botox
הספריה המשפטית
ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט

הפרקים שבספר:

חופש המידע

כב' השופט ניסים ממן:
"חוק חופש המידע מעגן לתוך חוק חרות את העקרונות שקבעה הפסיקה וחוקים אחרים שעסקו בזכות הציבור לדעת. הוא קבע עיקרון ובצידו סייגים ופטורים.
הוא הופך את הזכות שמקורה בעיקר בהלכה הפסוקה לזכות הכתובה עלי ספר. הוא מצייד אותה בכלים ראויים להתמודד עם אינטרסים אחרים, חשובים לא פחות, בהם פרטיים, כגון הזכות לפרטיות, ובהם ציבוריים כגון בטחון המדינה והבטחת פעולתה התקינה של הרשות הציבורית. חופש המידע הוא חלק מחופש הביטוי ולכן אין זה מוגזם להתייחס אליו כאל זכות חוקתית, הגם ששניהם טרם עוגנו בחוק יסוד...
משקל בלתי-מבוטל בדרך למימוש הזכות לפי חוק חופש המידע יש לאופן שבו מפנימה הרשות הציבורית את עקרונות המשפט המינהלי בכלל ועקרונות חוק חופש המידע בפרט. אין חידוש באמירה כי המינהל הציבורי הוא שליחו ונאמנו של הציבור. האמצעים החומריים שתחת ידיו כמו גם הקניין הרוחני, לרבות המידע שנצבר בידיו אינם מיועדים לשרת את השלטון אלא את האזרח. המידע אינו מיועד להיות מוסתר מהציבור אלא להימסר לו, שהרי שלו הוא ולתועלתו נוצר ונאסף."
{ה"פ (מחוזי נצ') 110/00 אנדראוס זוהיר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מח 2001(3), 122, 125 (2001)}


כב' השופט מ' שמגר:
"לציבור זכות לקבלת כל מידע אשר יש לו נגיעה לענייניו, כדי לקיים הליכים משפטיים. אולם, העיתונות היא גם זרועו הארוכה של הציבור, המופעלת לצורך איסוף המידע שידיעתו ופרסומו חיוניים לציבור, לצורך קיום משטר חברתי מתוקן, חרות ביטוי וממשל תקין... כלי-התקשורת הם גורמים המסייעים בעיצוב דעתו של האזרח ומאפשרים לו שקילה ובחירה חופשיים, תוך ידיעה של המתהווה ותוך יכולת להעריך טיבו וטבעו של כל אירוע, כל הצעה וכל דבר ביקורת.
ההגנה על מקורות המידע הדרושה לצורך ביצוע התפקיד העיתונאי, לרבות ההגנה על כיבוד יחסי האמון אשר על יסודם נמסר מידע תמורת הבטחה שהמקור לא יתגלה, היא, איפוא, בגדר אינטרס של הציבור ולא עניינו הפרטיקולרי של העיתון או העיתונאי הנוגע בדבר. בשל אופיו האמור של האינטרס המתואר גם טבעי והגיוני לראותו בתוך המערכת המורכבת והמשולבת של יתר האינטרסים הציבוריים. לשון אחר, מאחר והמדובר על עניין שהציבור מעוניין בקיומו ובטיפוחו רשאי הציבור ממילא גם לשקול מהי המידה של ההגנה הדרושה לקיומו של האינטרס שלו ובאיזה מידה מתיישב העניין עם נושאים אחרים שאף הם בעלי משמעות לאומית-חברתית, ומהו השיעור בו חייב אינטרס זה או חייבים אינטרסים אחרים לסגת במקרה מסויים, זה מפני זה, לצורך יישור הקו ולקיומם הכללי זה לצד זה, במידה הרצויה לציבור חופשי החרד לשמירת חירותו ולקיום הכלים שנועדו להבטיחה. האינטרסים האחרים אשר עם קיומם יש ליישב את האינטרס של ההגנה על מקורות מידע הם עשיית משפט וצדק, מניעת עבריינות, הימנעות מן הפגיעה בזולת על-ידי מעשי עוולה או מעשים חמורים נגד הסדר הציבורי. גם אלו הם אינטרסים חיוניים אשר ללא שמירה נאותה עליהם אין קיום לחברה מתורבתת, השומרת על כבוד האדם ועל זכויותיו. על-כן לגיטימי הוא כי הציבור יחפש איזון שיעניק קיום לאינטרסים השונים באופן שייקבע סדר הקדימה ביניהם, כאשר הם מתנגשים האחד עם משנהו או עלולים לסתור זה את זה במגמתם."
{ב"ש 298/86, ב"ש 368/86 בן ציון ציטרין, יפעת נבו נ' בית-הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין ואח', פ"ד מא(2), 337, 360-359 (1987)}