סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
• אחריות המדינה
• אתיקה של עורכי-דין
• בוררות
• בזיון בית-המשפט
• ביקורת
• בנקאות
• גילוי מסמכים
• הארכת מועד
• הבטחה שלטונית
• הוצאה לפועל
• הטעיה
• הפטר בפשיטת רגל
• השתק שיפוטי
• התיישנות
• זכות הגילוי
• זכות הגישה לערכאות
• זכות הטיעון
• זכות העמידה
• זכות לפרטיות
• חברות
• חובת ההנמקה
• חוזים
• חופש הביטוי
• חופש המידע
• חופש העיסוק
• חופש התנועה
• חסיון
• חקירה נגדית
• טענת קיזוז
• (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
• כינוס נכסים
• כשרות משפטית
• מומחים
• מכרזים
• משפחה
• משפט עברי
• משפט קונסטיטוציוני
• מקרקעי ציבור
• מקרקעין
• ניגוד עניינים
• נזיקין
• נישואין אזרחיים
• סופיות הדיון
• סילוק יד
• סעדים זמניים
• עבודה
• עונשין והמשפט הפלילי
• עיקולים
• ערבון
• ערכאת הערעור
• עשיית עושר ולא במשפט
• פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
• פסלות שופט
• פרוצידורה
• פשיטת רגל
• פשרה
• קבלן ורוכש דירה
• ראיות
• שטרות
• שיהוי
• שליחות
• תום-לב
• תעבורה
• תקנת הציבור
• צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין

תעבורה

1. כללי
י' אנגלרד בספרו:
"בית-המשפט הפריז בהרחיבו את המושג של תאונת דרכים על מצבים החורגים מכל סיכון תחבורתי.
ההרחבה הזאת אינה נתמכת על-ידי רעיון מרכזי שבכוחו היה לבוא תחת המבחן של סיכון תחבורתי...
הסיכון התעבורתי צריך לשמש כמבחן מרכזי הן בהבנת הדיבור "שימוש" והן במתן תוכן לדיבור הסיבתי "עקב"...
הסיכון התחבורתי הוא המכנה המשותף של המשתמשים ברכב מנועי, אשר מצדיק הטלת העומס הכלכלי של תאונות דרכים על שכמם. מבחינת הגישה הכלכלית, רעיון הסיכון תואם את מטרת ההפנמה של הוצאות העשויה לצמצם את מספר התאונות לפי עיקרון ההרתעה הכללית (הרתעת השוק)."
{פרופ' י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שניה, התש"ן), 8}

* * *
כב' השופט א' ברק:
"דומה שהדרך הפרשנית הראויה הינה למצות את הפוטנציאל הפרשני הטמון ברשימה שקבע החוק. רשימה זו אינה בעלת רמת הפשטה אחידה. נראה לנו כי הדיבור "נסיעה ברכב" הוא בעל רמת הפשטה גבוהה למדי, באופן שניתן לכלול בחובו מצבים רבים שעל-פי המבחן התעבורתי יש לראותם כשימוש ברכב, מבלי שהם יופיעו בפירוט הקזואיסטי של ההגדרה."
{ע"א 4469/95 חדר יונס דראושה נ' אררט - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3), 475, 482-481 (1996)}

2. טעינה או פריקה
כב' השופט ת' אור:
"אם קרתה התאונה בעת טעינה או פריקה של מטען, כשהרכב עומד, לא ייחשב הדבר ל"שימוש ברכב מנועי". לאור "מעמד" מיוחד זה של הטעינה והפריקה בהגדרת "שימוש ברכב", נדרש בית-המשפט להגדיר במדוייק את מהותן של טעינה ופריקה, היינו את השלב שבו כל אחת מפעולות אלה מתחילה והשלב בו היא מסתיימת. בענייננו, חשוב לקבוע עד מתי נמשך שלב הטעינה. אכן, עיקר המחלוקת בין בעלי הדין נוגע בשאלה אם בעת שנפגע, היה התובע עסוק בטעינת מטען על הטרקטור, אם לאו."
{רע"א 5880/02 ניר לי שיפוצים ובניה בע"מ נ' נזרי דניאל, פ"ד נז(2), 614, 620-619 (2003)}

* * *
י' אננגלרד בספרו:
"מקרה נוסף של התחרות בין שני מצבים הוא נפילת מטען מרכב עומד בעת טעינה או פריקה. נפילת מטען היא כלולה במפורש בהגדרה של "שימוש ברכב מנועי"...
נפילת מטען אגב טעינה או פריקה היא חלק אינטגרלי של הליך הטעינה או הפריקה, ולא אירוע עצמאי (כגון התהפכות רכב)."
{פרופ' י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (עדכון משולב, התשנ"ו), 58}


3. חניה
כב' השופט א' ריבלין:
"בעקבות תיקון החוק, חניה במקום שמותר לחנות בו אינה באה, כשלעצמה, בגדר "שימוש ברכב מנועי". על-כן, כאשר נפגע אדם בעת שהוא מצוי בתוך רכב החונה במקום מותר, הימצאותו שם, כשלעצמה, איננה מהווה שימוש ברכב מנועי, ועל-כן אין הוא זכאי, ברגיל, לתבוע פיצויים ממבטח הרכב. על-פי הדין היום, במקרה כגון זה שלפנינו, בו יושב אדם בתוך רכב, שאינו חונה במקום שאסור לחנות בו, ורכב אחר מגיע למקום ופוגע ברכבו, וגורם לו, לאדם, נזק גוף, לא קמה תחולה להוראת סעיף 3 לחוק הפיצויים (על שני סעיפי-המשנה שבה); זאת, כאמור, משום שברכב החונה לא נעשה "שימוש", ולפיכך אין הוא מעורב בתאונה. אולם בכך לא נחרץ גורלה של התביעה. לנפגע עומדת האפשרות להגיש תביעה, מכוח סעיף 2(א) לחוק הפיצויים, כנגד הנוהג ברכב הפוגע וכנגד מבטחו."
{ע"א 1042/00 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו שושי, פ"ד נו(4), 481, 485-484 (2002)}

4. תאונה תוך כדי נסיעה
כב' השופט ש' ברלינר:
"השאלה אם התאונה ארעה תוך כדי נסיעה או שלא תוך כדי נסיעה, אינה תלויה בכך שהמכונית נעה במקומה בעת המקרה, או בכך שמנועה היה דומם או פועל, וגם לא בשאלה, מה הייתה המוטיבציה והסיבה לעצירת המכונית, להחנייתה בשולי הכביש ולשהות הנוסעים בה.
מהותו של השימוש ברכב אינה חייבת להיקבע על-פי נתון כלשהו ובלעדי ששרר בשניה שבה ארעה התאונה. את מהותו של השימוש תקבענה מכלול נסיבות המקרה, אשר יצרו את הסיכון התעבורתי שהביא לתאונה. במקרה דנן, נסעה המערערת במכונית ממקום כלשהו ליעד אחר. הסיכון התעבורתי נמשך לאורך כל הנסיעה שטרם הסתיימה. עצירה בשולי הדרך, לכל מטרה שהיא, אינה מפסיקה את הנסיעה."
{ע"א (מחוזי חי') 4248/96 אמאל אבו חמד נ' עיסמי אמין, תק-מח 97(2), 419, 423 (1997)}

5. בכניסה או ביציאה מהרכב
כב' השופט א' ברק:
"אחד משימושי הלוואי התעבורתיים לרכב למטרת נסיעה הוא בכניסה או ביציאה מהרכב במהלך הנסיעה או בסיומה. על-כן נזק גוף הנגרם עקב כניסה לרכב או יציאה ממנו, הוא נזק הנגרם עקב שימוש ברכב "למטרות תחבורה".
לעומת דוגמאות אלה, נזק גוף הנגרם תוך טיפוס על רכב, המשמש כסולם להתקנת שלטי פרסומת, אינו "למטרות תחבורה"... בדומה, כאשר הרכב הוא "דו-תכליתי", נזק גוף הנגרם בשל הגשמת התכלית הלא-תעבורתית, אינו "למטרות תחבורה"... גרם פגיעה בראשה של הניזוקה עקב הפעלת משאבה חקלאית באמצעות הכוח המוטורי של טרקטור - אינו "למטרות תחבורה".
על רקע מובן זה לדיבור "למטרות תחבורה" יש לבחון את דינה של טעינה ופריקה. נראה לי כי נזק גוף הנגרם בשל טעינת מטען על רכב אשר נועדה להעמיס המטען לצורכי הובלתו ברכב הוא "לצורכי תחבורה". הוא הדין בנזק גוף הנגרם בשל פריקת מטען שהובל ברכב. אכן, נזק גוף הנגרם בטעינה של מטען על רכב ובפריקתו ממנו, נופל לגדר המבחן התעבורתי. בעניין זה אין הבדל של ממש בין המבחן היעודי לבין המבחן התעבורתי."
{רע"א 8061/95 עוזר יצחק נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3), 532, 567-566 (1996)}

6. עליה לרכב או ירידה ממנו
כב' השופט ת' אור:
"פעולה של עליה לרכב או ירידה ממנו היא אחד משימושי הלוואי התעבורתיים. כדי שפעולה זו תחשב לשימוש ברכב למטרות תחבורה, תנאי הוא שהיא תהיה קשורה בעשיית שימוש ברכב למטרות תעבורתיות. מכאן, שלא כל פגיעה בתאונה בעת עליה לרכב או ירידה ממנו תחשב לתאונת דרכים. כדי לקבוע אם בתאונת דרכים עסקינן, נדרשת הקביעה לאלו מטרות היו העליה לרכב או הירידה ממנו."
{רע"א 8548/96 פדידה יחיאל נ' סהר, חברה ישראלית לבטוח בע"מ, פ"ד נא(3), 825, 830-829 (1997)}