ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
- אחריות המדינה
- אתיקה של עורכי-דין
- בוררות
- בזיון בית-המשפט
- ביקורת
- בנקאות
- גילוי מסמכים
- הארכת מועד
- הבטחה שלטונית
- הוצאה לפועל
- הטעיה
- הפטר בפשיטת רגל
- השתק שיפוטי
- התיישנות
- זכות הגילוי
- זכות הגישה לערכאות
- זכות הטיעון
- זכות העמידה
- זכות לפרטיות
- חברות
- חובת ההנמקה
- חוזים
- חופש הביטוי
- חופש המידע
- חופש העיסוק
- חופש התנועה
- חסיון
- חקירה נגדית
- טענת קיזוז
- (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
- כינוס נכסים
- כשרות משפטית
- מומחים
- מכרזים
- משפחה
- משפט עברי
- משפט קונסטיטוציוני
- מקרקעי ציבור
- מקרקעין
- ניגוד עניינים
- נזיקין
- נישואין אזרחיים
- סופיות הדיון
- סילוק יד
- סעדים זמניים
- עבודה
- עונשין והמשפט הפלילי
- עיקולים
- ערבון
- ערכאת הערעור
- עשיית עושר ולא במשפט
- פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
- פסלות שופט
- פרוצידורה
- פשיטת רגל
- פשרה
- קבלן ורוכש דירה
- ראיות
- שטרות
- שיהוי
- שליחות
- תום-לב
- תעבורה
- תקנת הציבור
- צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין
תום-לב
פרופ' א' ברק:"חובת תום-הלב קובעת סטנדרט מינימאלי של התנהגות ראויה בחינת "אדם לאדם - אדם". מאידך, "חובת האמון קובעת סטנדרט גבוה של התנהגות ראויה, בחינת אדם לאדם - מלאך."
{פרופ' א' ברק שיקול-דעת שיפוטי (התשמ"ז), 495}
* * *
כב' השופט ב' אוקון:
"תום-הלב הוא עיקרון מלכותי, המהווה חלק ממי התהום של השיטה המשפטית. על-כן יש להפעילו גם על השימוש בזכות קניין במקרקעין, וממילא על זכויות שביושר."
{ה"פ (מחוזי יר') 2247/03 אהרון רשף, עו"ד, בתפקידו ככונס נכסים נ' לוי יוסף, תק-מח 2004(1), 6761, 6764 (2004)}
* * *
נילי כהן במאמרה:
"בעל הזכות שביושר חב חובת תום-לב כלפי בעל עסקה נוגדת, עליו הוא גובר. חובת תום-הלב יוצרת דרישה לרישום. ההנחה היא כי הימנעותו מרישום הערת אזהרה תורמת ליצירת התאונה המשפטית המובילה לעסקאות נוגדות."
{נילי כהן "חוזה של קטינה, לרכישת דירה, מול נושה של המוכר", הפרקליט מא 161 (1993)}
כב' השופט א' ברק:
"דרישת תום-הלב משמעותה כי בעל הזכות צריך להפעיל את זכותו ביושר ובהגינות. תום-הלב אינו מחייב את בעל הזכות להתעלם מהאינטרס העצמי שלו. תום-הלב אינו מניח "מידת חסידות"... תום-הלב מניח כי בעל הזכות דואג להבטיח את זכותו. עם זאת, תום-הלב מבקש למנוע הפעלת הזכות מתוך התעלמות מקיומו של הצד האחר ובהתעלם מהאינטרס החברתי. אכן, תום-הלב קובע אמת-מידה אובייקטיבית של התנהגות הוגנת של בעל זכות המבקש על רקע האינטרס החברתי הכולל להגשים את האינטרס העצמי תוך התחשבות באינטרס של הזולת...
עיקרון תום-הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלו עצמו. עיקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם."
{ע"א 2643/97 גנז שלמה נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2), 385, 404-403 (2003)}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"מעצם מהותו, עיקרון תום-הלב מהווה אמת-מידה "פתוחה", המשקפת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית באשר להתנהגות ראויה בין בני אדם. הקטיגוריות של תום-לב לעולם אינן סגורות; לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים. תום-הלב מכניס לשיטתנו יסוד של גמישות, המאפשר לשיטה להתאים את עצמה לצורכי החיים המשתנים. הוא מאפשר למשפט לגשר על הפער בין צרכיו של הפרט וצרכיו של הכלל; בין האינדיבידואליזם לקהילתיות. הוא צינור דרכו שואב המשפט רעיונות חדשים."
{רע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון, תק-על 99(4), 1, 43 (1999)}
כב' השופט מ' חשין:
"המחזיקים בפירוש ה"אובייקטיבי" למושג תום-לב, לא יידרשו כלל לסמכותו זו הגנוזה של בית-המשפט. טעם הדבר פשוט וגלוי לעין: שיקול-הדעת המוקנה לבית-משפט באמצעות תום-הלב ה"אובייקטיבי" הוא בעל עוצמה כה אדירה, הוא כה רחב-מימדים, הוא כה-עמוק, הוא כה-גבוה, עד שבכוחו לבקע כל קונספציה, לעבור בעד כל חוק ולקרקר כל חומה. אם אמנם בכוחו של בית-משפט לבחון כל פעולה משפטית שהיא וכל חיוב שהוא על-פי 'הערכים הראויים של החברה הישראלית כפי שבית-המשפט מבין אותם מעת לעת', ממילא ניתנה בידיו סמכות-על שדבר לא יעמוד בפניה. תום-הלב הוא בליבת הצופן הגנטי של שיטת-המשפט כולה. אשר לתוכנו, תום-הלב ה"אובייקטיבי" מזינים אותו אותם מעיינות תת-קרקעיים המזינים את הסמכות שאנו רואים אותה כסמכות הגנוזה: צדק, יושר, הגינות, הוגנות, סבירות. לשון אחר: את אשר אנו רואים כאור הגנוז של הרשות השופטת, אחרים רואים כתום-לב "אובייקטיבי". על רקע כל אלה אומר - בשמי-שלי - שבהעמידנו את תום-הלב ה"אובייקטיבי" בצד אותה סמכות שאני רואה בה סמכות שבית-המשפט שואב מקירבו, כי ה- raison d'tre האחד והיחיד של תום-הלב ה"אובייקטיבי" הוא באותה סמכות שבית-המשפט שואב מקירבו, במהותה הפנימית של הרשות השופטת, באור הגנוז של בית-המשפט."
{רע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון, תק-על 99(4), 1, 37 (1999)}
* * *
מ' מאוטנר במאמרו:
"תום-לב פירושו, התנהגות האמורה להביא להגשמת הציפיות הסבירות של הצד האחר מהיחס המשפטי שבו נתונים הצדדים, תוך נקיטה בהתנהגות החורגת מלשון, כפשוטה, של הנורמה המשפטית החולשת על קשר זה."
{פרופ מ' מאוטנר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" עיוני משפט יז (התשנ"ב-התשנ"ג, 1992), 503}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"עיקרון תום-הלב משמש צינור דרכו מוזרמים עקרונות היסוד של המשפט אל המשפט הפרטי בכלל, ואל דיני החוזים בפרט. "אחד מעקרונות יסוד אלה הוא עיקרון השוויון. בדרך זו מוגשמת מטרה חברתית, הגוררת אחריה צדק חברתי."