סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
• אחריות המדינה
• אתיקה של עורכי-דין
• בוררות
• בזיון בית-המשפט
• ביקורת
• בנקאות
• גילוי מסמכים
• הארכת מועד
• הבטחה שלטונית
• הוצאה לפועל
• הטעיה
• הפטר בפשיטת רגל
• השתק שיפוטי
• התיישנות
• זכות הגילוי
• זכות הגישה לערכאות
• זכות הטיעון
• זכות העמידה
• זכות לפרטיות
• חברות
• חובת ההנמקה
• חוזים
• חופש הביטוי
• חופש המידע
• חופש העיסוק
• חופש התנועה
• חסיון
• חקירה נגדית
• טענת קיזוז
• (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
• כינוס נכסים
• כשרות משפטית
• מומחים
• מכרזים
• משפחה
• משפט עברי
• משפט קונסטיטוציוני
• מקרקעי ציבור
• מקרקעין
• ניגוד עניינים
• נזיקין
• נישואין אזרחיים
• סופיות הדיון
• סילוק יד
• סעדים זמניים
• עבודה
• עונשין והמשפט הפלילי
• עיקולים
• ערבון
• ערכאת הערעור
• עשיית עושר ולא במשפט
• פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
• פסלות שופט
• פרוצידורה
• פשיטת רגל
• פשרה
• קבלן ורוכש דירה
• ראיות
• שטרות
• שיהוי
• שליחות
• תום-לב
• תעבורה
• תקנת הציבור
• צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין

חופש הביטוי

1. כללי
כב' הנשיא לנדוי:
"חופש הביטוי הוא "חירותו (של אזרח) להשמיע את אשר עם ליבו ולשמוע מה שיש לאחרים להשמיע."
{ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נגד הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ, פ"ד לב(3), 337 (1978)}

* * *
כב' השופט א' ברק:
"חירות הביטוי והזכויות הנגזרות ממנה, יוצרים מערך מקיף ומורכב של הסדרים, השלובים זה בזה, היונקים זה מזה, והמגבשים - בהפעלתם הלכה למעשה - את המסורת של חופש הביטוי באותה שיטת משפט. מסורת זו משתלבת במבנה הקונסטיטוציוני הכללי, והיא מהווה אבן-פינה למהותו הדמוקרטית של המשטר."
{בג"צ 399/85 חבר הכנסת הרב מאיר כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3), 255 (1987)}





2. תפקיד כלי התקשורת
כב' הנשיא מ' שמגר:
"התהליך הדמוקרטי מותנה, כאמור, באפשרות לקיים ליבון גלוי של הבעיות, העומדות על סדר יומה של המדינה, ולהחליף דעות עליהן בצורה חופשית... בבירור ובליבון האמורים ממלאים כלי התקשורת ההמוניים תפקיד בעל חשיבות ראשונה במעלה. הם המאפשרים פרסום משמעותי ברבים של מידע, על כל תחומי החיים, מה שהופך אותו לנחלת הכלל, והם כלי מרכזי להסברת תורות והשקפות ולוויכוח הציבורי הפתוח עליהם."
{בג"צ 372/84 קלופפר-נוה נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד לח(3), 233, 283 (1984)}

3. חירות הביטוי בכלי התקשורת
כב' השופט מ' שמגר:
"זכותו של הכלל היא, כי תישמר חירות הביטוי בכלי התקשורת - הרדיו והטלוויזיה - וכי כלים אלה יופעלו בדרך ובאופן שיש בהם כדי לקיים חירות זו הלכה למעשה. הזכות הנשמרת, כאמור, לעיל, היא בעיקר זכותו של הציבור הרחב, היינו של המאזינים והצופים, ולא רק של אלו המבקשים לשדר את התכנית... כי גם גלי האתר הם רכוש הציבור ולא רכושו של פרט זה או אחר."
{בג"צ 1/81 שירן נ' רשות השידור, פ"ד לה(3), 365 ,378 (1981)}

4. תפקיד חופש הביטוי
כב' השופט מ' שמגר:
"כפי שניתן ללמוד מהנמקה זו, ומהספרות הענפה בדבר חופש הביטוי, הצידוק לחופש הביטוי הוא מורכב ומשולב. זהו החופש של היחיד להגשים את עצמו ולגבש לעצמו השקפת עולם ודעה, על-ידי מתן דרור לרוחו, היוצרת והקולטת, המרשימה והמתרשמת; זהו החופש של היחיד ושל הכלל להוציא את האמת לאור בדרך של התמודדות חופשית ובלתי-פוסקת בין האמת לבין השקר; זהו החופש של בני החברה להחליף, ברוח סובלנית, ללא מורא ופחד ומתוך כיבוד האוטונומיה של כל יחיד, דעות והשקפות,ולשכנע זה את זה, כדי לייצב, לעגן ולפתח את המשטר הדמוקרטי. חלקם של צידוקים אלה הם תועלתניים; חלקם האחר אינם תועלתניים; חלקם מתמקד ביחיד ובאושרו; חלקם מתמקד בכלל ובהגנה על ערכיו".
{עש"מ 5/86 גדעון ספירו נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד מ(4), 227 (1986)}

5. עיקרון חופש הביטוי
כב' השופט ש' אגרנט:
"העיקרון של חופש הביטוי הוא עיקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי. במשטר אוטוקרטי נחשב המושל כאדם עליון וכמי שיודע, איפוא, מה טוב ומה רע בשביל נתיניו. על-כן אסור לבקר בגלוי את מעשיו של המושל, ומי שחפץ להפנות את תשומת-ליבו לטעות זו או אחרת שטעה, חייב לעשות כן בדרך של פניה ישירה אליו ותוך הוכחת יחס של כבוד כלפיו. ואולם, בין אם שגה המושל ובין אם לא, אסור לכל אדם למתוח עליו דברי ביקורת בפרהסיה, הואיל ואלה עלולים לפגוע במרותו... מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי - הוא משטר 'רצון העם' - רואים את המושלים, כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר-על-כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו, אם כדי לגרום לתיקונם של מעשים אלה ולעשיית סידורים חדשים במדינה, ואם כדי להביא לפיטורם המידי של 'המושלים' או להחלפתם באחרים בבוא מועד הבחירות...
הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ובלתי-מוגבלת, אלא זכות יחסית הניתנת לצמצום ולפיקוח לאור המגמה של קיום אינטרסים מדיניים חברתיים חשובים, הנחשבים בתנאים ידועים כעדיפים מאלה המובטחים על-ידי מימוש העיקרון של חופש הביטוי. תיחום התחומים לשימוש בזכות לחופש הדיבור והפרסה (press) נעוץ, איפוא, בתהליך של העמדת ערכים מתחרים שונים על כפות המאזניים ושל בחירתם, לאחר שקילה, של אלה אשר, לאור המסיבות, ידם על העליונה."
{בג"צ 73/53, 87 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז(2), 871, 876 (1953)}

6. זכות הביטוי בשמירה על זכויות יסוד אחרות
כב' השופט מ' שמגר:
"זכות היסוד של חופש הביטוי היא בעלת חשיבות מכרעת בקביעת אופיו של המשטר השורר במסגרת מדינית או חברתית נתונה. יתירה מכן, היא יסוד מסד ותנאי מוקדם להבטחת קיומן ולשמירתן הנאמנה של רוב זכויות היסוד האחרות. הווה אומר, בלעדיה מתערערת יציבותן של זכויות יסוד אחרות, כגון חופש הדת וקמות ועולות סכנות למימושן הלכה למעשה. יתירה מזאת, אפיו המתואר של חופש הביטוי כזכות בין זכויות היסוד החוקתיות מעניק לו מעמד על משפטי."
{ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד לא(2), 281 (1977)}

7. זכות הביטוי - זכות "עילאית"
כב' השופט א' ברק:
"חופש הביטוי הוא מערכי היסוד של משפטנו. הוא מהווה 'זכות עילאית'... הוא שלוב וקשור במשטר הדמוקרטי. מאופיו הדמוקרטי של המשטר נובעת ההכרה בחופש הביטוי. חופש הביטוי הוא הנותן למשטר את אופיו הדמוקרטי. בלא דמוקרטיה אין חופש ביטוי, ובלי חופש ביטוי אין דמוקרטיה."
{בג"צ 14/86 יצחק לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא(1), 421 (1987)}

* * *
כב' השופט א' ברק:
"חופש הביטוי הוא מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית... חופש הביטוי הוא ערך מורכב. במרכזו עומד החופש של האדם "להשמיע את אשר עם לבו ולשמוע מה שיש לאחרים להשמיע" ...לשם הגשמתה של חירות זו, מעניק הדין לבעל החירות זכויות נוספות הנגזרות מהחירות... בין הזכויות הנוספות הללו מצויה גם "הזכות לקבל מידע" ... כנגד זכותו של היחיד לקבל מידע עומדת חובתו של השלטון לספק מידע... מכאן חובתם של נושאי תפקידים ציבוריים ליתן מידע לבני הציבור. אכן, חובת הגילוי, הנגזרת מחופש הביטוי אינה קשורה רק למהותו של המשטר הדמוקרטי, אלא גם - כמו עצם חופש הביטוי עצמו - לזכותו של היחיד בחברה כי האמת תיחשף וכי תינתן לו האפשרות להגשמה עצמית. הזכות לדעת היא לא רק זכותו של הציבור. היא גם זכותו של היחיד."
{בג"צ 1601/90 עו"ד משולם שליט נ' ח"כ שמעון פרס, פ"ד מד(3), 353 (1990)}

* * *
כב' השופט א' ברק:
"אכן, מבחנה של האמת אינו בכוח השלטוני הניצב לצידה, אלא בכוחה הפנימי לשכנע. הדרך להתמודד עם השקר אינו בהשתקתו אלא בהסברה ובחינוך. כישלונו של השקר הוא בחשיפתו ולא בדיכויו. התרופה אינה הגבלת הביטוי אלא הגברתו. לשם כך חיוני הוא להבטיח את חופש הביטוי, שכן ללא ביטוי אין שכנוע, ובלא שכנוע אין התמודדות, ובאין התמודדות קיים חשש שהאמת לא תצא לאור...
רק בהבטחתו של חופש הביטוי ניתן להביא לידי הגשמה עצמית זו. בלא לאפשר חופש להשמיע או לשמוע, לכתוב או לקרוא, להתבטא או לשתוק, נפגמת אישיותו של האדם, אשר התפתחותו הרוחנית והאינטלקטואלית מבוססת על יכולתו לגבש באופן חפשי את השקפת עולמו... חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני להגשמה זו...
חופש הביטוי מפיח חיים במשטר הדמוקרטי, אך באותה מידה מעניקה הדמוקרטיה חיות לחופש הביטוי . בין חופש הביטוי לבין הדמוקרטיה קיים איפוא קשר בל ינתק, תוך השפעה והפריה הדדית בין השניים."
{בג"צ 399/85 חבר הכנסת הרב מאיר כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3), 255, 274-273, 280-279 (1987)}

8. יסודותיה הדמוקרטים של מדינת ישראל
כב' השופט ש' אגרנט:
"מערכת החוקים, לפיהם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים בישראל, מעידים כי אכן זוהי מדינה שיסודותיה דמוקרטיים. כמו-כן, הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות - ובפרט בדבר השתתת המדינה 'על יסודות החירות' והבטחת חופש המצפון - פירושם, כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש. אמנם, ההכרזה 'אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם'... אך במידה שהיא 'מבטאה את חזון העם ואת האני-מאמין שלו', מחובתנו לשים את ליבנו לדברים שהוצהרו בה, בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה, לרבות הוראות חוק שהותקנו בתקופת המנדט ואומצו על-ידי המדינה, לאחר הקמתה, דרך הצינור של סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; הלא זו אכסיומה ידועה, שאת המשפט של עם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו."
{בג"צ 73/53, 87 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז(2), 871, 884 (1953)}