botox
הספריה המשפטית
ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט

הפרקים שבספר:

השתק שיפוטי

כב' השופטת ד' דורנר:
"מחובת תום-הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה.
מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי-המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי-צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית-המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות. כאמור, השתק זה, שביסודו גם שיקולים במישור המשפט הציבורי, רחב מן ההשתק מכוח מצג או מכוח הבטחה, שלהקמתו נדרשים הסתמכות בעל הדין על הטענה המקורית שבעטייה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה עקב כך."
{ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin - Lines Bros S. A, פ"ד מח(4), 133, 200-199 (1994)}

* * *
כב' השופט א' גרוניס:
"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמה של השתק שיפוטי... התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי-המשפט... בעוד שתורת ההשתק מכוח מצג מתמקדת בצדדים ובמערכת היחסים ביניהם, הרי הדגש בהשתק השיפוטי הינו על היחס בין בעל הדין לבין בית-המשפט. מכך אף נובע שתחולתו של ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת למצב דברים בו מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר... זאת ועוד, טענה בדבר השתק שיפוטי יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק."
{רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6), 625, 633-632 (2005)}

* * *
מ"מ הנשיא, כב' השופט י' זוסמן:
"הכלל של השתק עקב מעשה-בית-דין שהיה אינו כלל טכני-פורמאלי, אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל דין יריב על-ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר. משהיה לבעל דין "יומו בבית-המשפט" לפי המונח האמריקני, דהיינו, לאחר שניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בפני בית-המשפט, משתיקים אותו כאשר הוא מבקש לחזור ולהתדיין בעניין בו נפסק במשפט הראשון. לעניין זה אחת היא, אם חפץ בעל דין להעלות על שולחן הדיונים אותה עילה ששימשה לו יסוד לתובענה הראשונה (השתק עילה), או אם הוא מבקש בתובענה שניה בעילה אחרת, להעמיד לדיון טענה העומדת בסתירה עם ממצא פוזיטיבי שנקבע במשפט הראשון (השתק פלוגתה)... בשני המקרים האלה כאחד חל השתק , ut sit finis litium.
בהיותו כלל שימושי, המיועד לעשות צדק בכל עינין ועינין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על-פיו בגמישות. כך, לדוגמה, אומרים, כי ההשתק הוא הדדי, היינו, אין משתיקים טענת בעל דין אם לא היה בידי יריבו להשתיק טענתו הוא אילו הפסיד הוא בדיון הראשון. שאם לא תאמר כן, העדפת בעל דין אחד על-פני רעהו, ובבית-המשפט לא יהיה לך איפה ואיפה, אבל בנסיבות מיוחדות חוסמים טענתו של בעל דין אף מקום שיריבו לא היה מושתק...
השיקול שהצדק אינו מרשה להשתיק בעל דין אם לא הייתה לו במשפט הקודם שעת כושר לדבר, מונח ביסוד העיקרון שרק בעלי-הדין עצמם, אבל לא אחרים, "זרים", מושתקים על-ידי מעשה-בית-דין שהיה. במשפט הראשון, בפני השופטת שמיר, עמדו לדין הילד הקטין, כשהוא מיוצג על-ידי אמו כאפוטרופא והנתבע-המשיב דנן, ואילו האם התובעת-המערערת במשפט השני לא הייתה שם בעלת-דין. אפוטרופוס או ידיד קרוב, הרשאי לייצג קטין כתובע... אינו בעצמו בעל דין, אלא משמש לו רק פה ונציג ; ועל-כן, מפאת חוסר זהות הצדדים, אי אתה משתיק אפוטרופוס או קטין על-ידי מעשה-בית-דין שהיה במשפטו של הקטין.
ואולם כדרך שאנו סוטים מדרישת ההדדיות מקום שהצדק מחייב זאת, כך יש גם ואנו מרחיבים, מאותו טעם, תחולתו של השתק , ומשתיקים אדם שלא היה בעל דין במשפט קודם, ואפוטרופוס בכלל זה. כיצד? מקום שהאפוטרופוס במשפט הראשון לא נלחם למען הקטין בלבד, אלא יצא גם להגן על ענינו האישי ואף הייתה בידו מלוא השליטה על ניהול המשפט, במקרה כזה אפשר לומר, על-אף שוני הצדדים, כי היה לאפוטרופוס "יומו בבית-המשפט", וחזרה על טענותיו במשפט שני לא רק שאינה מתחייבת מטעמים של צדק, אלא היא בחזקת שימוש לרעה בהליך משפטי."
{ע"א 718/75 שרה עמרם נ' גד סקורניק, פ"ד לא(1), 29, 36-35 (1976)}



כב' השופט מ' רניאל:
"בפסיקתנו נקבע, בעקבות פסיקה אמריקאית, כי אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הינו הצלחה בהליך הקודם... כלומר, תנאי הוא שבעל הדין כלפיו נטען ההשתק השיפוטי זכה בהליך הראשון על-סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני (הכלל מכונה באנגלית prior success rule, ובלשוננו "כלל ההצלחה הקודמת"). הכלל האמור נובע מן החשש שתתקבלנה החלטות סותרות על-ידי שני טריבונלים שונים... לפיכך, אם בית-המשפט הראשון דחה את טענתו של בעל הדין, אין מניעה, לאור הכלל האמור, שהוא יעלה טענה סותרת בהליך המאוחר. כמובן, שכאשר מדובר בעדות הסותרת עדות קודמת, תפגע הסתירה במהימנותו של העד בהליך השני, אף אם לא נקבע מימצא על-סמך עדותו בהליך הראשון (אם נקבע מימצא, ייתכן שיחול השתק אחר, הוא השתק פלוגתא). אעיר, כי איני משוכנע שאומנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי...
מן האמור עולה כי כאשר בעלי דין מעלים טענות סותרות בהליכים שונים, בין אם הליכים אלה הם מקבילים ובין אם מדובר בהליך מוקדם ומאוחר, חל על הטענות הסותרות השתק שיפוטי ויש לדחותן... אולם הדוקטרינה של השתק שיפוטי אין כוונתה להשתקת העדים כליל מרגע שהעלו טענותיהם בפני בית-המשפט אשר פסק בעניין בניגוד לטענתם. אין השתק שיפוטי נגד עדים, אלא רק נגד צדדים."
{ת"א (שלום חי') 11466/03 בנק מסד בע"מ נ' סימה לב, תק-של 2006(2), 10461, 10463 (2006)}