botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)

תקנה 435 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"435. הודעה כשהמערער פטור מערובה (403)
היה המערער פטור על-פי חוק ממתן ערובה, יתחיל המועד של שלושים ימים שבו חייב המשיב להגיש את ההודעה לבית-המשפט, כאמור בתקנה 434, מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור."

תקנה 436 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"436. אי-הגשת הודעה (402)
א- הגשת הודעה אין בה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לבית-המשפט שלערעור לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, אך יכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול-דעתו של בית-המשפט, לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות."

תקנה 435 לתקסד"א קובעת למעשה כי במידה והמערער פטור, על-פי חוק, מהפקדת ערובה, אזי, המועד להגשת ערעור שכנגד, כאמור בתקנה 434 לתקסד"א, יתחיל, מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור.

על-פי תקנה 436 לתקסד"א, אי-הגשת הודעה על ערעור-שכנגד במועד הקבוע לכך בתקנות, אינו גורר אחריו דחיית או מחיקת הערעור שכנגד {בש"א (מחוזי חי') 10299/05 עופר כיבוי אש חילוץ והצלה בע"מ נ' חופית - קיבוץ כנרת בע"מ, תק-מח 2005(3), 13567, 13568 (2005)}.

זאת ועוד. תקנה 436 לתקסד"א קובעת כי אי-הגשת הודעת ערעור-שכנגד אינה גורעת מסמכויות בית-המשפט שלערעור לפי התקנות או דין אחר, ויכולה היא לשמש סיבה, לפי שיקול-דעת בית-המשפט לדחיית הדיון בערעור או לצו מיוחד להוצאות. הוראה זו מפנה, בין היתר, לתקנה 462 לתקסד"א המסמיכה את בית-המשפט לתת החלטה בערעור לטובת משיבים אפילו לא הגישו ערעור או ערעור-שכנגד כלל, ומכל מקום, מאפשרת דחיית מועד שמיעת הערעור כדי לתת סיפק בידי הצד שכנגד להיערך למתן תשובה לטענות המשיבה שעשויות היו להיכלל בהודעת ערעור שכנגד, אילו הוגשה {ע"א (מחוזי יר') 108/94 "סהר" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' חנה ששון, תק-מח 96(1), 805, 806 (1996)}.

בית-משפט שלערעור, רשאי לדחות את מועד בירור הערעור כדי ליתן למערער שהות מספקת להתכונן לתשובה על ערעור-שכנגד שהוגש או נמסר לו באיחור זמן, ובדרך זו יוכל להכשיר ערעור-שכנגד שלא הוגש תוך המועד הקבוע.

נדגיש כי תקנות 434 עד 436 לתקסד"א, הדנות ב"ערעור-שכנגד" אינן חלות על בקשות לרשות ערעור, ולכן אין זה רלבנטי, לדוגמה, מתי נודע לבעל דין כי הצד שכנגד הגיש בקשה לרשות ערעור {בש"א 316/96 יוסף חדד נ' דוד מלכה, תק-על 96(1), 23, 24 (1996)}.