botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)

תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"465. בקשה להחלטת ביניים (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
(א) בקשה להחלטת ביניים שבערעור תוגש בכתב במספר עתקים מספיק לבית-המשפט ולשם המצאה למשיבים, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו, תציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לעניין; אין לצרף לבקשה תצהיר אלא לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ב) החליט בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מייד.
(ג) החליט בית-המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב; עשה כן, תומצא הבקשה למשיב; הורה בית-המשפט על תשובה בכתב, על המשיב להגישה תוך חמישה-עשר ימים מיום ההמצאה או במועד אחר שקבע בית-המשפט, בצורה תמציתית, ויציין את האסמכתאות שהוא מסתמך עליהן.
(ד) נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה.
(ה) בתום ההליכים שנתקיימו לפי תקנות-משנה (ג) ו-(ד), או בתום התקופה שנקבעה לקיומם, יחליט בית-המשפט אם לקבל את הבקשה או לדחותה; החלטת בית-המשפט תומצא לבעלי הדין ואין צורך להשמיעה, אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.
(ו) הוראות תקנה 244 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בקשה לפי תקנה זו.
(ז) בוטל."

כפי שנראה להלן, קיים בלבול מסויים בין תקנה 465 לתקסד"א הדנה בבקשה להחלטת ביניים, המוגשת לערכת הערעור, לבין תקנה 241 לתקסד"א הדנה בהגשת בקשה בכתב ודרך הדיון בה.

תקנה 465(א) לתקסד"א קובעת כי בקשה להחלטת ביניים בערעור תוגש בכתב במספר עותקים מספיק לבית-המשפט ולשם המצאה למשיבים ותפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך המבקש את בקשתו.

בנוסף, בקשה להחלטת ביניים תציין את האסמכתאות הנוגעות לעניין ויצורף אליה העתק של כל מסמך הנוגע לעניין. נציין כי אין לצרף לבקשה תצהיר, אלא, לשם אימות עובדות המשמשות יסוד לבקשה.

תקנה 465(ב) לתקסד"א קובעת כי בסמכותו של בית-המשפט, לאחר שעיין בבקשה, לקבוע כי אין היא מצריכה תשובה מטעמו של המשיב לבקשה ובמקרה שכזה בסמכותו לדחות את הבקשה.

במידה ובית-המשפט החליט כי הבקשה שהוגשה מצריכה תשובה, רשאי הוא להורות על טענות לפניו בעל-פה או על תשובה בכתב. אנו סבורים, כי במקרה שהבקשה מצריכה תשובה, אזי קמה החובה להמציא את הבקשה לידי המשיב.
זאת ועוד. במידה ובית-המשפט הורה על תשובה בכתב, על המשיב להגיש תשובתו בתוך חמישה-עשר ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או במועד אחר שקבע בית-המשפט. על התשובה להיות תמציתית ולציין את האסמכתאות שהמשיב מסתמך עליהן.

תקנה 465(ד) לתקסד"א קובעת כי כאשר נתקבלה תשובת המשיב בכתב, רשאי בית-המשפט להורות על טענות נוספות לפניו בעל-פה מטעם שני בעלי הדין, אם ראה בכך צורך, אך אין הוא חייב לעשות כן {ע"א 4487/03 דוד קירשנבום-עורך-דין נ' בן ציון שיפטן – עורך-דין, פדאור 03(5), 19 (2003)}.

לעניות דעתינו, בתקנה 465(ד) לתקסד"א חל הבלבול. ובמה דברים אמורים. על-פי תקנה 241 לתקסד"א רשאי המשיב ליתן תגובתו ועל זכות זו אין עוררין. יתירה מזאת, במקרים בהם בית-המשפט החליט כאשר היתה בפניו בקשת המבקש והתגובה לה, ללא תשובת המבקש לתגובת המשיב, אזי, במקרים אלה, ההחלטה שניתנה בטלה.

בתקנה 465(ד) אין זכות קנויה ליתן תשובה לתגובה ולצורך מתן התשובה לתגובה, על המבקש לקבל רשות {ע"א 3233/08 אברהם כהן נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה, תק-על 2008(2), 5074 (2008)}. ללא רשות לא ניתן ליתן להגיש תשובה לתגובה. כך לדוגמה, ב- ע"א 6415/98 {אבירם עבודות מתכת (1989) בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד, פדאור 00(4), 277 (2000)} קבע בית-המשפט כי יש להוציא את תגובת המבקשת מתיק בית-המשפט שכן, התגובה הוגשה בלא רשות ובלא ביסוס בדין.

ב- עע"מ 4182/09 {עו"ד מרדכי חולדנקו נ' לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, תק-על 2009(3), 3917 (2009)} נדונה בקשה לעיון חוזר בבקשה לפטור מעירבון. כב' הרשמת גאולה לוין קבעה כי בקשה להפחתת סכום עירבון היא בקשת ביניים בערעור, המתבררת לפי סדרי הדין הקבועים בתקנה 465 לתקסד"א. תקנה זו אינה מקנה למבקש זכות להגיב לתשובת המשיב, כאמור בתקנה 241(ג1) לתקסד"א {ראו גם ע"א 3386/09 נעמה בר-און נ' ברוך זייגר, תק-על 2009(2), 1445 (2009); ע"א 10498/04 רוני דלל נ' חברה למוצרי חשמל עוז-קון בע"מ, פדאור 05(1), 38 (2005)}.

תקנה 465(ו) לתקסד"א קובעת, כי בנסיבות המפורטות בתקנה 244 לתקסד"א רשאי בית-המשפט לדון בבקשת ביניים בערעור על-פי צד אחד {רע"א 6301/05 רחל סופר (סייג) נ' בנק דיסקונט בע"מ, פדאור 05(25), 642 (2005)}.