין; אין לצרף לבקשה תצהיר אלא לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ב) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מייד.
(ג) החליט בית-המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב; הורה בית-המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית-המשפט, בצורה תמציתית, ויציין את האסמכתאות שהוא מסתמך עליהן.
(ד) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה.
(ה) בתום ההליכים שנתקיימו לפי תקנות-משנה (ג) ו-(ד), או בתום התקופה שנקבעה לקיומם, יחליט בית-המשפט אם לקבל את הבקשה או לדחותה; החלטת בית-המשפט תומצא לבעלי הדין ואין צורך להשמיעה, אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.
(ו) הוראות תקנה 244 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בקשה לפי תקנה זו.
(ז) בוטל."
כפי שנראה להלן, קיים בלבול מסויים בין תקנה 465 לתקסד"א הדנה בבקשה להחלטת ביניים, המוגשת לערכת הערעור, לבין תקנה 241 לתקסד"א הדנה בהגשת בקשה בכתב ודרך הדיון בה.
תקנה 465(א) לתקסד"א קובעת כי בקשה להחלטת ביניים בערעור תוגש בכתב במספר עותקים מספיק לבית-המשפט ולשם המצאה למשיבים ותפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו.
בנוסף, בקשה להחלטת ביניים תציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לעניין. נציין כי אין לצרף לבקשה תצהיר, אלא, לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.
תקנה 465(ב) לתקסד"א קובעת כי בסמכותו של בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה, לקבוע כי אין היא מצריכה תשובה מטעמו של המשיב לבקשה ובמקרה שכזה בסמכותו לדחות את הבקשה.
במידה ובית-המשפט החליט כי הבקשה שהוגשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב. אנו סבורים, כי במקרה שהבקשה מצריכה תשובה, אזי קמה החובה להמציא את הבקשה לידי המשיב.
זאת ועוד. במידה ובית-המשפט הורה על תשובה בכתב, על המשיב להגיש תשובתו בתוך חמישה-עשר ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או במועד אחר שקבע בית-המשפט. על התשובה להיות תמציתית ולציין את האסמכתאות שהמשיב מסתמך עליהן.
תקנה 465(ד) לתקסד"א קובעת כי כאשר נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה מטעם שני בעלי הדין, אם ראה בכך צורך, אך אין הוא חייב לעשות כן {ע"א 4487/03 דוד קירשנבום-עורך-דין נ' בן ציון שיפטן – עורך-דין, פדאור 03(5), 19 (2003)}.
לעניות דעתינו, בתקנה 465(ד) לתקסד"א חל הבלבול. ובמה דברים אמורים. על-פי תקנה 241 לתקסד"א רשאי המשיב ליתן תגובתו ועל זכות זו אין עוררין. יתירה מזאת, במקרים בהם בית-המשפט החליט כאשר היתה בפניו בקשת המבקש והתגובה לה, ללא תשובת המבקש לתגובת המשיב, אזי, במקרים אלה, ההחלטה שניתנה בטלה.
בתקנה 465(ד) אין זכות קנויה ליתן תשובה לתגובה ולצורך מתן התשובה לתגובה, על המבקש לקבל רשות {ע"א 3233/08 אברהם כהן נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה, תק-על 2008(2), 5074 (2008)}. ללא רשות לא ניתן ליתן להגיש תשובה לתגובה. כך לדוגמה, ב- ע"א 6415/98 {אבירם עבודות מתכת (1989) בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד, פדאור 00(4), 277 (2000)} קבע בית-המשפט כי יש להוציא את תגובת המבקשת מתיק בית-המשפט שכן, התגובה הוגשה בלא רשות ובלא ביסוס בדין.
ב- עע"מ 4182/09 {עו"ד מרדכי חולדנקו נ' לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, תק-על 2009(3), 3917 (2009)} נדונה בקשה לעיון חוזר בבקשה לפטור מעירבון. כב' הרשמת גאולה לוין קבעה כי בקשה להפחתת סכום עירבון היא בקשת ביניים בערעור, המתבררת לפי סדרי הדין הקבועים בתקנה 465 לתקסד"א. תקנה זו אינה מקנה למבקש זכות להגיב לתשובת המשיב, כאמור בתקנה 241(ג1) לתקסד"א {ראו גם ע"א 3386/09 נעמה בר-און נ' ברוך זייגר, תק-על 2009(2), 1445 (2009); ע"א 10498/04 רוני דלל נ' חברה למוצרי חשמל עוז-קון בע"מ, פדאור 05(1), 38 (2005)}.
תקנה 465(ו) לתקסד"א קובעת, כי בנסיבות המפורטות בתקנה 244 לתקסד"א רשאי בית-המשפט לדון בבקשת ביניים בערעור על-פי צד אחד {רע"א 6301/05 רחל סופר (סייג) נ' בנק דיסקונט בע"מ, פדאור 05(25), 642 (2005)}.

