ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
תקנה 453 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"453. היסוד להכרעה בערעור (411)
בכפוף להוראות פרק זה בדבר קבלת ראיות נוספות, יפסוק בית-המשפט בערעור על יסוד כתבי הטענות של בעלי הדין, ההודיות שהודו, והראיות שהביאו לפני בית-המשפט בערכאה הקודמת כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט."
עולה מתקנה 453 לתקסד"א הוא שעל בית-המשפט שלערעור לפסוק על-פי כתבי הטענות, ההודיות והראיות שהובאו, כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט של בית-המשפט עליו מערערים {רע"א 7809/05 הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשיים, קדמונים ומקובלים נ' עיריית תל-אביב, פדאור 05(32), 298 (2005)}.
אין בהכרח משמעות תקנה 453 לתקסד"א כי כל התיק אמור להיות בפני בית-המשפט שלערעור. התקנות מורות כי מסמכים שהמערער מעוניין להסתמך עליהם בערעור, ואשר הוגשו בערכאות קודמות, עליו להגישם לבית-המשפט שלערעור, כאמור בתקנה 437 לתקסד"א. כך גם לגבי אסמכתאות שברצונו של צד להסתמך עליהן בערעור, כאמור בתקנה 446 לתקסד"א.
הכלל הוא איפוא, כי בעלי הדין אינם זכאים להגיש ראיות בשלב הערעור ובית-המשפט שלערעור יפסוק את הדין "על יסוד כתבי הטענות של בעלי הדין, ההודיות שהודו, והראיות שהביאו לפני בית-המשפט בערכאה הקודמת כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט".
לפיכך, רק במקרים נדירים תתיר ערכאת הערעור, כצעד יוצא דופן, לפתוח את פרשת הראיות לאחר שניתן פסק-הדין של הערכאה הראשונה. ואכן, על ערכאת הערעור לנהוג בעניין זה "ביד קמוצה ביותר" {דב"ע נו/182-3 המרכז הרפואי שערי צדק נ' ד"ר פרט, תק-אר 96(3), 414 (1996)}. יחד עם-זאת, על שיקול-הדעת בשאלת הבאת ראיות בערעור, כמו על כל עניין אחר של סדר דין, חולש הצורך לנהוג בדרך הנראית הטובה ביותר לעשיית דין צדק {עש"ם 3216/02 יוסף נ' נציבות שירות המדינה, דינים עליון סג 474}.
זאת ועוד. מהאמור לעיל עולה, שאף כי הטענות בסיכומי המערער נמחקו, בית-המשפט בערעור פוסק את דינו גם על יסוד פרוטוקול המשפט בבית-המשפט קמא {ע"א 5407/91 אגודת ישיבת מדרש פורת יוסף נ' טובה גול שאולוף, פ"ד מז(3), 265 (1993)}.