ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
- אחריות המדינה
- אתיקה של עורכי-דין
- בוררות
- בזיון בית-המשפט
- ביקורת
- בנקאות
- גילוי מסמכים
- הארכת מועד
- הבטחה שלטונית
- הוצאה לפועל
- הטעיה
- הפטר בפשיטת רגל
- השתק שיפוטי
- התיישנות
- זכות הגילוי
- זכות הגישה לערכאות
- זכות הטיעון
- זכות העמידה
- זכות לפרטיות
- חברות
- חובת ההנמקה
- חוזים
- חופש הביטוי
- חופש המידע
- חופש העיסוק
- חופש התנועה
- חסיון
- חקירה נגדית
- טענת קיזוז
- (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
- כינוס נכסים
- כשרות משפטית
- מומחים
- מכרזים
- משפחה
- משפט עברי
- משפט קונסטיטוציוני
- מקרקעי ציבור
- מקרקעין
- ניגוד עניינים
- נזיקין
- נישואין אזרחיים
- סופיות הדיון
- סילוק יד
- סעדים זמניים
- עבודה
- עונשין והמשפט הפלילי
- עיקולים
- ערבון
- ערכאת הערעור
- עשיית עושר ולא במשפט
- פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
- פסלות שופט
- פרוצידורה
- פשיטת רגל
- פשרה
- קבלן ורוכש דירה
- ראיות
- שטרות
- שיהוי
- שליחות
- תום-לב
- תעבורה
- תקנת הציבור
- צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין
חובת ההנמקה
אהרון ברק בספרו:"חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתביה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה, דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו מתוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט המפעיל שיקול-דעת לעמוד."
(א' ברק שיקול-דעת שיפוטי (פפירוס, התשמ"ז), 46)
* * *
כב' השופטת ע' ארבל:
"חובתו של בית-המשפט לנמק את פסק-דינו ולהתייחס לשאלות אשר עמדו להכרעה... לעניין חשיבות קיומה של חובה זו, אשר בהתקיימה יש משום עדות לכך שעניינו של פסק-הדין זכה להתברר כיאות בפני בית-המשפט, ואשר היעדרה אף עלול לשמש עילה לביטולו של פסק-הדין. להנמקה חלק חשוב בגיבוש ההחלטה והיא המאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק-הדין... אין פירוש הדבר כי על בית-המשפט מוטלת החובה להידרש לכל טענה וטענה המועלית על-ידי הצדדים, ולהסביר מדוע וכיצד הגיע למסקנתו לגבי כל אחת ואחת מהן... קביעה זו מעניקה לבית-המשפט מרווח שיקול-דעת, המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון אשר אין בו כדי להשליך על הכרעתו של הדיון. אם יינטל הכוח מבית-המשפט לסנן את הטיעונים המובאים בפניו ולהתייחס בהכרתו אך ורק לשאלות הנראות לו מהותיות ורלוונטיות - לא ייתמו הדיונים, והדברים ברורים."
{ע"א 4861/05 שיכון עובדים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין, תק-על 2008(3), 2431 (2008)}